פרשנות אגדתית – השוואה בין ספרות משלימה במגילות קומראן למדרשי אגדה של הפרושים

סרטון יוטיוב הקראה והסבר על מאמר זה: https://youtu.be/MTtXj-oiOvI

בהמשך למאמר באתר זה על פרשנות הפשט, להלן התוספות וההשלמות סיפורי התורה, בדגש ובעיקר על ספר בראשית ומחצית שמות (עד מתן תורה) – התקופה שספר היובלים מתאר, למול רוב מדרש ספר הישר הפרושי שכנראה היווה מקור למאות מדרשי הפרושים (כולל לגמרא) שהם מדרשים יוצרים.

מובאים לדוגמא גם מחלוקת של השלמת התורה בין שני הספרויות, וניתוח הרקע והקשר ביניהן.

תוכן

פרשנות אגדתית – השוואה בין ספרות משלימה במגילות קומראן למדרשי אגדה של הפרושים. 1

1.        מדרשי השלמת סיפורי בראשית עד מחצית שמות: 1

2.        האם אברהם אבינו חטא במסירת שרה לפרעה?: 1

3.        הרקע והסיבה לדיבת יוסף הצדיק על אחיו בני יעקב: 3

4.        אופן הריגת עוג מלך הבשן 4

5.        האם יהושע הציע שלום ל-7 עמי כנען?. 4

6.        סתירות בין מדרשי אגדה של הפרושים-חז"ל למסורות מגילות קומראן: 5

7.        העתקה ושיבוש מספר יובלים ועוד מגילות ומסורות למדרש ספר הישר הפרושי: 7

  1. מדרשי השלמת סיפורי בראשית עד מחצית שמות:

ראה הסבר על כך במאמר נפרד באתר זה – פרשנויות.

  1. האם אברהם אבינו חטא במסירת שרה לפרעה?:

קטע מהמגילה החיצונית לבראשית (תרגום מארמית) מפיו בגוף ראשון, דוגמה זאת מעלה תובנה עקרונית, כי קשה עד לא כדאי לפרש לבד את המקרא, ובמיוחד להשלים את סיפוריה כאשר פרטי מציאות העבר כה רבים, כדי להסיק את המסקנה הנכונה והאמיתית הנאמרת בסיפור הלרוב קצרצר בתורה התמציתית.

מגלה את הרקע להצעתו לשרה: "וַיְהִי, כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב לָבוֹא מִצְרָיְמָה; וַיֹּאמֶר, אֶל-שָׂרַי אִשְׁתּוֹ, הִנֵּה-נָא יָדַעְתִּי, כִּי אִשָּׁה יְפַת-מַרְאֶה אָתְּ. יב וְהָיָה, כִּי-יִרְאוּ אֹתָךְ הַמִּצְרִים, וְאָמְרוּ, אִשְׁתּוֹ זֹאת; וְהָרְגוּ אֹתִי, וְאֹתָךְ יְחַיּוּ. יג אִמְרִי-נָא, אֲחֹתִי אָתְּ--לְמַעַן יִיטַב-לִי בַעֲבוּרֵךְ, וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ. " אשר חלק מהמפרשים הרבנים ראו זאת כחטא של אברהם אבינו וחלקם אף כסיבת הגלות למצרים. הנה אם כן הרקע לסיפור לפי המגילה החיצונית לבראשית (תרגום מארמית) מפיו של אברהם אבינו (בגוף ראשון) לסיבה למסירת שרה לפרעה כאחותו:

"אז עברנו את ארצנו, ובאנו לארץ בני חם, לארץ מצרים. ואני אברהם חלמתי חלום בליל בואי לארץ מצרים, וראיתי בחלומי [והנ]ה (עץ) ארז אחד ו(עץ) תמרה אחד... ובאו ב[ני] אדם ובקשו לכרות את ה[א]רז, ולהשאיר את התמרה לבדה, וצעקה התמרה ואמרה: 'אל תכרתו את הארז, כי שנינו משורש (אחד)', וניצל הארז בגלל התמרה, ולא [נכרת].  והתעוררתי משנתי בלילה, ואמרתי לשרי אשתי: ' חלום חלמת[י, ומ]פחד אני [מן] החלום הזה'. אמרה לי: 'ספר לי חלומך, ואדע (אותו). והתחלתי לספר לה את החלום, [והודעתי] ל[ה פשר] החלום [ההוא ו]אמר[תי]: '...אשר יבקשו להרוג אותי ולהשאיר אותך (בחיים). זאת אפוא הטובה [אשר תעשי עמי]: בכל מקום אשר [נימצא בו, אמרי] עלי 'אחי הוא', ואחיה בעבורך ותמלט נפשי בגללך. [...יבקשו] לקחת אותך ממני ולהרוג אותי'. ושרי בכתה על דבריי בלילה ההוא."

המקור בארמית: "       רא֯ש֯י֯ נה̇ר֯א֯‏ ׺׺׺[   ]עד כען אנחנא בגו א֯ר֯ע֯נ֯א֯‏ [וח]לפת שבעת ראשי נהרא דן די

‏          [   ]א כען חלפנא א̇ר̇ענא ועלנא לארע בני חם לארע מצרין

וחלמת אנה אברם חלם בלילה מעלי לאר̇ע̇ מ̇צ̇ר֯י֯ן וחזית בחלמי֯‏ [וה]א ארז חד ותמרא

כחדא צמ[חו] מן ש֯ר֯[ש חד‏] ובני אנוש אתו ובעון למק̇ץ ולמ̇עקר ל[א]ר̇זא ולמ̇ש̇ב̇ק̇ ת̇מ̇ר̇תא בלחודיהה

ואכליאת תמרתא ואמרת אל תקוצ̇ו ל[א]רזא ארי תרינא מן שרש‏ [ח]ד֯ צ֯מ֯ח֯[נ]א ושביק ארזא בטלל תמרתא

ולא‏ [אתקץ‏] vacat ואת̇עירת בליליא מן שנתי ואמרת לשרי אנתתי חלם

חלמת‏ [אנה וא]דחל‏ [מן‏] ח֯למ̇א֯ דן ואמרת לי א̇שתעי לי חלמך ואנדע ושרית לאשתעיא לה חלמא דן

‏[וחוית‏] ל‏[ה פשר‏] חלמא‏ [דן ו‏]אמ[רת‏] ׺׺׺ די יבעון למקטלני ולכי למשבק‏ [ב]ר̇ם דא כול טבותא

‏          [די תעבדין עמי‏] בכול א֯ת֯ר֯ די‏ [נהך לה אמרי‏] עלי די אחי הוא ואחי בטליכי ותפלט̇ נפשי בדיליכי

‏[   יבעון‏] לאע[ד]יותכי מני ולמקטלני ובכת שרי ע̇ל מ̇לי בליליא דן ".

דוגמה זאת מעלה תובלה עקרונית, כי קשה עד לא ספק נכון לפרש לבד את המקרא, ובמיוחד להשלים את סיפוריה כאשר פרטי מציאות העבר כה רבים, כדי להסיק את המסקנה הנכונה והאמיתית הנאמרת בסיפור הלרוב קצרצר בתורה התמציתית ברוב סיפוריה: "וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִתְעוּ אֹתִי, אֱלֹהִים מִבֵּית אָבִי, וָאֹמַר לָהּ, זֶה חַסְדֵּךְ אֲשֶׁר תַּעֲשִׂי עִמָּדִי:  אֶל כָּל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר נָבוֹא שָׁמָּה, אִמְרִי-לִי אָחִי הוּא." (בראשית כ')

ניסיונו של אברהם אבינו הגדול מכל, שהרי היה לו הרבה, וכעת גם ילד, ולאבד אותו כפי שמעמד וכסף לא היה נחשב

  • ·עתה ידעתי כי ירא אלוהים עתה

שאלה-בעיה: האלוהים יודע כל – והרי ידוע לפניו כי אברהם "ירא אלוהים", מה הטעם להוכיח זאת באמצעות עקדת יצחק, ומה פשר המילים " עתה ידעתי כי ירא אלוהים עתה"?

התשובה: ספר היובלים, פרק יז', פסוק טז': "עתה יידעתי" (לפי תרגום משוער של יעקב כדורי).

מאין כתיב חסר; הפועל "ידע" לא הוטה בבניין קל, אלא בפיעל.

שלאחר מכן כתוב (ספר היובלים, פרק יח', פסוק טז'): "אני יידעתי לכול".

הוכחה נוספת היא שהמלאך אומר "ירא אלוהים אתה" ולא "ירא אתה אותי", כלומר המלאך מדבר בשם עצמו. ומלאכים לא ידעו את אשר יקרה (פסידו יובלים, עמ' 141 4q225):

" לו̇ אמר ישחק אל אביו כ֯[פות אותי יפה‏                        ]

            מלאכי קודש עומדימ בוכים על[ המזבח‏              ]

            את בני̇ו̇ מן ה̇ארץ ומלאכי המ[שטמה‏                             ]

            שמחים ואומר֯ים עכשו יאבד ו[בכול זה ינסה שר המשטמה אם]

            ימצא כ֯חש̇ ואם לא ימצא נאמן א֯[ברהם לאלוהים ויקרא]

אברהם אברהם ויאמר הנני ויאמר ע[תה ידעתי ‏                 "

ישנה עוד מגילה שמוכיחה זאת לחלוטין!!!

  1.  הרקע והסיבה לדיבת יוסף הצדיק על אחיו בני יעקב:

נבחן השוואה בין המדרש המשלים את התמצות בפרשת 'וישב' שיוסף הצדיק הוציא דיבה על אחיו: לפי צוואת גד (מגילות קומראן, צוואות השבטים), יוסף ראה את אחיו אוכלים עז למרות שלא ביקשו רשות מאביהם יעקב. לפיכך, הם עברו על גזל. הצוואה גם מסביר שהאחים לא באמת גזלו, כי אם מצאו את הכבשה פצועה, ולכן העדיפו לאוכלה מאשר לאבד את בשרה, ויוסף לא ידע זאת. לפיכך, לא היה במערכת המושגים שלהם מצוות השחיטה (או לפחות לא ההלכתית).  לפי חז"ל, יוסף ראה את אחיו אוכלים עז למרות שלא שחטוה. לפיכך, הם עברו על מצוות השחיטה. בהנחה שאכן היתה אז מצוות שחיטה, הרי שהמדרש משלים כי האחים באמת חטאו. אולם המדרש ממשיך ומסביר כי הם בראו את הכבשה בעצמם, ומשכך הלכתית אינם מחויבים בשחיטתה, ויוסף לא ידע זאת.  צוואות השבטים מוקדמים למדרש הנ"ל הכתוב במאות שנים, וכנראה צוואת גד לא נשמרה בקרב קבוצת הפרושים (למרות שנשמר אצל הנוצרים הראשונים), ואם נניח שהסיפור המשלים על התורה בעניין זה, עבר מעדת קומראן אל הפרושים, אך לא במלואו (זכרו רק את עיקר הסיפור ולא את כל העובדות והפרטים), הרי שגם נוכל להסביר שאת עיקר מדרש ההגדה נשמר – יוסף ראה את אחיו אוכלים כבשה, וזה היה חטא לא תקין בעניו למרות שהם לא באמת חטאו, ואת הצורך ההלכתי לשמור על עיקר הסיפור, תוך השלמת התמונה לחיזוק הלכתי (בקיום שחיטה), כדרכם של הפרושים. הפרושים מדברים בשתי לשונות, פעם כאילו "אין מקרא יוצא מידי פשוטו" ; "אל תעקם את הפסוקים" (המדרש על פירוש 'אברך'), ופעם מתנגדים לפשט התורה, כגון "עין תחת עין".

  1. אופן הריגת עוג מלך הבשן

מגילת ???? מציינת כי עוג הענק (גודל מיטתו מצוינת בדברים ג') נהרג ע"י בליסטרה (או בליסטה היא כלי נשק קדום עשוי עץ וגידים, ששימש להטלת אבנים/חצים) בהוראת משה רבינו.

גם בספר הישר (שהינו המקור למסכת ברכות נד', ב'), שמפורט על אמיתותו בפרק הבא במאמר זה, מציינת אופן הריגתו באופן יותר מפורט[1], אך לא כנראה לא חופף במדויק.

  1. האם יהושע הציע שלום ל-7 עמי כנען?

הוכחה שמדרש על יהושע בן נון מויקרא רבה יז' ו' (ירושלמי טז' מסכת שביעית פרק ו' הלכה א'): "הרוצה לפנות יפנה להשלים ישלים לעשות מלחמה" הוא שגוי או לפחות סותר את מגילות קומראן וכנראה את התנ"ך שמקנה זכויות לגרים (אמנם אם הם אויבים אז יותר מורכב), כי לפי מגילת דברי יהושע ג' (4Q522) ב'[2]: "ל֯ו̇א̇‏ [נוכל לבוא לצי]ו֯ן֯ להשכין שם את אהל֯ מו[עד ואת ארון הברית‏/עדות עד סוף‏/קץ‏] העתים כי הנה בן נולד לישי בן פרץ בן יה[ודה בן יעקוב והוא ילכוד‏] את סלע ציון ויורש משם את כל האמורי מיר֯[ארה/ירושלם יבהלונו‏] לבנות את הבית ליהוה אלוהי ישראל זהב וכסף[ נחושת יכין ועצי‏] ארזים וברושים יבי֯א[מ‏]ל֯בנון לבנותו ובנו הק֯טן ̇[יבננו וצדוק הכוהן‏] יכהן שם ראיש̇ו֯ן֯ מ̇[בני פינ̇ס[ ואהרון‏] ואותו֯[יר]צ֯ה ב֯[כול ימי חיו ויברך‏] [בכו]ל֯‏ [מ]ע֯ון מן השמי֯[ם כי‏] ידיד יהו̇[ ‏] י̇שכון לבטח י̇[רושלם לרוב‏/כל‏] [ה‏]י̇מים[   ]ע̇מו ישכון ל֯ע̇ד ועתה האמו̇רי שם והכנענ[י בקרבנו] יושב אש̇ר החטיוני̇ אשר לוא דרשתי א֯[תמ]שפט֯ ה֯[אורים והתומים‏] מאתכה והשלוני וה[נ]ה֯ נתתיו עבד ע[ם בני יש]ר֯א[ל    ] ועתה נ[ש]כינה את א[הלמ]ו֯עד רחוק מן [      וישאו‏] אלעזר֯[ וישו]ע את א֯[הלמו]עד מבית‏ [אל להשכין אותו לשלה‏".

בניתוח מאמר זה לא סברו שהיה בעיה עם 'כניעת ערי הגבעונים': http://www.daat.ac.il/daat/tanach/rishonim/shvartz1.htm

בצלאל סמוטריץ' חכם ונואם יפה, אך כמה מדרש אחד שגוי מעוות את האמת והצדק:

https://www.facebook.com/Bezazelsmotrich/videos/734825973338449/

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/315771

  1. סתירות בין מדרשי אגדה של הפרושים-חז"ל למסורות מגילות קומראן:
  • הצעת ברית (מבין 3 הצעות) עם הגבעונים  - יהושע נענש לא לכבוש ירושלים.
  • אופן הריגת עוג מלך הבשן: אבני מזור (בליסטרה) (קימרון, החיבורים העבריים ב', עמ' 80).4Q373 (4QNarrative and Poetic Composition-c)
  • יהושע לא חטא שהציע ברית לגבעונים, ונראה שמשכך גם לא הציע להם 3 הצעות: 4Q522 (4QProphecy of Joshua [4QapocrJosh-c?])[3] (קימרון, החיבורים העבריים ב', עמ' 76).

  • מלאכו של עשיו –  4Q158 (4QBibPar [4QRPa]): edition)1[DSSR 3, ]See also J. Strugnell, RevQ 7 (1970) 168–75. For frg. 14, see ibid., p. 257 (PAM 44.191)., , PAM 43.424

1‏          [                                               ]ץ למען̇[

2‏          [                                                ]שרית ופ[

3‏          [                        ] 25ו֯י̇[ותרי]ע̇ק֯[ובל‏]ב֯דו שמה ויאבק֯[ איש

4‏          [26                         יעק]ב֯ בהאבקו עמו̇‏ [ו‏]יאחזהו‏ 27ו̇י֯א̇מ֯[ר‏] אל[יו

5‏          [                  ]׺ אלי‏ 28ויאמר לו̇ מ̇ה שמכה‏ [ויאמר‏] ל֯ו[

6‏          [29             ועם‏ ]אנשים ותוכל‏ 30וישאל י[ע]קוב‏ [ו‏]יאמ[רהגי]ד‏ נא‏ לי מ̇ שמכה

7‏          [             ויבר]ך אותו שם ויאמר לו יפרכה יה̇[והוירב‏]כה[

8‏          [ד]ע֯ת ובינה ויצילכה מכול חמס ו֯׺[

9          עד היום הזה ועד דורות עולמ̇[ים

10        וילך לדרכו בברכו אותו שם וי̇[קרא יעקב

  1. העתקה ושיבוש מספר יובלים ועוד מגילות ומסורות למדרש ספר הישר הפרושי[4]:

לימוד ספר "בראשית" וכחצי מספר "שמות" (עד מתן תורה בהר סיני), רצוף בסיפורי קצרים ומתומצתים של הבריאה הקדמונים והאבות (כגון: למה עלה חנוך השמיימה, איך רבקה ביקשה את ה', מהי מלחמתו של יעקב באמורי, ועוד רבים, ולכן לא רלוונטי סוגי הפרשנות (המוכרים של פשט, דרש/מדרש/אלגורי או סוד, אלא בהשלמת חוסר נתונים והעובדות - כורח הסגנון הקצרני של המקרא, בהתמקדותו על דגשים מסוימים.

ספר היובלים וספר הישר מביאים מסורות לאותה תקופה זו, חלקה דומה וחלקה סותרת. הפרושים-חז"ל אף אספו והביאו בשאר הספרות שלהם משני ספרים אלו, אף שספר הישר סותר מדרשי פרושים אחרים (אך אין זה מפתיע, כי ספרות הפרושים אף סותרת במדרשים הלכתיים ואגדתיים אחרים).

במסכת סנהדרין (נז' ב'): "ר' יעקב בר אחא דהוה כתיב בספר אגדתא דבי רב בן נח נהרג בדיין א' ובעד אחד שלא בהתראה מפי איש ולא מפי אשה ואפילו קרוב". אמנם ספר אגדה מול ספר הלכות, וייתכן שהכוונה הוא לספר הישר הרצוף אגדות שסותרות את ספר היובלים (ואינו הספר המוזכר במקרא: יהושע י'; שמואל ב' א').

http://www.daat.ac.il/daat/hasfarim/hayovlim/tohen-2.htm

תוספות/לעריכה:

  • מאמר זה אינו עוסק בפרשנות הלכתית, שגם לה צריך השלמות מהמקרא, כגון הרמז על חוק אורלי קדום: "כמשפט הבנות יעשה לה", ונתינת הגט בס' דברים מובא כבדרך אגב כאילו ידוע לכל שכתיבת ספר כריתות היא אמצעי הגירושין והחידוש באותו חוק הוא שלא ישוב לקחתה. מאידך, בנוגע למקושש עיצים, מצוין "כי לא פורש להם", כלומר גם לא היתה להם מסורת בע"פ בעניין זה.
  • אמר רבי יהושע בן לוי: הדא אגדתא הכותבה אין לו חלק, והדורשה מתחרך והשומעה אינו מקבל שכר (ירושלמי שבת טז', א')

לקריאת המגילות הגנוזות ומאמרים ושיעורים ומחקרים בתחום, ניתן להיעזר בדף הקישורים (לחץ כאן למעבר לדף).

הערות השוליים (המקורות, הרחבות והסברים מפורטים):


[1] "הרואה אבן שביקש עוג מלך הבשן לזרוק על ישראל, צריך ליתן שבח והודאה לפני המקום". בהקשר לכך מובאת אגדה המספרת כיצד עוג מלך הבשן עקר הר ברוחב שלוש פרסות - כארבע קילומטרים לפי מידות ימינו! – וביקש להשליך אותו על עם ישראל. תוך כדי שהוא הרים את ההר, באו נמלים וניקבו את ההר כך שהוא נשאר תקוע בצווארו. משה רבינו, שהיה גבוה עשר אמות, לקח מקל בגובה עשר אמות, קפץ לגובה עשר אמות והצליח להכות את קרסולו של עוג – ולהרוג אותו."

[3]   ל֯ו̇א̇‏ [יכל]נ֯[ו לבו]א֯[ לצי]ו֯ן֯ להשכין שם את אהל֯ מו[עד ואת ארון הברית‏/עדות עד סוף‏/קץ‏]

3             העתים כי הנה בן נולד לישי בן פרץ בן יה[ודה בן יעקוב כי‏/ו‏-הואה יקח‏/ילכוד‏]

4          את סלע ציון ויורש משם את כל האמורי מיר֯[ושלם ועד הים ויהיה עם לבבו‏]

5             לבנות את הבית ליהוה אלוהי ישראל זהב וכסף[ נחושת וברזל יכין ועצי‏]

6          ארזים וברושים יבי֯א[ מ‏]ל֯בנון לבנותו ובנו הק֯טן̇[ הואה יבננו וצדוק הכוהן‏]

7          יכהן שם ראיש̇ו֯ן֯ מ̇[בני פינ]ח̇ס[ ואהרון‏ (?)] ואותו֯[ יר]צ֯ה ב֯[כול ימי חיו ויברך‏ (?)]

8             ‏[בכו]ל֯‏ [מ]ע֯ון מן השמי֯[ם כי‏] ידיד יהו̇[ה‏ ]י̇שכון לבטח י̇[רושלם לרוב‏–/כל‏]

9             ‏[ה‏]י̇מים[ ו(?‏)]ע̇מו ישכון ל֯ע̇ד ועתה האמו̇רי שם והכנענ[י את‏ (בכול) הארץ‏ (?)]

10         יושב אש̇ר החטיום̇ אשר לוא דרשתי א֯[ת מ]שפט֯ ה֯[אורים והתומים‏]

11           מאתכה והשלוני וה[נ]ה֯ נתתיו עבד ע[ם בני יש]ר֯א[ל לעולמי עולמים‏ (?)]

12           ועתה נ[ש]כינה את א[הל מ]ו֯עד רחוק מן ל֯[וז‏ (אשר) בארץ כנען‏ (לשלה)‏ (?) וישאו‏]

13         אלעזר֯[ וישו]ע את א֯[הל מו]עד מבית‏ [אל להשכין אותו לשלה‏        ]

[4] 'הלא היא כתובה על ספר הישר'

1

רד"ק יהושע פרק י פסוק א

אדני צדק- כל מלכי ירושלים היו נקראים בזמן ההוא מלכי צדק או אדני צדק כמו שנאמר ומלכי צדק מלך שלם הוא ירושלם כמו שכתוב ויהי בשלם סכו ונקראו כן בעבור ירושלם שהוא מקום צדק:

2

רלב"ג יהושע פרק י פסוק א

אדוני צדק מלך ירושלם - מצאנו שמו בתורה מלכי צדק וידמה שכל מלכי ירושלם היה שמם מלכי צדק או אדני צדק כי הכל ענין אחד כמו שהיה שם מלכי מצרים פרעה...

3

יהושע פרק י'

(יב) אז ידבר יהושע לידוד ביום תת ידוד את האמרי לפני בני ישראל ויאמר לעיני ישראל שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון:

(יג) וידם השמש וירח עמד עד יקם גוי איביו הלא היא כתובה על ספר הישר ויעמד השמש בחצי השמים ולא אץ לבוא כיום תמים:

4

אבן עזרא שמות פרק יז פסוק יד:

כתב זאת זכרון בספר - זו הפרשה בשנת הארבעים נאמרה. והעד שאמר בספר בפתחות הבי"ת הנודע. והוא ספר התורה. או ספר אחר היה להם ויקרא ספר מלחמת ה'. ואיננו אתנו כאשר אין לנו ספר הישר ומדרש עדו ודברי הימים למלכי ישראל. וספרי שלמה.

5

ספר שמואל ב' פרק א':

(יז) ויקנן דוד את הקינה הזאת על שאול ועל יהונתן בנו:

(יח) ויאמר ללמד בני יהודה קשת הנה כתובה על ספר הישר:

6

תרגום יונתן שמואל ב שם:

(יח) ואמר לאלפא בני יהודה מיגד בקשתא הא היא כתיבה על ספרא דאוריתא:

7

רש"י שמואל ב פרק א פסוק יח:

הנה כתובה על ספר הישר - הלא היא כתובה על ספר בראשית שהיא ספר ישרים, אברהם יצחק ויעקב, והיכן רמיזא, (בראשית מט ח): ידך בעורף אויביך, איזו היא מלחמה שמכוין בה ידו כנגד פדחתו שהוא מול ערפו, הוי אומר זה קשת:

8

ספר דברים פרק לב פס' ד:

הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא

9

מדרש רבה בראשית פרשה א פסקה ב

רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי פתח (תהלים קיא) כח מעשיו הגיד לעמו וגו' מה טעם גילה הקב"ה לישראל מה שנברא ביום הראשון ומה שנברא ביום השני מפני עובדי כוכבים ומזלות שלא יהיו מונין את ישראל ואומרין להם הלא אומה של בזוזים אתם. וישראל משיבין אותן ואומרין להם: ואתם הלא בזוזה היא בידכם הלא כפתורים היוצאים מכפתור השמידום וישבו תחתם. העולם ומלואו של הקב"ה כשרצה (מוסר אלוקי) נתנה לכם וכשרצה נטלה מכם ונתנה לנו ...:

10

מדרש רבה בראשית פרשה מד פסקה יד

 ויאמר ה' אלהים במה אדע ר' חייא ברבי חנינא אמר לא כקורא תגר אלא אמר לו באיזו זכות א"ל בכפרות שאני נותן לפניך ויאמר אליו קחה לי עגלה משולשת ...

11

ספר גבורות השם - פרק ח

ונראה כי פירוש במה אדע כי אירשנה, כלומר שתהיה הארץ לי לירושה לאחוזת עולם, ולא שהיה מסופק שמא יגלו ממנה דאף אם יגלו ממנה הארץ ירושה להם... רק היה ירא שמא יעבור זרעו חס ושלום מן העולם לגמרי ואז תתבטל הירושה לגמרי, ולפיכך השיב לו בזכות הקרבנות. וביאור ענין זה כאשר תעמיק ותבין התשובה אשר השיב לו הקדוש ברוך הוא לאברהם, כי ישראל יש להם מעלה מיוחדת, כי ישראל מעלתם שהם נבדלים מן הפחיתות לגמרי, והחטא שמקבלים אין זה רק מקרה, ודבר שהוא מקרה בלבד אפשר הסתלקות. ולפיכך אין ראוי להעביר ישראל בשביל החטא כיון שבעצם הם טהורים ואין החטא להם בעצם והוא דבר מקרה ואין דבר שהוא במקרה מבטל עצם ישראל.

12

מדרש תנחומא אחרי מות פרק ט:

... משעה שהשמש זורח עד שעה שהוא שוקע אין קלוסו של הקב"ה פוסק מפיו שנא' ממזרח שמש ועד מבואו וכן את מוצא בשעה שעמד יהושע ועשה מלחמה בגבעון מה כתיב שם אז ידבר יהושע לה' ביום תת ה' את האמורי לפני בני ישראל ויאמר לעיני ישראל שמש בגבעון דום וגו' (יהושע י) בקש יהושע לשתק את החמה א"ל שמש בגבעון דום לא אמר עמוד אלא דום למה אמר לו דום שכל זמן שהוא מקלס יש בו כח להלך דמם עמד לכך אמר לו יהושע שיעמוד שנאמר שמש בגבעון דום א"ל השמש ליהושע יהושע וכי יש קטן אומר לגדול ממנו דום אני נבראתי ברביעי ובני אדם נבראו בששי ואתה אומר לי דום א"ל יהושע בן חורין שהוא קטן ויש לו עבד זקן אינו אומר לו שתוק ואברהם אבי הקנה לו הקב"ה שמים וארץ שנאמר (בראשית יד) ברוך אברם לאל עליון קונה שמים וארץ ולא עוד אלא שנשתחוה השמש לפני יוסף שנאמר (שם לו) והנה השמש והירח וגו' הוי שמש בגבעון דום א"ל השמש וכי אתה גוזר עלי שאדום א"ל הן א"ל וכיון שאני שותק מי יאמר קלוסו של הקב"ה א"ל דום אתה ואני אומר שירה בעבורך שנא' (יהושע י) אז ידבר יהושע לה' ואין אז אלא שירה שנאמר (שמות טו) אז ישיר משה...

13

מלבי"ם על יהושע פרק י פסוק יב - חלק באור הענין

 וחז"ל במליצתם אמרו דום מלאמר שירה, ואמרו אז ידבר יהושע לה' שאמר שירה תחת שני המאורות, כי פעולת הנבראים כפי טבעם היא השיר שלהם בפעולתם הטבעיית יספרו כבוד אל אשר כנן טבע זאת בקרבם ויעמידה לחק בל תמוש, ושביתת פעולתם הטבעיית הוא הדממה מן השירה הזאת, אבל אחר כי השביתה הזאת לא היתה מקריית רק בחיריית ע"י יהושע וישראל משרתיו עושי רצונו להראות כי על ידם ישדד המערכת בהשגחתו א"כ היה זה שירה נפלאה יותר משיר הטבעי, ושיר זה שר יהושע:

14

ספרי פרשת האזינו פיסקא א

מה נאמר ביהושע יהושע י ויאמר לעיני ישראל שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון וידום השמש וירח עמד ולא היה כיום ההוא. נמצינו למדים שהצדיקים שולטים בכל העולם כולו.

15

(35) ספר החינוך - מצוה תקי

וכן מצינו ביהושע שגזר על השמש והירח לעמד, כמו שכתוב ביהושע (י, יב) שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון, ועמדו, וכן כמה חסידים מישראל שנשתנו מערכת המזלות בזכותם, יאריך הענין להביא כמה מעשים שנעשו בישראל בענין זה:

כניסות: 12678
קטגוריה: מחלוקות בין כת היחד-לפרושים עידכון אחרון ב-שבת, 05 אוקטובר 2019 נכתב על ידי מנהל אתר הדפסה דואל

אתר מגילות קומראן/ים המלח The DeadDea Scrolls

סקירת מגילות קוּמְרָאן, סיכום מחקרן והצעות להשתלשלות מסורותיהן בתושבע דרך החסידים. סיכום מחקרים, ניתוח והשוואה לספרות הפרושים-חז"ל ולספרים החיצוניים בבית שני. זיהוי הכתות שהתפתחו מעדת-היחד: האיסיים, בייתוסים, צדוקים, פרושים והיחס לבית חשמונאי-המקבים.

דוא"ל של עורך האתר: scrollsqumran@gmail.com, פנייה מקוונת באתר: לחץ כאן