התפילות המגוונות בקומראן, ושמתוכן חז"ל אימצו מעטות לתפילות הרבניות עד היום

מגילות קומראן חושפות בפנינו את ההלכה הראשונה בישראל של כוהני בית צדוק – הם הכנסת הגדולה/זקנים/ראשונים/נביאים/סופרים (ראו בפרק על כך בספר) בתקופה הטרום/תחילת חשמונאית, ואחד התחומים הרחבים בה היא ספרות התפילה והמזמורים, הכוללת אלפי פרקי תהילים (מעבר ל-150 בנוסח המסורה) לאורך שמיטה, תפילות שבת ולכל מועד, ברכות למזון, לנישואים, על הטבע, על ישראל וחותמות דומות כפי שהתגלגלו לתפילה העמידה/18 בחז"ל, קבצי ליטורגיה של תפילין ומזוזות (כוללת שמע ישראל ופרשות נוספות), ושירות הודיות מדהימות שלראשונה התגלו.

תוכן עניינים אוטומטי (לא פעיל באתר) - תפילות:

1. מגילות התפילה העיקריות במגילות ים המלח: 1
2. מקורות לתפילת העמידה (18) ממגילות קומראן ומבן סירא. 2
3. ברכת המזון וברכות נהנין: 3
4. השוואת אזכורי סוגי התפילה מ-המקורות: תנ"ך, קומראן והפרושים. 3
5. שתי תפילות ביום: 4

1.    מגילות התפילה העיקריות במגילות ים המלח:

• כך מסוכמות 4,050 מזמורי תהילים[1] לכל ימות השמיטה:

"ויהי דויד בן ישי חכם ואור כאור השמש וסופר ונבון ותמים בכול דרכיו לפני אל  ואנשים ויתן לו ה' רוח נבונה ואורה ויכתוב תהלים שלושת אלפים ושש מאות ושיר לשורר לפני המזבח על עולת התמיד לכול יום ויום לכול ימי השנה ארבעה וששים ושלוש מאות ולקורבן השבתות שנים וחמשים שיר ולקורבן ראשי החודשים ולכול ימי המועדות ולים הכפורים שלושים שיר ויהי כול השיר אשר דבר ששה ואבעים וארבע מאות ושיר לנגן על הפגו֯עים ארבעה ויהי הכול ארבעת אלפים וחמשים כול אלה דבר כנבואה אשר נתן לו מלפני העליון" (11QPs-^a, מערה 11, טור כז').

אכן ישנן במגילות קומראן עשות מזמורים שאין אנו יודעים אם אלו נכללים בפרקי תהילים אלו, או הם שייכים לתפילה מסוימת אחרת. עם זאת, במאה ה-9 תועד כי הפטריארך טימותיאוס הראשון נחשף למציאת 200 מגילות תהילים ממערות יריחו. טימותיאוס כתב בסורית, וההנחה שממצא זה הוספו לתנ"ך הסורי בו יש 3 פרקים נוספים על 150 פרקי התהילים בנוסח המסורה, שנמצאו גם במגילת 11QPs מהמגילות הגנוזות (ועוד 5 שלא נמצאו).

• במגילות קומראן נמצאו גם תפילות לשבתות מועדים וימי החודש, כגון שירות עולת השבת,[2] תפילה לחודש הראשון: 4Q503, ותפילה ליום הכיפורים 4Q508 2 2-6.
• סרכי הברכות לטקסי ציבור.
• סרך ברכות לעדת ישראל באחריות הימים – 1QSb, בקשות לגאולה משיחית
• סרך תפילות לטקסי מלחמת הגאולה (מגילת המלחמה (או"ח), דפים 10-19, ומקבילות).
• סרכי ברכות לטקסי יחידים: ברכות טהרה – 4Q512, ברכות נישואין – 4Q504-506, תפילות המועדים ומקבילות, טקסי טהרה (512Q4), נישואין (502Q4).
• סדרי המנונים לשירה מיסטית ולשירה מאגית: שירות מלאכים על עולת השבת, שירי לחש נגד מזיקים.
• פרשיות התפילין והמזוזות שנמצאו כולל עשרת הדיברות (הפרושים מציינים זאת במסכת תמיד[3]) ושירת משה-האזינו במגילה4Q141  (כנראה לפי: "ועתה כתבו לכם את השירה הזו").
• הודיות אישיות.

2.    מקורות לתפילת העמידה (18) ממגילות קומראן ומבן סירא[4]

• בן סירא, פרק נא': "למקבץ נדחי ישראל.. לבונה עירו ומקדשו.. למצמיח קרן לבית דוד.. למגן אברהם".
• סרך היחד: "ברוך אתה אלי [הפותח לדעה לב עבדכה]" (סרך היחד יא' 15).
• מגילת ההודיות SHR: "ברוך אתה אדני [כי לא עזבתה יתום]" (הודיות יג' 20); "ברוך אתה אדני אל הרחמים" (הודיות יח' 14); "ברוך אתה אדני אל הרחמים והחנינה" (הודיות יט' 29).
• מגילה מס' 4Q284ב' 5: "ברוך אתה אל ישראל".
• חנוך לט' 13-12 הינו המקור לתפילת ה'קדושה' בחזרת הש"ץ.

3.    ברכת המזון וברכות נהנין:

• ברכה ראשונה על הלחם והיין[5] מופיעה במגילות שעל הכוהן לברך:

"והיה כיא יערוכו השולחן לאכול או התירוש לשתות הכוהן ישלח ידו לרשונה להברך בראשית הלחם או התירוש לשתות הכוהן ישלח ידו לרשונה להברכ בראשית הלחם והתירוש" (סרך היחד ו' 4-6)

גם לפי חז"ל במשנה ?? נותנים למכובד/כוהן להוציא את כולם בברכתו.

• ברכה אחרונה לאחר האכילה:

"ברשית משלח ידי ורגלי אברך שמו, בראשית צאת ובוא לשבת וקום, ועם משכב יצועי ארננה לו ואברנו תרומת מוצא שפתי במערכת אנשים. ובטרם ארים ידי להדשן בעדני תנובת תבל" (סרך היחד י' 15-13)

אך ספק אם ברכת המזון[6] לאחר הסעודה היא הפשט ומצווה, שכן ההקשר התכליתי 'ואכלת ושבעת' הינו כחלק מדרך הנהגה והכרת טובה כללית לארץ למזון ולכל הטוב שה' נותן לאדם (בניגוד להמשך: "כוחי ועוצם ידי").

• בספר טוביה (ש-7 עותקיו במגילות) יש הזמנת עניים לסעודת החג, התואמת לאימרה: "כָּל דִכְפִין – יֵיתֵי וְיֵיכֹל, כָּל דִצְרִיךְ – יֵיתֵי וְיִפְסַח" הגדה של פסח, הא לחמא עניא).

4.    השוואת אזכורי סוגי התפילה מ-המקורות: תנ"ך, קומראן והפרושים

5.    שתי תפילות ביום:

• המקרא משקף תפילה שהיא בעיקר ביטוי ספרותי לרחשי לב ולרגשות דתיים, ולא כעבודה סדורה וקבועה כעבודת הקורבנות[8]. אמנם דוד המלך (תהילים נה') והנביא דניאל (ו') מרמזים על שלוש תפילותיהם מדי יום, אך כנראה זוהי דרגתם האישית, ומריבוי סגנון התפילה בתנ"ך, נדמה שהן נסיבתיות אך רווחות במנהג חיי הפרט והציבור.
• עם זאת, בתפילות מתהילים וגם מעזרא ונחמיה, עולה שהיו תפילות טקסיות ציבוריות, וכך הן גם בעדת ובמגילות קומראן, למשל סדר לטקס ברית בסרך היחד דפים 1-2[9], טקסי טהרה (512Q4), נישואין (502Q4).
• במגילות קומראן יש ברכות לכל יום (כגון במגילות 4Q503-6[10] ומכונות 'דברי המאורות'), סרך שירות עולות השבת[11], שתי הכותרות שנשמרו בשלמותן: תפלה ליום כפורים; הודות ליום בשבת, וכותרות חלקיות: [תפלה ביו]ם הרביעי; [תפ]לה למועד; [תפלה ליום ה]בכורים": "ברשית משלח ידי ורגלי אברך שמו, בראשית צאת ובוא לשבת וקום, ועם משכב יצועי ארננה לו ואברנו תרוםת מוצא שפתי במערכת אנשים. ובטרם ארים ידי להדשן בעדני תנובת תבל" (סרך היחד י', 15-13).
• בעדת קומראן התפילה הקהילתית חלה פעמיים ביום, עם הזריחה והשקיעה (כמספר קורבנות הציבור ביום - 2, אף שאין הוראה מפורשת על ליווי של תפילה לעבודת קורבנות אלו, ההנחה שכאן לווו בתפילה טקסית:
• כקל וחומר למצוות (וידוי בעת הבאת החטאת – ויקרא ה' 5; ווידוי שהכהן אומר בעת שילוח השעיר ביום הכיפורים – ויקרא טז' 21; מקרא ביכורים בעת הבאת ביכורים – דברים כו' 1-11; וידוי מעשר בעת ביעורו - דברים כו' 12-15), וכמרומז: ירמיהו לג' 11; תהילים מב' 5; קטו' 12 ואילך; קיח' 1-4, 25-9; בן סירא נ' 22-31 ועוד), ולכן גם המסורת שהועברה לפרושים היא שתפילת ערבית היא רשות.
• התפילה היתה בבית כנסת[12], או בשמם:

"אל ישלח איש למזבח עולה ומנחה ולבונה ועץ ביד איש טמא באחת מן הטמאות להרשותו לטמא את המזבח כי כתוב זבח רשעים תועבה ות̇פלת צדקם כמנחת רצון[13] וכל הבא אל בית השתחות אל יבא טמא כבוס ובהרע חצוצרות הקהל יתקדם או יתאחר ולא ישביתו את העב̇ו̇דה̇ כולה ה֯ש֯ב֯ת קודש הוא‏" (ברית דמשק יא' 21 – יב' 1)

אמנם דויד המלך ודניאל מזכירים 3 תפילות ביום, אך הרחבת שתי התפילות ביום לכל העם ייתכן ויותר מכבידה מאשר הועילה, שכן התפילה כבדה וקשה על רבים, קשה להם לכוון, מחפשים עיסוקים אחרים בזמן התפילה ותירוצים לא להגיע. זאת כאמור לבעייה שהנוסח התקבע בניגוד לפתילות המגוונות שהיו במקור.

תוספות/לעריכה:

• תפילה לשלום המדינה מזכירה את מגילה ברכה לשלום יונתן המלך[14].
• ספרה של פרופ' בלהה ניצן: תפילת קומראן ושירתה, ספריית האנציקלופדיה המקראית, מוסד ביאליק תשנ"ז.
• עמ' 254 כרך ח' ??????.
• לחשים: לילית - 4Q510 שירי המשכיל לפחד ולבהל רוחות רשע. הספר העיקרי של החוקרת הבכירה אסתר אשל הינו: האמונה בשדים בספרות היהודית מימי הבית השני. להלן תקציר: http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=17401

הערות השוליים (המקורות, הרחבות והסברים מפורטים):

"ותרומת שפתים למשפט כניחוח צדק ותמים דרכ כנדבת מנחת רצון" (4Q256 XVIII)

השתקפות תפילת שמונה-עשרה ברעיונות ובניסוח הובחנה על ידי בער וביקרמן בעולם ההלניסטי בכלל,[15] על ידי מרמורשטיין בפאפירוס ממצרים, על ידי טלמון ווינפלד במגילות מדבר יהודה, על ידי לוי במזמורי שלמה ועל ידי ליבריך כבר בספר נחמיה.

[1]  ובנו שלמה חיבר 4,005 יצירות (מלכים א' ה'), וכן: "ויספור שלמה שבעים אלף, איש סבל, ושמונים אלף איש, חוצב בהר; ומנצחים עליהם, שלושת אלפים ושש מאות" (דברי הימים ב' ב').

[2] 1             ‏[למשכיל שיר עולת השב]ת̇ הראישונה בארבעה לחודש הראישון הללו

2             ‏[לאלוהי‏                 ]ה אלוהי כול קדושי קדושים ובאלוהותוׅׄ

3             ‏[                    ]בקדושיעד קדושי קדושים ויהיו לו לכוהני

4             ‏[                    ] משרתי פנים בדביר כבודו בעדה לכול אלי

5             ‏[                  ]א֯לוהים חרת חוקיו לכול מעשי רוח ומשפטי

[3] "אמר להם הממונה ברכו ברכה אחת והן ברכו קראו עשרת הדברים שמע והיה אם שמוע ויאמר ברכו את העם שלש ברכות אמת ויציב ועבודה וברכות כהנים ובשבת מוסיפין ברכה אחת למשמר היוצא" (משנה תמיד ה', א'). ראו מאמרו של דוד נחמן: https://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_112.2.pdf

[4] על התפילות שהתקבלו בחז"ל מבן סירא, ראו: סגל, בן סירא, עמ' 42.

 חי בימיו של הכוהן האחרון מבית צדוק, חוניו הרביעי. הוא כתב ספר הדומה לספר החוכמה של שלמה – משלי. כפי ממורה התורה, וכמו שלמה המלך, הוא הדגיש את איסור ההוספה על התורה (בניגוד לפרושים שפירשו זאת בצמצום, עד שהיום ישנם אלפי הוספות ושינויים מתיקוני סופרים, דבר שמרחיק רבים וטובים אף משמירת מצוות התורה עצמה). משבח את בני צדוק הכוהנים: "הודו לבוחר בבני צדוק לכהן כי לעולם חסדו (בן סירא, נא'). הוכחה שבן-סירא היה ולמד את ספריית מגילות קומראן, ובפרט את חלק מהספרים הקדמונים (כצוואות האבות והשבטים, אולי היובלים ומגילה חיצונית לבראשית) היא מהקדמת נכדו לתרגום היווני: "אבי הזקן ישוע נתן את נפשו עד מאוד למקרא התורה והנביאים והספרים האחרים של האבות, וכשקנה לו בהם מידה הגונה נמשך אף הוא לכתוב דבר הנוגע למוסר וחכמה, כדי שאוהבי תורה ישקדו אף על אלו ויוסיפו עוד יותר בחיים לפי התורה."

. בן סירא ציין ופירט את כל כד' ספרי התנ"ך, והפרושים קיבלו אותו כחתום ואין להוסיף או לגרוע על הנוסח המקודש של כד' הספרים.

[5] בגניזה הקהירית: " אשר ברא יין עסיס ותירוש טוב".

[6] תפילת המזון מקומראן, משה ויינפלד, תרביץ, כרך סא, חוברת א, תשרי-כסלו תשנב.

[7] 'בהסגר מולדי עולה וגלה הרשע מפני הצדק כגלות‏ חו̇שך מפני‏ ‏אור וכתום עשן ואיננו̇ עוד כן יתם הרשע לעד והצדק יגלה כשמש תכון תבל, וכול תומכי רזי פלא̇ אינמה עוד ודעה תמלא תבל ואין שם לעד אולת'.

[8] ואף כך היה ברוב דעות התנאים, שמבית שמאי טען: "רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, הָעוֹשֶׂה תְפִלָּתוֹ קְבַע, אֵין תְּפִלָּתוֹ תַּחֲנוּנִים" (מסכת ברכות פרק ד משנה ג-ד).

[9] הודיות SHR 12:

4             ‏[למשכיל ה]ו̇דות ותפלה להתנפל והתחנן תמיד מקצ לקצ עם מבוא אור

5             מממע̇[לתו‏ ]בתקופות יום לתכונו לחוקות מאור גדול בפנות ערב ומוצא

6          אור ברשית ממשלת חושך למועד לילה בתקופתו לפנות בוקר ובקצ

7             האספו אל מעונתו מפני{תׄ‏} אור למוצא לילה ומבוא יומם תמיד בכול

8          מולדי עת יסודי קצ ותקופת מועדים בתכונם באותותם לכול

9             ממשלתם

סרך היחד 10:

1          עם קצים אשר חקקא ברשית ממשלת אור עמ תקופתו ובהאספו על מעון חוקו ברשית

2          אשמורי חושכ כיא יפתח אוצרו וישתהו עלת ובתקופתו עם האספו מפני אור באופיע

3          מאורות מזבול קודש עם האספם למעון כבוד במבוא מועדים לימי חודש יחד תקופתם עם

4             מסרותם זה לזה בהתחדשם יום גדול לקודש קודשים ואות נ למפתח חסדיו עולם לראשי

5          מועדים בכול קצ נהיה ברשית ירחים למועדיהם וימי קודש בתכונם לזכרון במועדיהם

6‏          {׺׺} תרומת שפתים הברכנו כחוק חרות לעד בראשי

[10] 13           ב̇יום חמשה ו‏[עשרים לחודש בערב יברכו וענו ואמרו ברוך‏]

14         א̇לוהי כול קודש[ים‏                                                             ]

15         ק̇ודש ומנוח לנ֯[ו‏                                                     ]

16           מ̇גורל ממשלתו֯[‏                                         ]

17           ‏[       ]׺[                                                  ]

18           ‏[ובצאת השמש על הארץ יברכו וענו ואמרו ברוך אלוהי כול‏]

[11]  מגילה מס'‎4Q401 :

6             ‏[                    ]ד֯עת עמ בינות כבודי אלוהים‏ vacat לקרובי דעת

7             ‏[                      ]עולמים וממקור‏ הקודש למקדשי קודש

8‏          [קודשים‏                  ]כ֯וה[ני‏] קורב‏ משרתי פני מלך קודש

9‏          [קודשים‏                        ] כבודו‏ וחוק בחוק יגברו לשבעה

11           למשפטי ש̇קט ב̇‏[

מגילה מס'4Q401 :

1             להלל‏ כבודכה‏ פלא באל̇י דעת ותשבוחות מלכותכה‏ בקדושי‏ ק֯[דושים

2          המה‏ נכבדים‏ בכול‏ מחני‏ אלוהים‏ ונוראים למוסדי‏ אנשים‏ פ֯[לא

3             מאלוהיםיׅׄםׅׄ ואנשים יספרו הוד מלכותו כדעתם ורוממו֯[

4          שמי מלכותו ובכול מרומי רום תהלי פלא לפי כול[

5          כבוד מלך אלוהים יספרו במעוני עומדם‏ vacat ו֯[

[12] " אל [יש]לח למזבח עולה ומנחה ולבונה ועץ ביד איש טמא באחת מן הטמאות להרשותו לטמא את המזבח כי כן כתוב זבח רשעים תעבה ותפלת צדיקים כמנחת רצון וכל הבא אל בית השתחות אל יבא טמא כבוס ובהרע חצוצרות הקהל יתקדם או יתאחר ולא ישביתו את העבודה כולה כי [בי]ת קודש הוא" (ברית דמשק, יא' 21 – יב' 1)

[13] משלי כא' כז': "זבח רשעים תועבה אף כי בזמה יביאנו"; משלי טו' ח': "זבח רשעים תועבת ה' ותפלת ישרים רצונו".

[14] במגילת 448Q4 ב"תפילה לשלום יונתן  המלך", בה פונה המחבר לאל ומבקש שישמור על יונתן המלך ועל ישראל, ולאחר מכן השתנה התפילה מבקשה להודיה על שהושיע האל את יונתן בשעת מלחמה:  http://www.deadseascrolls.org.il/explore-the-archive/manuscript/4Q448-1
גם אשתו שלומציון המלכה ובנם הורקנוס מוזכרים, אך המגילה קטועה כדי להבין את ההקשר והדברים.

[15] י' בער, ישראל בעמים, ירשולים תשט"ו, עמ' 36-30; E. Bickerman…

• קודם
• הבא