ספר דברי גד החוזה[1]

תוכן

א. 1

ב. 3

ג. 4

ח. 4

י 5

א:  בשנת שלושים ואחד למלך דוד בירשלם היא שנת שלושים ושמונה למלכות דוד היה דבר ה' אל גד החוזה בחדר זו על יד נחל קדרון לאמר; כה אמר ה' לך אתה ועזור כגבר חלציך ועמוד בחצי הנחל וקרא קול גדול התמהמה וחישה התמהמה וחישה התמהמה וחישה כי עוד חזון לבן ישי: ובעת הקריאה תהיה פניך למזרח קדם ועשיתי כאשר העיר וכפיך תפרוש השמימה ועיניך ה' צותי תסגור: ויהי כאשר כליתי לקרא את הקריאה פקחתי את עיני וראתי והנה צמד בקר עולה מהנחל קדרון ניהג על יד חמור וגמל החמור לימין הצמד והגמל על שמאלו: וקול גדול הולך לפניהם כקול גלגל רעם קורא בקול מר לאמר: חוזה חוזה חוזה אלה ארבע בלולים המבלבל את עם יי; כי נבלל הטמא והטהור יחדיו והטהרה נתן תחת יד הטומאה להמשיל עליהם בלילה הבארה משעיר; להרים זמירות צבי צדיק לבגוד בגד; להשחית הקודש ולהמליך הרשע להעמיד דברי הטומאה בלבוש טהור; ואחר הקול בא בא רעש גדול והרעיש על הטומאה ונפח את החמור וגמל ברוח סער אל תוך הירח; והירח היתה נפתחת ומראיה כצורת הקשת חצי עגול ושתי ראשיה הגיע עד הארץ; והנה השמש יצא מתוך הרקיע כתואר אדם ונשא שה נדח ונבזה על כתפו הימין וכתר על ראשה; ועל הכתר למעל בראשה נראה רועים שלשה נצמדים בשנים עשר צמידים; וצמידים זהב מצופים בכסף ונשמע קול השה גדול ונורא כקול הארי השאג על הטרף אוי לי אוי לי אוי לוי נחסרתי מתוארי נתניי ביד משוסי ונטמאתי בנגיעות הטומאה עד הערב; ויהיה כאשר תם הקול השה והנה זה בא איש לבוש בדים ובידו שלשה שריגי גפן ונשים עשר תמרים; ולקח את השה מיד החרס וישם את הכתר בראשו והשריגים ותמרים על לבו; והאיש לבוש בדים קא כקול שופר ואמר מה לך פה טומאה ומי לך פה טומאה כי חצבת לך מקום בטהרה ובבריתי; אשר הקמתי עם השריגים ותמרים; ואת אשר אמרתי לרועה השה לאמור הנה המקום אתי לטהור ולא לטמא כי אלהי קדוש אני ואין לי חפץ בטמא כי אם בטהור; האף שזה וזה מעשי ידי ועיני פקוחות על שניהם בכלל; אבל יש יתרון משפעות טמא לשפעות טהור כיתרון הצל מהאדם; כי הצל אינה באה אם על יד אדם ומתוך כח האדם ניתן הצל לעיף ויגע לטהור וטמא ולוי הכח אין הצל כן הדבר הזה; כי כל שערי בינה נהפכים מיום מות חית אב הגפן; כאשר נמצא בדברי יושר בספר האמת ובמסעות הצאן ובמנוחתם ובמחלקותם הבינה נסתם; עד שאגדול לעשות בנצירות החסד כאשר קראתי לרועה לאמור; ראיתי שהטומאה נדחפת מהירח ונתנה ליד המכלה והמקציף נטחנת דק לעפר ונפזרת ברוח היום; והיום בוער כתנור להעביר הטומאה ולהסיר החטאות; והשה ניתן בהירח עד עולמי עולמים; והטהור אשר נבלל בתוך הטמא לקח השה והביא ממנו זבח שלמים ליי על מזבח אשר לפני קנאות אל שדי צבאות; ושמעתי קול שירות השה לאמר; אודך יי כי אנפת בי ותשוב; עדי וזמרת יה ויהי לי לישועה; אשירה ליי כי גאה גאה סוס ורוכבו רמה באין סוף; קום בינה קום גבורה קום מלכות קום הוד ותפארת; קומו לעזרת יי; כי אלהים הושע הנדח והסר הטומאה מהארץ; הוא רב ריבי והוצא לאור צדקתו ועזרתי; עזרי מעם שדי קונה שמים וארץ; אבל מי כמכה נאדר בקדש ולא בטמאה; כי כל הגדלת כל רוממת דברת ועשית; כי הגדת האחרון מראשית וחתמת דבריך בכל והפכת ללב; ויסרת אותי בך כי ביה אדני חותמת ואלה שלושה שריגי ושנים עשר תמרי אשר לבי; נתת לי פאר הסרת הבל לערוץ אנוש ולב טהור נתת בי עד עולם; על כן אזמרך בכל עת ואודך בגוים כי הגדת ישועתי במלכי ועשית חסד למשיחי לדוד ולזרעו עד נצח נצחים; ושמעתי קול קורא מהשחק לאמר; בני אתה בכורי אתה ראשית כל תבואתי אתה; הלוא מעבר שיחור קראתיך להיות שעשועי יום יום; ואתה השלכת את מתנותי אחריך והלבשת הטמא בטהור על כן קרה לך כל אלה; ומי כמוך בכל בהמות הארץ כי בצלך חיו כל אלה ובמכותיך נרפא להם; על כן בין תבין את אשר לפיך; ועל אשר עשית את דברי הרועה כל הימים שהיתה בחרס ולא עזרת אותם ולכן תראה לך כל הכבוד הזה; ואני גד בן אחימלך ממשפחת יעבץ משבט יהודה בן ישראל נשתוממתי אל המראה ולא עצור בי רוח; וירד אלי הלבוש בדים ונגע בי ואמר כתב הדברים האלה וחתום בחותם האמת כי אהיה אשר אהיה שמי ובשמי תברך כל בית ישראל כי המה זרע אמת; אתה לך כי עוד מעט נאפסת אל אבותיך בטובה ובאחרית הימים תראה בעיניך את כל אלה לא במראה רק במעשה; כי בימים ההם לא יקראו להם עוד יעקב כי אם ישראל כי בשאריתם לא נמצא עולה כי כליל המה ליי; והדברים האלו יהיו לך למשיב רוח ונפש וזהו לך לאות כבואיך אל העיר תמצאת את דוד עבדי באשר הוא יקרא על ספר הברית הדברים האלה; ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלותם להפר בריתי אתם כי אני יי אלהיהם; והגדת אליו את המראה אשר ראית וראך ושמח בלבו; ויהי כאשר באתי אל בית דוד איש אלהים מצאתי אותו כאשר דיבר הלבוש בדים ואמרתי אליו את כל חזיוני; אז דיבר דוד ליי את דברי השירה ויאמר ארחמך יי חזקי; ולי אמר ברוך אתה ליי אשר גילה סודו לאזניך; ונשאתי קולי לאמר ברוך אתה ליי אשר לא הסיר בריתו מעמך כי הוא אמת ודברו אמת וחותמו אמת.

ב:  אחר דברים האמת האלה היה חזיון יי אלי לאמר; שים פניך מזרחי צפונה נגבה וימה; ושרוק בפיך כאשר ישרוקה הציפור לאפרוחיה ואמור ארבע פינות הארץ שמעו דבר יי; כה אמר יי צבאות יושב והרוכב על הכרובים תן תן תן הוצא הוצא הוצא את זרעי את זרעי בגרוני; והיה הגרון קודש לא ימצא בה זרע טמא; כי לפני הימים היה זרעי נבלל בעדשים שעורים כוסמת פול ובקיקיון; ובאחרית הימים יהיה הזורע אמת והזרע אמת ומהזרע נתברך כל הארץ; שמחו ושישו שארית יהודה ונדחי ישראל כי תשועה עם יי; כאשר תהיו לקללה ולשמה לכל חיות אדמה כן תהיו לברכה ולחן עד עולם; בעת ההיא לא נמצא בכם עוד עם ארור וטמא; כי כולם ילכו עמכם בברית בתורה ובעדות בחוקות ובמשפטים; והיה לכם ולהם אל אחד ברית אחד תורה אחת שפה אחת כי כולם ידברו בלשון היהודים לשון הקדושה; אשריך ישראל מי כמוך עם נושע ביי כי הוא ילך לפניכם להלחם מלחמותיכם באויבכם; אוי לך אדום היושבת בארץ כיתים בצפון היום; כי מחריביך יצאו מעם נורא לבלתי השאיר לך שריד; כי אמרת מרום מושבי ודעת אל אלים ידעתי כי אותי בחר יי תחת עם קדושו כי נמאס בהם; ועמו הראשון עם נבזה ונדחה לא ידעה את יי ואת תוארו;[2] אבל אנו חכמים ואנו נבונים יודעים את יי ואת תורתו אנו יודעים את תוארו והויתו; לכן כה אמר יי יען כי גבהו אתם מאד לדבר על אל אלים ידעו תדעו שתאבדו בחכמתכם; כי מה לכם באדם אשר נשמה באפו שבן לילה היה כצל יום עובר ליתן אותו בישיבות אל; כי לא אתכם ידעתי מקדם ואיזהו ספר כריתות עמי אשר אמרתם לבז יהיו הראיני לי;[3] פגריכם יפלו בתוך עמי; קנאות יי צא צא ממקומיך ודוש את אדום כלה עשה בהם; בא צרפת בא צריות בא ספר בא אשכנז בא גרמוניה[4] באו ונפלו בבאר שחר באבדון וצלמות כי פיכם נכשל בכם ואין עוזר לכם; בימים ההם יעמוד מיכאל שר הגדול נגד סמאל שר העולם במלחמה וישתער עמו ליתן אותו תחת רגליו ברוח יי והיה לבעד כי יי דיבר; בימים ההם יבליג השוד על עז וחלש על גיבור באמת ובצדקה; אליהך עזריך ישראל ובו תושע כי אל רחום הוא ולא יעזבך; כי תשמור לעשות את כל אשר ציויתיך בתורת משה עבדי;

ג:  בעת ההיא בחג הפסח בחמשה עשר בחודש הראשון הקריב אל דוד נקד מואבי וידבר אליו לאמור אדוני המלך את ידעת שעבדיך עשה מנעוריו טוב לישראל ועתה קח אותי מלישב בתוך עמי הערלים ומל את ערלתי להשיב את חרפתי מעלי ואשר בתוך עמך; ויאמר דוד אין יי חפץ בבני עמך וצוה לא יבא עמני ומאבי בקהל יי לעולם ואין אנו יכולים לדרוש שלומכם וטובתכם ומה אעשה לך היום; ויען הנער הלוא רות בת עמינו היתה ואתה מבניה ומיוצאי חלציה ובך בחר יי ובזרעיך עד עולם; ויאמר דבר ניצח דיברת עמוד פה עמדי לשאול את פי אדני; וישאל דוד ביי על דברי הנער המאבי; ויאמר דוד יי אלהי צבאות למדיני נפלאות מתורתיך ליד את משפט הנער ומעשהו; ויאמר יי אל נתן הנביא לך אל דוד עבדי ותגיד לו את הדבר אשר אני דובר אליך; וילך נתן אל דוד החדרה ויאמר כה אמר יי צבאות שמעתי את תפילתך לעל אמור אל המאבי מאבי אתה ולא מאבית כי לא אמרתי מאבית ועמנית כי נשיהם ובנותיהם ליי אבל ארור אתה מיי מלבוא בקהל יי...

ח:  וירא יי אל דוד בעת זקנתו ויאמר אליו הנה אנכי עמך ואני אלהיך והנה בריתי אתך לא תירא ולא תחת כי עזרך אלהיך; וישתו דוד ליי וישמח בלבו; ויאמר יי אלה דברים תדבר באזני העם בשמי לעשות אותם וחיו ולא יהיה עוד קצף בהם; וישם יי את דבריו בפיו; אז יקהל דוד את כל ישראל אל ירושלם ויעש לו מגדול עץ ויעמוד עליו לפני כל העם ויפתח את פיו ויאמר; שמע ישראל אלהיכם ואלהי אחד יחיד ומיוחד ואין יחיד כיחודו נעלם מכל הוה הוה ויהיה הוא ממלא את מקומו ואין מקומו ממלא אותו רואה ואינה נראה מגיד ויודע עתידות לא נמצא ראשיתו וסופו כי הוא אל בלי סוף ואין סוף לסופו כל יכול אל אמת מלא כול העולמות כבודו...

י:  והיה בחדש השביעי באחד לחדש בראש השנה שנת שמנה ושבעים שנה וארבע מרות שנה לצאת בני ישראל ממרים בשנה השנת למלך שלמה על ישראל היה אלי מראה יי ואני על הגיחון; ואשא עיני והנה השמים נפתחים כספר וראתי את כבוד יי יושב על כסא רם וגבה עד מאוד; וזהו מראה הכסא שנים עשר מעלות לכסא שש זהב ושש כסף וראש מרובעת לכסא כאבן הספיר; ואל צד ימינו [שמאלו] שלושה ידות ואל צד ימינו ארבע ידות אל מקום השבת כתואר שבעה רואי פני המלך מצופים בזהב ובכסף ובאבני יקר; ומראה כבוד יי כמראה הקשת בריתו; והנה צבא מעלה עומדים לפניו מימינו ומשמאלו והשטן עומד אליהם מאחריהם; והנה איש לבוש בדים הביא לפני כבוד יי שלשה ספרים אשר ביד כל אדם נכתבים; ויקרא בתוך הראשון וימצא כתוב צדקות עמו ויאמר יי אלה לחיי עולם; ויאמר השטן מי אלה סרוחי אנשים ויצעק איש לבוד בדים לקראת השטן כקול תרועה בשופט ויאמר שתון שטן כי קדוש היום לאדונינו וישתוק השטן; ויקרא בתוך ספר השני וימצא כתוב שגגות עמו ויאמר יי הניח את הספר הזה למשרת עד עבור שלישת החדש לראות מה יעשו; ויקרא בתוך הספר השלישי וימצא כתוב זדונות עמו; ויאמר יי אל השטן אלה חלקך קח אותם לעשות כטוב בעיניך; ויקח השטן את הזדונות וילך עמם אל ארץ אבודה לאבדם שם; ויקרא האיש לבוש בדים כתקיעת שופר לאמר; אשרי העם יודע תרועה יי באור פניך יהלכון; ואשמע את קול הצבא מעלה מרקדים ואומרים אלהי המשפט יי צבאות מלא כל שמים וארץ כבודו; ונשתוממתי אל המראה כי לא ידעתי מה עשה יי לי; ויעף אלי אחד מן הכרובים ויתן לחי עלה זית בפי ויאמר הנה נגע זה בפיך וסר עונך וחטאתיך תסלח; ומשפט הזה אשר ראית הוא חק לישראל ומשפט לאלהי אברהם ושלום ליצק אביכם; ויי יברך את עמך כמשפט ובשלום עד עולם; ואמרתי אמן כן יעשה יי אליהו עמנו עד נצח עולמות; ויען המלאך אמן ואמן.

 

[1] דברי גד החוזה הוא חיבור בעל מאפיינים מקראיים שמבוסס על דברי הימים א' כט' 29: 'וְדִבְרֵי דָּוִיד הַמֶּלֶךְ הָרִאשֹׁנִים וְהָאֲחרֹנִים הִנָּם כְּתוּבִים עַל דִּבְרֵי שְׁמוּאֵל הָרֹאֶה וְעַל דִּבְרֵי נָתָן הַנָּבִיא וְעַל דִּבְרֵי גָּד הַחֹזֶה'. החיבור מכיל 14 פרקים על דוד המלך השופט החכם, חזיונות של גד הנביא, נבואתו של חירם, צוואתו של דוד, גבורתה של תמר בת דוד, המשפט בראש השנה ועוד. הספר קרוב לספרות הנבואית (אפוקליטית), וכולל מסורות יסוד שהתקבלו בחז"ל. הספר הועתק בקוצ'ין במאה ה-18, והועבר לספריית אוניברסיטת קיימברידג' (סימונו: O0.1.20). יהדות קוצ'ין טענה אז שהיו לה עוד 3 ספרים דומים של נביאים אלו: שמעיה, נתן ו???, אך הם לא שרדו לידינו. בשנת 2015 פרופ' מאיר בר-אילן הוציא מהדורה מדעית מעולה בעברית לספר, אך אינה זמינה במרשתת אפילו לבעלי מנוי כותר/אונ'.

[2] פסוקים פא'-פב': אלו הטענות העיקריות של הנצרות נגד ישראל. זאת כנראה הסיבה שספר זה לא שרד בכנסיות הנצרות (בניגוד לכל שאר הספרים החיצוניים).

[3] פסוק פה': מקביל לישעיה נ' 1: 'כֹּה אָמַר יי אֵי זֶה סֵפֶר כְּרִיתוּת אִמְּכֶם אֲשֶׁר שִׁלַּחְתִּיהָ', ובניגוד לטענת חזון יוחנן ??.

[4] פסוק פח': השם "גרמני" מופיע פעמיים בנגעים ב' א', וכן כהנגדה ל"כושי", דהיינו לבעל עור בהיר. דרוסוס, אחיינו של הקיסר טיבריוס, לימים קיסר בעצמו, כונה בשם "גרמניקוס" בין השנים 12-8 לפנה"ס, וגם להורדוס היו שומרו ראש גרמנים. להרחבה ראו: בר-אילן, עמ' 161.

כניסות: 31
קטגוריה: מחלוקות בין כת היחד-לפרושים עידכון אחרון ב-שבת, 12 אוקטובר 2019 נכתב על ידי עורך אתר הדפסה דואל

אתר מגילות קומראן/ים המלח The DeadDea Scrolls

סקירת מגילות קוּמְרָאן, סיכום מחקרן והצעות להשתלשלות מסורותיהן בתושבע דרך החסידים. סיכום מחקרים, ניתוח והשוואה לספרות הפרושים-חז"ל ולספרים החיצוניים בבית שני. זיהוי הכתות שהתפתחו מעדת-היחד: האיסיים, בייתוסים, צדוקים, פרושים והיחס לבית חשמונאי-המקבים.

דוא"ל של עורך האתר: scrollsqumran@gmail.com, פנייה מקוונת באתר: לחץ כאן