תוכן עניינים אוטומטי (לחץ לקפיצה לפרק)

  1. החידושים האסטרונומיים ואסטרולוגיים ממגילת המזלות והרעמים. 2
  2. הראיות על לוח השנה המקראי למול איסור העוננות וחטאי עמי-קדם. 5
  3. השמירה על לוח השנה בן 364 יום בתקופת התנ"ך ובבית שני 8
  4. דעיכת הפולמוס וקשיי חז"ל בלוח הירחי; מסורות קרובות מהחורבן ועד היום. 11

א.                       חידת סנכרון לוח השנה בן 364 יום; חידת שעון השמש מקומראן וגלגל רפאים. 13

  1. יתרונות ופלאי לוח 364 יום ומיקרו המזלות: 13
  2. הניסיונות באו"ם ליישום לוח השנה 364 יום והצעות לסנכרון 1.25 לשנה השמשית. 15
  3. שעון השמש מקומראן וכיולו/הצפנתו; דימיון לאתרים נוספים בעולם. 17

אופן קיום ופרטי לוח השנה אינו בתנ"ך, אלא נמצאים רק פרטי מידע ורמזים שאיתם לא ניתן להכריע מתי מתחיל חודש ושנה, מה תפקיד השמש הירח והכוכבים, ואפילו אם מותר בכלל לבצע חישובים וסינכרונים. תשובה לרוב אלו נימצאת במגילות קדומות וכיתתיות של עדת קומראן, אך אופן מלוא ההסנכרון עדיין אינו מושלם, ונשאר כחידה הממתינה לסוף פיענוחה.

היות ולוח השנה הקומראני בן 364 יום הינו מופלא בסדרו ומחזוריו, ניסו להחילו מספר פעמים על כל מדינות העולם, וגם שם עלו הצעות להשלמת הסנכרון.

מחזור מטון הינו סינכרון חודשי הירח עם 19 שנות החמה, ובזכות מגילות קומראן כעת נוסף למחזור זה מחזור המזלות, והוא מקרב אותנו לסנכרון המלא, לצד הבנת מקור ודיוק מדעי של אסטרולוגיה עם מדע אסטרונומי מדויק (שמצפה ומוכח באותו אופן גם היום).

להלן הפרקים שנסקור בחלק/שער זה:

- החידושים האסטרונומיים ואסטרולוגיים ממגילת המזלות והרעמים

  1. הראיות על לוח השנה המקראי למול איסור העוננות וחטאי עמי-קדם 4
  2. השמירה על לוח השנה בן 364 יום בתקופת התנ"ך ובבית שני 7
  3. דעיכת הפולמוס וקשיי חז"ל בלוח הירחי; מסורות קרובות מהחורבן ועד היום 10

א.           חידת סנכרון לוח השנה בן 364 יום; חידת שעון השמש מקומראן וגלגל רפאים 12

  1. הניסיונות באו"ם ליישום לוח השנה 364 נוכח יתרונותיו 12
  2. הצעות לסנכרון 1.25 יום בין השנה בת 364 יום לשנה השמשית 13
  3. שעון השמש מקומראן וכיולו/הצפנתו; דימיון לאתרים נוספים בעולם 15

1.      החידושים האסטרונומיים ואסטרולוגיים ממגילת המזלות והרעמים

מגילת מיקרו המזלות[1] (והרעמים): 4Q318 מציינת מזלות קצרים (בני יומיים עד שלושה) לפי תאריכים ירחיים - כאשר הירח מאיר על מיקרו-המזל (היתה חלוקת Dodecatemoria קרובה שאינה נכונה) כאשר כך גם היום גרמי שמיים אלו נכונים ומדויקים – כל לילה מיקרו-המזל המתואר במגילה נמצא סביב הירח למשך יומיים או שלושה. ניתן להיווכח בכך בצפייה עצמית בגרמי השמיים, או להיעזר באתר זה: https://www.moontracks.com/lunar_ingress.html

תיאורי מיקרו-המזלות שבמגילה מסודרים בטבלה זו:

http://www.deadseascrolls.co.il/images/PDF/micro-zodiac.pdf

אמיתות עובדה אסטרונומית זו מצביעה על ידע אלוהי של עדת קומראן, שלא היה ידוע בדיוקו זה לשום תרבות ועם עתיק. יתרה מזו, היא גם פוסלת את תיאוריית 'העולם השטוח' שעדיין אוחזים בה חלק מהדתיים.

המשמעות העצומה לכך היא הקשר בין לוח שנה ירחי (שמכונה "עברי" בטעות) למזלות. לראשונה יש איחוד של לוח שנה אסטרונומי עם אסטרולוגיה.

  • התייחסות למזלות השמש החודשיים: במגילות קומראן אין ציון של המזלות השמשיים (מכונים בספרות המדעית - טרופיים), מהסיבה הפשוטה – שאלו משתנים נוכח 'נקיפת ציר כדור הארץ' כל 30 שנה ואינם נכונים (ראו את ההבדלים בין תאריכי גלגל המזלות הטרופי לתאריכים אסטרונומיים בטבלת 'תאריכי המזלות'(! כמו"כ, בניגוד למיקרו-המזלות, דווקא המזלות השמשיים-טרופיים (אפילו בעבר כשכן היו מדויקות אסטרונומית) מוסתרות בזמן שלהן, כיוון שבזמן זה הן במסלול של השמש.
  • מיקרו המזלות של עדת קומראן שונות מהחלוקה הדומה של עמי קדם שלא התייחסו לירח, לצד כמה טעויות נוספות בידע של עמי קדם.[2] סדר מחזור מיקרו המזלות שונה רק במיקום מזל שור שהוא הראשון (בניגוד למזל טלה בשמשי, הסבר לכך הציע מיכאל ואן וויז).[3]

מיקרו המזלות שבמגילת 4Q318 משמשים כנראה רק למאורעות לאומיים (ראו בהמשך על הרעמים), וכדי להבין את משמעות המזל מומלץ לקרוא על שלושת/ארבעת היסודות שמקורם בספר דברי גד החוזה ט' רד',[4] אך מסורות שונות (כמו רוב מסורות עמי-קדם) כבר החליפו בטעות את מיקרו-המזלות עם המזלות השמשיים-טרופיים (בכללן: ברייתת המזלות וספר היצירה).[5] במגילה 4Q439 נמצאה המילה 'מלוש'; משמעותה כנראה 'מזל', 'הורוסקופ', שתואמת לקטע גניזה מספרות ההיכלות: 'שנים עשר מזלות וגם מלושיהם [=גורל הנולדים בהם]'.[6]

לצפייה בתמונה של קטע ממגילת Zodiology B-513183:

https://drive.google.com/open?id=1w1E56jgrrEL0xkrXK0COqKCr30krQZlh

ישנה אסטרולוגיה אישית במגילת קומראן פיזונומיה 4Q186-4QHoroscope[7] שמתארת את טיבו/רוחו של האדם לפי חלקי/איברי הגוף וכמויות/יחידות האור שבהן,[8] כגון: 'וזה הוא מולד אשר הוא ילוד עליו ברגל השור עני יהיה וזה בהמתו שור'[9] (קימרון, החיבורים העבריים ג', עמ' 34, שו' 9-8).

בספרות ההיכלות והקבלה עמדו על חלק מתורה זו – היא ״חכמת הפרצוף/הפנים״.[10] ספר היובלים מציין את תאריכי לידות גיבורי ספר בראשית (חלקם בראשי חודשי הלוח בן 364) אך ללא ציון מידע שכזה. במגילות הכיתתיות והאסטרונומיות יש מונחים כגון: "מולד" ו"דוקה" (לצד מונחים רוחניים ומופשטים נוספים קרובים: "תיכון",[11] "אוט", רז נהיה", "קדמוניות") שמשלימים כנראה אופנים אלו.[12]

  • תאריכים ירחיים במגילות קומראן: במגילות ים המלח ישנם עוד 2 אזכורים של חודשים ירחיים ב-2 מגילות סוד נוספות (ראו פרק על ספרות הסוד), אך בעוד מהן עולה סנכרון תלת-שנתי ללוח השנה הקומראני בן 364 יום,[13] כאן (במגילת מיקרו-המזלות), יש את הסנכרון של 19 השנים (מחזור מטון) עם 235 מחזורי ירח[14] (ואילו לאחר מאות שנים הוא אומץ ע"י הלל נשיאה/הקטן/האחרון ומימיו התקבל כמחזור של חז"ל,[15] למרות שחז"ל לא קיבלו את מסורת מיקרו-המזלות).[16]

במגילת 4Q318 טור 8 יש סימן שמימי (פלישת ערבים לישראל וכדומה) אם יהיה רעם במיקרו-מזל שור ותאומים: '[אם בתורא‏] ירעם מסבת על[.... ‏[ו‏]ע֯מל למדינתא וחרב֯‏ [בד]רת מלכא ובמדינתא ב[... להוא ולערביא‏ [      ]א כפן ולהוון בזזין אלן בא[לן‏... אם בתאומיא י֯רעם דחלה ומרע֯ מנכריא', אך חסר לנו החודש של אלו.

ישנם 2 אפשרויות לתאריכים אלו לפי אם הם מאקרו-מזלות חודשיים או מיקרו-מזליים של 2.5 ימים, וקשה לפענח איזה מהם. במגילה מצוין (או שאלו השמות היחידים ששרדו) שמות רק למזלות תאומים ושור. תיאור דומה של רעמים יש בטקסט האסטרונומי "אנומה אנו אנליל" (לוח 63), וכן במסמכי התלמיים.[17] בפרק 7 של פרקי רבי אליעזר יש תיאורים קרובים.

לפיכך, האפשרות הראשונה היא: מזלות שור ותאומים הם שמשיים-חודשיים ואז הם החודשים ה-2 וה-3 לפי לוח 364 יום.  זה מסתדר עם הטפת שמואל במועד של 15.3 שאמור להיות: 'הֲלוֹא קְצִיר חִטִּים הַיּוֹם אֶקְרָא אֶל יי וְיִתֵּן קֹלוֹת וּמָטָר' (שמ"א יב' 17).

האפשרות השנייה של מיקרו-מזלות מתחברת בחודשים תשרי וחשוון: יתכן ומסורת חז"ל זו משמרת: 'שפך לו רבו קיתון על פניו, ואמר לו: אי אפשי בשמושך' (סוכה ט' י' ודף כט') וארבעה סימנים במשנה תענית.

להצגת 2 אפשרויות אלו בטבלת תאריכים ירחיים, ראו: https://www.deadseascrolls.co.il/images/PDF/micro-zodiac.pdf

לכאורה מסורת זו מהווה סתירה לדבריו של ירמיה י' 2: 'כֹּה אָמַר יי אֶל דֶּרֶךְ הַגּוֹיִם אַל תִּלְמָדוּ וּמֵאֹתוֹת הַשָּׁמַיִם אַל תֵּחָתּוּ כִּי יֵחַתּוּ הַגּוֹיִם מֵהֵמָּה', וכנראה זו אחת הסיבות שמגילה זו סודית (לספרות הסוד ראו בפרק בעניין). הרמב"ם למשל סבר שידע כזה היה במסורת ישראל – ואבד,[18] ומאידך אבן עזרא עסק בכך והנה סיכום דעתו.[19]

2.      הראיות על לוח השנה המקראי למול איסור העוננות וחטאי עמי-קדם

אין בתנ"ך אמירה מפורשת איזה לוח שנה יש לקיים (שמשי, ירחי או 364); רוב הפסוקים הנוגעים ללוח רומזים ומצביעים על לוח 364 (ואלו עיקריהם: תקופת המבול; בראשית ה' 23; במדבר יא' 19),[20] ואילו בספרי הנ"ך יש 7 אזכורים מפורשים של תאריכים בשמות חודשים ירחיים (ואלו הם)'[21] אלא שאין בהם שיוך למועדי התורה (חגים, ימים טובים או שבתות),[22] אך כן יש מועדים ירחיים במגילת אסתר שקבעו בעצמם, ושני מקורות חוץ-מקראיים קרובים בזמנם: אגרת פסח מיֵב[23] ובספרי המקבים.[24] אם נחריג את שלושת אלו (הן כי מגילת אסתר לא נמצאה במגילות קומראן), נוכל לשער שתאריכי התנ"ך הם כפולים (כפי שהיה באגרות יֵב שבמצרים וכך עד היום),[25] דהיינו – התנ"ך משתמש ביחד בשתי לוחות שנה אלו: 1) בתאריכים של לוח 364 למועדים; 2) בלוח ירחי לתאריכים נוספים שונים, וזאת כיוון שהלוח הירחי הוא המפורסם והגלוי לנוחות לכל העם (בהסתכלות פשוטה במצב הירח).

תאריכי מועדי המקרא: 'אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם בְּמוֹעֲדָם' (ויקרא כד' 4, ואילו חז"ל דרשו שאפשר גם לא),[26] מתאימים ללוח 364: שבועות :15/3, יום א'; לפי היובלים ו' 21-22: 'כי חג שבועות הוא וחג בכורים הוא, כפל חג הוא ולשני מינים החג הזה. כאשר כתוב וחרות עליו תעשה אותו; כי כתבתי בספר התורה הראשון אשר בו כתבתי לך',[27] ו'הנף העומר... ביום שבת... תעות עורון... לא מתורת משה' (513Q4);[28] ראש השנה: יום ד'; המקור הקדום לכך שבראש השנה יש משפט הוא דברי גד החוזה יד' שנד';[29] אחריו התרגום הארמי המאוחר לאיוב א' 6;[30] ראש השנה קרוי בשמות לד' 22: 'תְּקוּפַת הַשָּׁנָה', ולאחרונה התגלה שהמונח "תקופה" מתייחס במגילות קומראן לכל-אחד מארבעת ימי הפיגועים/יום המעבר ה-91 בין העונות' כאשר הוא היום השני לחודש בשמ"א כ' 27;[31] יום הכיפורים: יום ו'; פשר חבקוק ו' 8-4;[32] פשר מעשי מלכיצדק ליום הדין באחרית הימים.[33] שאר המועדים מפורטים במגילת המקדש וביובלים, ועל מועדי שבועות נוספים ראו בפרק בעניין 490.

מסע מדבר סיני: ספר היובלים מפרט אירועים לפי תאריכים בלוח השנה בן 364 יום לספר בראשית ומחצית שמות (עד מתן תורה), וטוען שלאחר מכן ישובש: 'כי אחרי מותך ישחיתו בניך את הדבר, למען יספרו בשנה רק שלוש מאות יום ושישים יום וארבעה ימים' (ו' 39).[34] אני ז'ובר (Annie Jaubert) הראתה שתאריכים בתנ"ך אינם נופלים בשבתות ובארבעת ימי הפגע (בין 90 ימי העונות) של לוח השנה בן 364 יום, ואף כמה מהמועדים עולים עם ימים לקראת המנוחה בשבת או שהימים המרכזיים הם א' ד' או ו' (ימי החגים: שבועות פסח וכיפור), כגון: בשמות טז' 1 העם מגיע למדבר סין ב-15 לחודש השני (הוא יום שישי לפי לוח השנה בן 364 יום) ומקבל את המן כשלמחרת העם חוטא בניסיון איסופו בשבת; במדבר י' 11 יוצאים למסע, ובפסוק 33 מגיעים לשבת מנוחה לאחר 3 ימים. גם ביהושע ה' 11 מגיעים בעשירי לחודש הראשון ליום שישי.

ייתכן וחוסר הפירוט בתנ"ך - כיצד לקיים את לוח השנה, נובע מהרחקת עם הארץ מעיסוק בגרמי השמיים (כגון: 'לֹא תְנַחֲשׁוּ וְלֹא תְעוֹנֵנוּ' (ויקרא יט' 26]),[35] כאשר הסימן השמימי הקל והמובהק ביותר – הוא הירח (מה גם הוא מטעה במועד עיבורו, עליו נחלקו רבות),[36] ולכן לפי יחזקאל מד' 24 תפקיד זה ניתן לכוהני בני צדוק: 'וְעַל רִיב הֵמָּה יַעַמְדוּ לשפט (לְמִשְׁפָּט) בְּמִשְׁפָּטַי ושפטהו (יִשְׁפְּטֻהוּ) וְאֶת תּוֹרֹתַי וְאֶת חֻקֹּתַי בְּכָל מוֹעֲדַי יִשְׁמֹרוּ וְאֶת שַׁבְּתוֹתַי יְקַדֵּשׁוּ'. עשרות מגילות שמשתלבות ומסנכרנות עם לוח השנה בן 364 יום, ביניהן: מגילות תפילה רבות; מגילת המקדש על ארבעת מועדי הביכורים (שעורה, חיטה, תירוש ויצהר),[37] מועד העצים: 'לְעִתִּים מְזֻמָּנִים, שָׁנָה בְשָׁנָה: לְבַעֵר, עַל מִזְבַּח יי אֱלֹהֵינוּ כַּכָּתוּב בַּתּוֹרָה' (נחמיה י' 35),[38] סיפורי מקרא, הלכה ומשמרות הכהונה (ראו להלן).

היחס והמסורות מהמגילות קדמוניות לגרמי שמיים ושיבושם בעמי-קדם: תחילה חנוך למד מהמלאכים ולימד את זמני השמיים (חנוך א' לג' 3; [39] צג' 14;[40] היובלים ד' 18-16; מגילה חיצונית לבראשית א' 9-1; דברי גד החוזה ט' רד')[41] וכנראה בתנ"ך אלו אזכורי המזלות: 'עֹשֵׂה כִימָה וּכְסִיל וְהֹפֵךְ לַבֹּקֶר צַלְמָוֶת וְיוֹם לַיְלָה הֶחְשִׁיךְ' (עמוס ה' 8); 'עֹשֶׂה עָשׁ כְּסִיל וְכִימָה' (איוב ט' 9). אך העירים לימדו גם חוכמות וכישופים אסורים (חנוך א' ח' 3);[42] קינן העתיק מידע אסטרולוגי שחקקו העירים על סלע (יובלים ח' ‏2-‏3); מקינן עובר המידע לשלח, לפלג, לרעו, רעו נושא את אורה כת אור בן כשד, אור שבנה את אור כשדים – והם דרשו את אותות השמים (יובלים יא' 8).[43] אברהם אבינו לימד את המצרים את האסטרונומיה של חנוך (מגילה חיצונית לבראשית יט' 26-25),[44] אך התורות הקרובות ביותר (אם כי יש בהן גם הרבה שיבושים) למסורות עדת קומראן הן הבבליות (למשל: לוח 63 מתוך ה"אנומה אנו אנליל" למגילת 4Q318),[45] ואחריהם היוונים. בספר החיצוני איגרת רחבעם האב – שלמה המלך, מודיע לבנו – רחבעם מיקומם של שבעת כוכבי–הלכת.[46]

3.      השמירה על לוח השנה בן 364 יום בתקופת התנ"ך ובבית שני

לפי מגילות קומראן, אלו שמרו על לוח השנה בן 364 יום: חנוך העביר לעמי קדם את לוחות השמיים מהמלאכים; האבות שמרו על לוח 364 יום - אברהם לימד את המצרים ואילו הכשדים שיבשו אותו; משה רבינו קיבל את מגילת המקדש בדבר ה' הישיר ואת היובלים ממלאך הפנים; 'ויהי דויד בן ישי חכם ואור כאור השמש וסופר ונבון ותמים בכול דרכיו לפני אל ואנשים ויתן לו יי רוח נבונה ואורה ויכתוב תהלים שלושת אלפים ושש מאות ושיר לשורר לפני המזבח על עולת תמיד לכול יום ויום לכול ימי השנה ארבעה וששים ושלוש מאות ולקורבן השבתות שנים וחמשים שיר ולקורבן ראשי החודשים ולכול ימי המועדות ולים הכפורים שלושים שיר ויהי כול השיר אשר דבר ששה וא(ר)בעים וארבע מאות ושיר לנגן על הפגועים ארבעה ויהי הכול ארבעת אלפים וחמשים כול אלה דבר כנבואה אשר נתן לו מלפני העליון' (11Q5 [11QPs-a] כז' 10 א' (קימרון, החיבורים העבריים ב', עמ' 355).

לאחר מכן, כנראה עם עליית 'עמוד צדוק' (ברית דמשק ה' 2-5)[47] שהוא עזרא הסופר או מצדוק בן אחיטוב (כוהן גדול של דוד שלמה המלכים) או הכוהנים לבית צדוק (יחזקאל מ' 46; מג' 19; מד' 15; מח' 11) או ובכל אופן מימי מורה הצדק ועדת קומראן  - כיוון שלפי במגילות קומראן מובהק ששמרו על לוח 364 זה עד אמצע ימי בית המקדש השני. להצעות זיהוי 'עמוד צדוק', ראו בפרק 'השכחה הראשונה - התורה שהוחבאה בימי השופטים עד עמוד צדוק'.

כנראה לוח השנה השתנה והשתבש בימי המתייוונים תחת השלטון היווני/הסלווקי, ולכל הפחות זו נבואת דניאל ז' 25: 'וּמִלִּין, לְצַד עליא (עִלָּאָה) יְמַלִּל, וּלְקַדִּישֵׁי עֶלְיוֹנִין, יְבַלֵּא; וְיִסְבַּר, לְהַשְׁנָיָה זִמְנִין וְדָת, וְיִתְיַהֲבוּן בִּידֵהּ, עַד עִדָּן וְעִדָּנִין וּפְלַג עִדָּן' (תרגום: 'וּדְבָרִים לְצַד הָעֶלְיוֹן יְדַבֵּר, וְאֶת קְדוֹשֵׁי הָעֶלְיוֹנִים יְעַנֶּה, וְיַחְשֹׁב לְשַׁנּוֹת זְמַנִּים וְדָת. וְיִנָּתְנוּ בְיָדוֹ עַד מוֹעֵד וּמוֹעֲדִים וַחֲצִי מוֹעֵד'), וכן במגילת אנטיוכוס מוזכר 5 פעמים שיבוש 'שבת ראש חודש ומילה'. ידוע שהסלווקים גבו מס בכל האימפריה במולד הירח, והגדפן (אנטיוכוס ה-4) חגג הולדתו כל 25 לחודש ירחי.[48]

ישנה חידה מורכבות על לוחות השנה בתקופת החשמונאים (ראו לקמן) והורדוס (שהוא לכאורה כבר נהג לפי הלוח הרומאי) – ואכן שמעיה ואבטליון (גדולי הדור הפרושים) לא ידעו הלכה פשוטה של פסח בשבת, וזו מהסיבה הפשוטה והיחידה – שגם דורות לאחר לוח 364 יום שנהג בתקופות שונות וגם חלקית כמה דורות לפני כן – ראו לעיל), הרי שהיה צריך דרשן מסוג חדש כדי לקבוע כזה דין שאינו כסיני, עוקר הרים כהלל, ומיקומו ביריחו עוד יותר מורכב (ראו ??).

  • משמרות הכהונה:

דברי הימים א' כד' מציין 24 משמרות כהונה. להלן מחזורים וסנכרונים מדהימים של לוח השנה בן 364 איתם:

24 משמרות * 7 ימים * 13 שבועות = 2,184 ימים. אם נחלק זאת ל- 24 משמרות הכהונה נקבל את 91 הימים שבעונה שבה 13 שבתות. אותם 2,184 ימים ממלאים ב-6 שנים עד השמיטה: 364 * 6 = 2,184. 20 משמרות משרתות פעמיים בשנה + 4 משמרות משרתות 3 פעמים בשנה = 24 = סה"כ ב-6 שנים שהם 13 משמרות לכל משמרת 24 * 13 = 52 * 6 ובחלוקה לעונות 4 * 2,184 = 8,736 וכשנחלק לשבעה ימים בשבוע 8,736: 7 = 1,248. מגילה 4Q319 כוללת שישה יובלות שהם 294 שנה!

החידוש במשמרות אלו לעומת המסורת מתענית פב' היא במספר המשמרות ובחישוב תקופת השירות של כל משמר, והכל בסינכרון ללוח 364 יום. בירושלמי סוכה ה' נה' IV רבי אבהו מציין המשמרות משרתים בראש כל יובל, וכן רבי חייא בויקרא רבה כה' 2. עדויות על מסורות משמרות כהונה שרדו גם מלאחר החורבן (ראו בפרק על בתי הכנסת).

  • מסורות של הפרושים וחז"ל שמצביעים על כך שהיה לוח שנה שונה בדורות הסמוכים לפניהם:
  • אי-ידיעתם של בני בתירא אם מותר לחוג את פסח בשבת
  • אי-תקיעת שופר בראש השנה שחל בשבת (ואיסור נשיאת 4 מיני חג הסוכות)
  • 368 מנים בקטורת מתוכם 365 ימים בשנה
  • עקיבא עיבר שנים רצופות כי הסתבכו עם לוח השנה
    • לוחות שנה קרובים:

ייתכן שזרמים וקבוצות קרובים שמרו על לוח זה או לוח קרוב לו. להלן עיקרי העדויות על כך:

  • כנראה לוח השנה של הזואוסטרים היה דומה.[49]
  • חשמונאים: בתוך חלק ממגילות לוח השנה (מגילות 332Q4 - 333Q4),[50] משולבים שמות של חשמונאים ומהתקופה (ראו בהמשך: כרוניקה חשמונאית והשווה למגילת תענית). האם מכאן שאכן משמרות כהונה אלו שירתו במקדש לפי סדר זה בתקופה החשמונאית המתוארת? ואם כן, האם גם שירתו גם לפי לוח השנה בן 364?! אין מחלוקת שהצדוקים והחשמונאים התחברו לכל המאוחר מימי יוחנן הורקנוס, וכך החפיפה ביניהם נוטה לסברה שגם הצדוקים לא נהגו לפי לוח שמשי. עם זאת, הצעתי בספר זה שהיתה התקרבות עד איחוד בין עדת קומראן לחשמונאים, וזאת למרות המחלוקת על לוח השנה! הצעתי בפרק על יוחנן הורקנוס כי החשמונאים-הצדוקים קיבלו את אגרת ממ”ת על הלכותיהם, ואז יותר קשה כיצד עדיין דחו/הבדילו אותן מלוח 364 שמפורט בתחילת ממ"ת?!             שלוש פתרונות אפשריים לכך: 1) החשמונאים-הצדוקים הראשונים קיבלו את הלוח השבתי-שמשי שבחלק מהתקופה החשמונאית (וראו לעיל את שילוב שמות של חשמונאים ומהתקופה במגילות 332Q4 - 333Q4); לממ"ת יש עותק/נוסח שאינו כולל את הפתיחה עם טבלת לוח השנה – ואולי זה נשלח לחשמונאים-הצדוקים (כלומר עדת קומראן ויתרה על תחום הלכה זה מולם כי כבר 'בשלום הקץ למספר השנים האלה' [ברית דמשק ד' 11-10]); החשמונאים-הצדוקים לא קיבלו את כל ההלכות של ממ"ת. כמובן קיימת האפשרות הנוספת המקובלת במחקר (והמנוגדת להצעתי) שגם הצדוקים-הראשונים היו יריביהם של עדת קומראן - המכונים 'מנשה' (או קבוצה מגונה אחרת; ראו בפרק בעניין).
  • הצדוקים והבייתוסים: הצדוקים התנגדו לחיבוט ערבה בשביעי של סוכות החל בשבת,[51] מועדי קצירת העומר והעצרת של 'למחרת השבת', ניסיונות החיבול בעדי ראיית הירח[52] ולפידי ההכרזה. ייתכן שהקרבה המוצעת בספר זה בין עדת קומראן לחשמונאים והצדוקים היתה אף על פי שהצדוקים נהגו לפי לוח שנה שונה - ירחי? לחלופין, אפשר שבהמשך לפרק המבחין בין הצדוקים-הראשונים למאוחרים, בתקופה זו לצדוקים-הראשונים היה את אותו לוח 364,[53] ורק הצדוקים-המאוחרים (מימי בית הלל ושמאי) איבדו את לוח 364 ואימצו במקומו את הירחי.[54] הקראים סברו שהצדוקים קבעו שהחודש הוא 30 יום לפי 'מעשה נוח' (150 יום של המבול),[55] אך שהשנה היא רק 360 יום.
  • איסיים: אנו לא יודעים איזה לוח שנה היה לאיסיים והתֵרָאפּוֹיְטִים, ולמעשה אנו גם לא יודעים עליהם בשמם זה מהנצרות חז"ל ומגילות קומראן, אך האיסיים מתוארים מתפללים מזרחה לכיוון השמש הזורחת (וכך גם המסורת הקדמונית של חז"ל – תוספת מגילה ג' יד',[56] והממצאים הארכיאולוגיים מבתי הכנסת העתיקים), וש'המברך על החמה הרי זו דרך אחרת' (תוספתא ברכות ו').
  • כתות קדם-נוצריות ???.
  • ביתא ישראל (או על הכנסייה החבשית – מי שקדום מביניהם): שומרת על לוח ירחי, אז זאת באופן מפתיע, שכן ביתא ישראל שומרת הלכות ספר היובלים (שממנו אספו 22 הלכות מחמירות בדיני שבת לתזז סנבת),[57] כאשר היובלים מטיף בחריפות נגד הלוח הירחי, במיוחד שהיובלים הינו?! האם הסיבה (אפילו חלקית) לכך היא שללא מסורת מלאה של אופן שמירת וסינכרון לוח השנה השבתי-שמשי בן 364 יום[58] (כפי שהיה ביד עדת קומראן, ומקצתה שרדה לידינו היום), קיבלו/העדיפו את הלוח הבבלי/יווני הנפוץ והידוע לסנכרון? הייתכן שקושי זה השפיע באופן דומה על הצדוקים? מגמה כזו קרתה באופן הפוך בנצרות – היא שינתה את הלוח השנה שלה מירחי לשמשי, בעקבות התנצרות האימפריה.[59] בלבול זהה קרה אצל שמעיה ואבטליון שלא ידעו מה לעשות עם פסח שחל בשבת (פסחים סו'; ראו לעיל בפרק דעיכת הפולמוס וקשיי חז"ל בלוח הירחי).

4.      דעיכת הפולמוס וקשיי חז"ל בלוח הירחי; מסורות קרובות מהחורבן ועד היום

ספר היובלים מדגיש את לוח השנה השבתי-שמשי וכולל איסור חריף לספירת החודשים לפי הירח; עם זאת, במגילות יש מידע רב על הלוח הירחי ואותותיו, וברי שהאיסור מכוון רק על שמירת לוח השנה התורה, ולא על ידע משלים שכולל אותות הירח והכוכבים.[60] במגילות קומראן מתוארות כמה רדיפות של יריביהם, כאשר אחד מהם ביום הכיפורים של עדת קומראן (פשר חבקוק ו' 8-4),[61] כנראה כדי לפגוע בו בהיותו חלש ולא מוכן. לעיל צוין גזרות המועדים של אנטיוכוס שנבואתם בדניאל ז' 25, אך מספרי המקבים אין תיעוד למחלוקת על הלוח הירחי שלפיו נהגו.

חז"ל סברו שהגויים נוהגים לפי לוח שמשי ולעומתם ישראל לפי הירח (מסכת סוכה כט'; מכילתא דרבי ישמעאל בא', מסכתא דפסחא, סוף פרק א'). עובדה זו אינה נכונה, אך מסורות חז"ל הראשונות (מתקופת הזוגות) בעניין, מצביעות על קשיים ליישום לוח השנה הירחי, מה גם לא היתה בידם מגילת מיקרו-המזלות שבה מחזור 19 שנים שמשיות שבהם 235 מחזורי ירח ו-7 תוספות/עיבורים של חודשים ירחיים (מחזור מטון), ובכלל תקופת המעבר בין עדת קומראן לחז"ל רצופה רעש וגעש פוליטי ודתי (ראו בפרק על התמורות מהפיכת ההגמוניות ע"י הורדוס). להלן עיקרי המסורות המצביעות על קשיי חז"ל ליישם את הלוח הירחי, שחלקם אולי משמרים מסורת הפוכה מאפרים דורשי החלקות:[62]

  • הסיפור הראשון במסורת חז"ל על לוח השנה מביא שכחה אם פסח חל בשבת (פסחים סו'). הדבר מעיד שלא חגגו פסח בשבת במשך כמה דורות בימי הורדוס, וזאת כנראה כיוון שלפני כמה דורות, כאשר יישמו את לוח השנה בן 364 (בתקופה שעדת קומראן קיבלו את מסורות עדת קומראן) מעולם לא מתקיים פסח בשבת (מתקיים ברביעי כל שנה, וכן לכל חג ומועד יש יום קבוע בכל שנה). הסיבה לכך היא שבתקופה זו אבדו מסורות רבות (ראו בפרק התמורות מהפיכת ההגמוניות ע"י הורדוס). בלבול זהה קרה אצל ביתא ישראל שלא ידעו מה לעשות עם פסח ויום הכיפורים שנופל בשבת, וכאשר שמעו על רבנים אחרים שהיו להם מסורות שונות - ביקשו לשמוע מהם מה לעשות!
  • רבי עקיבא ניסה למנוע מהעדים לעלות לירושלים להעיד בשבתות (ראש השנה כא' ב'); פסחים ע' II; ספרא אמור טו' 5 (קב' ע"ג). המחלוקת החריפה ביותר בין התנאים היתה על מועדו של יום הכיפורים (ראש השנה ב' ט'), ובהערה נועזת נאמר שאפשר שהחסיד ששתה ביום הכיפורים בלוח הירחי הרבני (תרומות פ"ח מ"ד), עשה זאת כי שמר על יום הכיפורים ביום אחר.
  • כריתות ו': 'תָּנוּ רַבָּנָן: פִּטּוּם הַקְּטרֶת כֵּיצַד? שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וּשְׁמוֹנָה מָנִים הָיוּ בָהּ. שְׁלֹש מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה'.
  • בראש השנה א' ז' נחלקו התנאים לגבי לוח השנה, אך קשה לפרשם ולהכריע איזה לוח היה להם – אם נוטה ללוח שמשי, או רק ללוח ירחי שונה:
  • 'רבי עקיבא עיבר שנים זו אחר זו' (סנהדרין יב').
  • שינוי ההלכה למועדים שאינם בזמנם: 'בין בזמנן ובין שלא בזמנן' (ראש השנה ב' ט', בבלי כה'); 'אל תקרי אותם במועדם, אלא אתם, אתם אף אם שוגגים, אף אם מזידים' (??), אך אלו לא מעידים בהכרח על פולמוס להחלפת לוח שנה אחר, אלא ייתכן ונדרשו נוכח הקושי של הקשיים בלוח הירחי לדיוק התורני: ???? (וכך גם ביובלים מט' ??). מאידך, חלק מהמועדים נבחרו באופן שלא יחולו במועדים הקבועים לפי הלוח השבתי-שמשי 364: 'לא אד"ו ראש' (חז"ל פסקו שראש השנה [ובהתאם לו גם סוכות, המתחיל בדיוק שבועיים אחריו] לא יחול בימים א', ד' וו' בשבוע, אלא יידחה ליום המחרת – ואילו בלוח השבתי-שמשי. פסח, ראש השנה וסוכות תמיד ביום ד', ויום הכיפורים תמיד ביום ו';

להלן מסורות לאחר חורבן בית שני המצביעות על קשרים ללוח השבתי-שמשי:

  • בתי הכנסת בתקופה הביזאנטית, כגון: ספירת העולם הראשונה לפי סדר היובלים סוסיה;[63] כתובת בעין גדי שפותחת בדברי הימים שבה מצויין חנוך, הלא הוא גיבור קדמון במגילות קומראן שמביא את מסורות אסטרונומיה והמזלות, לצד הסוד והקללה (שאלו מאבני האופי של עדת קומראן) [64] ייתכן ויש קשר גם לפסיפסי גלגל המזלות שנמצאו ב-4.5 בתי הכנסת[65] (אם כי אלו מזלות שמשיים-חודשיים שבכלל ערבבו חודש ירחי עם חודשי שמשי-כוכבי, כנראה בהשפעת האמנות הנוצרית/הלניסטית,[66] או ייתכן שמה שהיה ברור לתנאים – כי מזלות-כוכביים אינם מתחברים עם חודשיים ירחיים-בבליים-עבריים,[67] כבר הוכנס לספרות חז"ל בתקופת האמוראים).[68]
  • מגניזת קהיר - בה נמצאו כמה מגילות קומראן (ראו בפרק בעניין).
  • מכת המשויה הקראית ששמרה על חודש בן 30 יום (ראו בפרק על הקראים).
  • משמרות כהונה (ראו פרקון בעניין): תיעודים שרדו ב-5 מקורות נוספים מאוחרים:[69] בירושלמי תענית ד' ה';[70] בכמה בתי כנסת מכאמצע האלף הראשון לספירה (קיסריה, נצרת, מסגד בתימן); בפיוטים הקדומים (הקליר, ט' באב); בפיוטים).[71]
  • לממלכה המערבית היה לוח שנה בן 364 יום.[72]

א.     חידת סנכרון לוח השנה בן 364 יום; חידת שעון השמש מקומראן וגלגל רפאים

5.      יתרונות ופלאי לוח 364 יום ומיקרו המזלות:

'כל היודע לחשב בתקופות ומזלות ואינו חושב, עליו הכתוב אומר: 'וְאֵת פֹּעַל יי לֹא יַבִּיטוּ וּמַעֲשֵׂה יָדָיו לֹא רָאוּ' (ישעיה ה' 12). אמר ר' שמואל בר נחמני אמר ר' יוחנן: מנין שמצווה על האדם לחשב תקופות ומזלות, שנאמר: 'וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים' (דברים ד' 6); ואיזו היא חכמה ובינה לעיני העמים: הוי חישוב תקופות ומזלות' (שבת עה'):

  • פלא אסטרונומי הוא שלפי סטיבן הוקינג אנו מרכז היקום,[73] 'שְׂאוּ מָרוֹם עֵינֵיכֶם וּרְאוּ מִי בָרָא אֵלֶּה' (ישעיה מ' 26) – המזלות סביבינו (המודל גיאוצנטרי);[74]
  • כל גרמי השמיים מדויקם במחזורם: 'כֹּה אָמַר יי, אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה - חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי' (ירמיה לג' 25);
  • במרכז (כדור) הארץ נמצאת כמובן ירושלים (וגם במפת בינטינג ומידבא). ראו סבב השערים במגילת המקדש לט'-מא'[75] ובמגילת ירושלים החדשה ט' עם אבני החושן לכל שער (תיאור זה נמצא גם בחזון יוחנן כא'. גם יחזקאל מח' מתאר את שערי העיר).
  • ימי השיויון (בהם 12 שעות היום והלילה) שהם 2 ימי השנה בלוח השנה בן 364 יום.
  • שנת הכוכבים (סידרלי; חזרתם לאותו מיקום ביום השוויון האביבי) זהה לשנת השמש – שניהם 365.25 יום.[76]
  • נוחות התאריכים שתמיד יחולו באותו יום בשבוע, כגון: 14/יד' לחודש הראשון יהיה תמיד יום ד' (רביעי - ערב פסח), בניגוד לכלל: 'לא אד"ו ראש'. הלוח מסודר מעגלית כך ששום מועד חג או ראש חודש לא חל באף שנה בשבת או בראש חודש.
  • אין ימי עודף שבועי בסוף השנה (מתחלק ב-7), כך שאין צורך לחישובי שארית וחלקי שבוע בסוף שנה - דבר שגרם וגורם לבעיות חישוב ומס בעולם העתיק ואף בימינו. גם חלוקתו ל-4 מתאימה לארבעת העונות.
  • לוח השנה בן 364 משולב באופן פלאי בעשרות מגילות קומראן מגוונות, ביניהם: תפילה, סדר המקדש, אסטרונומיה, סיפורי מקרא, הלכה, ולוחות מפורטים (מגילות 4Q322 – 4Q321, 330Q4) התואמים ל-24/26 משמרות הכהונה (דה"א כד'), ומסונכרנים עם מזמורי התהילים, שירות עולת השבת ומגילת המלחמה). מגילה 4Q319 כוללת שישה יובלות שהם 294 שנה!
  • חנוך ???? אומר שהשמש והירח שווים בגודלם, ואכן במבט מעינינו הם שווים (זאת כיוון שהמרחק זהה להפרש הגודל – פי 400). ולמעשה, רוב התיאורים וההגדרות של המקרא והמגילות מתייחסות למה שעינינו רואות מכאן

לצפייה בתמונה של לוח שנה ירחי שמשי B-480507: https://drive.google.com/open?id=1Ljg0VyxavX7NYj4vhEgYBJVvhpk_mJwF

6.      הניסיונות באו"ם ליישום לוח השנה 364 יום והצעות לסנכרון 1.25 לשנה השמשית

  • הניסיונות באו"ם ליישום לוח השנה 364 יום

בשל טיבו זה, ולצד מחזוריות המדהימה שמקלה על חישובי פיננסים וחשבונאות גם בימינו, אומות העולם ניסו 3 פעמים במאה ה-20 לקבוע לוח כזה בכל העולם (2 מהן עוד טרם מציאת המגילות) וליישם לוח מדהים זה.[77] ניסיון זה דומה לאימוץ המונותאיזם ברוב העולם ואחריו השבת בסדר הימים, אך עדיין אינו שומר שבת (אלא שישי/ראשון וכדומה: ראו היובלים ??). ניסיונות האומות לא צלחו, בין היתר בכלל חוסר הידע והיכולת שלנו לסנכרן את הלוח בן 364 יום ללוח השמשי (365.25).

  • הצעות לסנכרון 1.25 יום בין השנה בת 364 יום לשנה השמשית

תחילה יוזכר שלוח השנה בן 364 יום אינו שמשי (שזה אורך כ-365.25), אלא מכיוון שלוח 364 קרוב ללוח השמש יותר ממה שהוא קרוב ללוח הירח בן 354 יום (1.25 לעומת 11 יום), ולכן יש המבלבלים ביניהם. עם זאת, ביובלים ב' 9[78] ובסרך היחד י' 6-4[79] מודגש המאור הגדול; במגילות קומראן יש איסורים על שמירת לוח שנה לפי הירח (בעיקר ביובלים ו'), ומאידך יש מידע (אמור להיות סודי)[80] כיצד עובר מחזור הירח (ראו להלן), וייתכן מידע על הכוכבים.[81]

  • מונחים קשים ממגילות קומראן שאיננו מבינים:

במגילות ים המלח יש ביטויים רוחניים ומופשטים וכן שקשורים לאסטרונומיה ואסטרולוגיה (הובאו לעיל לצד הפיזיונומיה), שאנו לא בטוחים אם אנו מבינים אותם (לרובם יש גם הצעות שונות למשמעותם). סביר שמונחים אלו מהווים חלק מהמידע הנחוץ כדי לדעת את אופן הסינכרון בין שתי הלוחות, אך קצרה ידינו (למרות יתרוננו לידע מדעי נרחב ונגיש): 'תנו רבנן, הרואה חמה בתקופתה, לבנה בגבורתה וכוכבים במסילותם' (ברכות נט' II).

ההצעה הבולטת לסנכרון היא הוספת "שבוע אפל" שאינו נספר בלוח השנה אחת לשמיטה (אולי כך היה במל"א ח' 65),[82] ועוד שבוע כל 28 שנה (לרבע היום הנוסף), אך יש הרבה ידע חסר ומרתק, אשמח לעזרתכם (או להפניית דברים אלו למי שנראה לכם יתעניין או יוכל לעזור ברשימת השאלות שלהלן).

  • הצעה לחיבור 4 המחזורים:
  • חנוך עד' 10-17 מציין מחזור 3, 5 ו-8 שנות שמש וירח בסנכרון שנת 364 יום.
  • מגילות 4Q317-4Q320, 4Q208-4Q209[83] עומדות על סנכרון תלת-שנתי של לוח השנה בן 364 יום (שהינו 1,092 יום, שאליו מוסיפים/מעברים חודש ירחי אחד: 30 + 354 X 3).
  • שימוש במגילת 4Q319 שהינה חלק מעותק e של סרך היחד – 4Q259, ישנו חיבור המכונה 'אותות' Otot, שכולל מחזורים תלת-שנתיים ושש-שנתיים, כך שכל תחילת שנה רביעית נקבע 'אות'.
  • מחזור 19 שנים שמשיות שבהם 235 מחזורי ירח ו-7 תוספות/עיבורים של חודשים ירחיים (מחזור מטון). מחזור זה ידוע לעדת קומראן במגילת מיקרו-המזלות 4Q318[84] (ולעמי קדם וחז"ל).

האם מכאן נכון לומר שבכל 57 שנה (3X19) יש את המחזור הקטן ביותר שמשלב את מחזורי הירח (19)?

7.      שעון השמש מקומראן וכיולו/הצפנתו; דימיון לאתרים נוספים בעולם

אלמנט נוסף שאין בידינו לפענח הוא שעון השמש מקומראן: קוטרו 14.5 ס"מ, בעל 5 מעגלים קונצנטריים (מתוכם 3 עם שנתות: 60, 72, 90)[85] וחריצים רבים ביניהם (ביניהם האות כ), כשבמרכזו חור לגנומון (מוט עץ) אנכי (כנראה, לא שרד). הוא ייחודי בעולם.[86] כנראה כלי היווה שעון שמש ששימש למדידת זמנים לא רק מצל השמש, ביניהם: שעות ("זמניות" בלשון חז"ל), שעות ימים (בהתאמה לאורכם המשתנה), חודשים עם כוכבים ומזלות, עונות ושנים. מידותיו מרתקים, כמו מידת הייחוס שלפיה נבנה הקומפלקס כולו ונשענת על מידות גוף האדם (כך טוענים החוקרים יונתן מזרחי ואנתוני אבני לפי חישוביהם המדוקדקים). עוד טוענים שאמת מידה שהיתה מקובלת במסופוטמיה ובמצרים).

לצפייה בתמונה של שעון השמש מקומראן עם הסברים עם כיווני השמיים לפי גלגל הרפאים:

 https://drive.google.com/open?id=1lR6SneaG74SfT-dsPKUq8tpQabjdiffe

מקורות יש על שמירת הזמנים של עדת קומראן:

  • אל יעש איש ביום {מל̇‏} השישי מלאכה מן העת אשר יהיה גלגל השמש[87] רחוק מן השער מלואו כי הוא אשר אמר שמור את יום השבת לקדשו' (במגילת ברית דמשק י' 17-14 (קימרון, החיבורים העבריים א', עמ' 45);[88]
  • 'והרבים ישקודו ביחד את שלישית כול לילות השנה לקרוא בספר ולדרוש משפט' (סרך היחד ו' 7);
  • 'ואחרי שהם עובדים בשקידה עד השעה החמישית הם נאספים שוב אל מקום אחד' (מלחה"י ב' 133).
  • כעשרים מגילות אסטרונומיות,[89] מגילה אסטרולוגית (מגילת המזלות והרעמים - 4Q318), מגילת פיזונומיה ואזכורי 'בית מולדים'.
    • ציורי סמלי 12 השבטים לפי סדר מגילת המקדש עם שעון השמש:

לצפייה בתמונה של שעון השמש מקומראן ציור 12 השבטים:

https://drive.google.com/open?id=1lR6SneaG74SfT-dsPKUq8tpQabjdiffe

ניתן להזמין את תמונה זו כשעון קיר בגודל 30 ס"מ (מודבקת על לוח עץ עם מתלה ומנגנון שעון) במספר דגמים מאתר זה: www.deadseascrolls.co.il/sales/119-twelve-tribes-clock (ניתן להגיע דרך אתר: www.deadseascrolls.co.il , לשונית 'חנות').

שעון זה מסופק עם מדבקה אחורית שמסירה את הרכיבים השונים שבו.

  • איך מכיילים/מצפינים את השעון?

היות והשעון ניתן לסיבוב, אננו יודעים לאיזה כיוון יש לכוונו, או אם יש לו כמה שימושים וכיוונים שניתם לכיול בהתאם לכל צורך אות וזמן. למאמר סקירת האפשרויות ראו: UWE GLEßMER AND MATTHIAS ALBANI, An Astronomical Measuring Instrument from Qumran

בין חריצי השעון רשומה האות 'עין' בעברית עתיקה: Φ, או שהיא האות היוונית פי Φ. אפשר מכוונת מזרחה, שכן המזרח הוא זריחת השמש (לשם צופים). אפשר להציע מספר הקשרים לכך.[90] כחצי כיוון (כ-90 מעלות) שמאלה מאות זו, יש כנראה פתח של השעון כלפי חוץ.

אפשר לכוון שני את שני פתחי השעון לפי רוג'ום אל-הירי (גלגל רפאים):

  • הקרבה של שעון השמש מקומראן לרוג'ום אל-הירי (גילגל רפאים):

הדבר הקרוב ביותר לשעון השמש הוא אתר רוג'ום אל-הירי (גילגל רפאים) מרמת הגולן. אתר זה מימיו של חנוך בן ירד (לפני כ-5,000 שנה), בעל מבנה בקוטר של 150 מטר וגם כולל 3 מעגלים, ולשניהם שני סימנים עיקריים נוספים.[91]

רוג'ום אל-הירי בעל פתח לכיוון מזרח-צפון-מזרח (אזימוט 61 בו זורחת השמש ביום הארוך בשנה – 1.4 לפי לוח השנה בן 364 יום), וגם פתח לכיוון דרום-מזרח (אזימוט 160-140). אפשר לכוון לפי כיוונים אלו את שעון השמש מקומראן.

לצפייה בתמונה של גלגל רפאים - רוג'ום אל-הירי עם הסברי כיווני השמיים:

https://drive.google.com/open?id=1z6dnqy_3pCmrZVLRsDPFzYLkEQanS3Oh

  • אתרים נוספים לפיענוח וכיול/הצפנת השעון שמש מקומראן:

לגילגל הרפאים יש מבנים בבנייה מגליתית דומים במקצת, כמו הסטונהנג' שאולי גם בו היה שימוש בקרני השמש, ואולי מבוך. לניתוח שני השעונים ראו: שאול אדם, שעוני שמש עתיקים בארץ, 1998, עמ' 6-5. ויטרוויוס מזכיר בספר התשיעי מתוך סיפרו 'אודות האדריכלות' (ספר תשיעי, עמ' 208, 265) שעון שמש אופקי בצורת "דיסק עגול שהונח במישור', אם כי איננו מוסר בחיבורו זה פירוט לגבי המבנה המדויק של שעון הדיסק העגול ולגבי אופן השימוש בו. צורה דומה נמצאה בהר נבו! ראו הצעות נוספות באתר 'תעתועים מעולם קדום - מסע קסום אל עבר מפואר'.

ולכן ההצעה הפשוטה היא להניח את שעון השמש מקומראן כאשר צד מזרח בין שני סימניו. לניתוח שני השעונים ראו: שאול אדם, שעוני שמש עתיקים בארץ, 1998, עמ' 6-5.

לאחרונה נמצאה עיר עתיקה ענקית: "תל אסור", שגם מתוארכת לאותה תקופה (לפני כ-5,000 שנה, וראו לעיל על המידע שעבר מחנוך לאברהם אבינו ולעמי קדם).[92] גם בה יש אתר שדומה לשעון השמש מקומראן (ראו כאן). 'תל אסור' בעל בנייה קרובה לזו המתוארת במגילת קומראן ירושלים החדשה שמתארת ערים עתיקות בתיאור בנייה מאקרו ומיקרו אדריכלי דומה, וחוכמה זו נכונה (כמו האסטרונומיה והאסטרולוגיה של בני צדוק הכוהנים), גם לבניית מקרקעין ותשתיות תחבורה ועוד בימינו.[93]

האם צורה זו קשורה ל'רגל' שנמצאה בשכם בהר עיבל ובעוד כמה מקומות?  https://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=19368

  • בקשה לעזרה בתשובות על שאלות אסטרונומיות ועל לוחות שנה

אם יש לך ידע ותשובות על (אפילו חלק) משאלות אלו, אשמח לתשובותיך (האימייל שלי: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.) על רשימת השאלות המופיעות במסמך מקישור זה:

https://drive.google.com/open?id=1QOb-71Q9o36jysPFKi_UFZibDNAguScw

אם יהיה לעזר, ריכזתי בתיקיות אלו מאמרים בתחום:

 

[1] להסבר של המגילה בסדרת המחקר הרשמית ראו: DJD 4Q318; ספר (באנגלית) חופשי על מיקרו-המזלות במסופוטמיה; DJD 4Q318; ג'קובוס, שמות המזלות. כמה מאמרים על מגילת המזלות והרעמים נגישים בתיקיה זו: https://drive.google.com/drive/folders/1sJr9JSj6fkj-e3BVdumUcAMtjLCXMMaP

[2] בעמי קדם היה ידע חלקי של מיקום הירח יחסית למזל, וגם חלוקתם את החודש השמשי-כוכבי ל-12 לא התייחסה כלל לירח (ולזה הם קראו בטעות: מיקרו-מזל, וכאמור ההגדרה הנכונה היא סיבוב המזל סביב הירח כל כ-2.5 יום, 13 סיבובים בחודש שמשי-כוכבי). עוד יש לציין שי מיקרו-המזלות של עדת קומראן לא מתחלפות ביום שבת.

[3] Michael Owen Wise, Thunder in Gemini and Other Essays on the History, Language and Literature of Second Temple Palestin.

[4] מומלץ לקרוא את המקור עם הקשרם: 'לך אמור אל אחי אל חירם: כה אמר דוד אחיך ירא את יי העושה שמים וארץ את הים ואת היבשה ואת הלח את היבש את החום ואת הקור את הדומם ואת הצומח את החי ואת המדבר; את הגלגלים את הכימה ואת הכסיל את השמש והירח ואת הגשמי ואת הרוחני את כוכבי הלכת את החושים ואת הכל' (דברי גד החוזה ט' רג'-רד'). למעשה גד החוזה מתאר כאן רק שלושה יסודות (ללא האש, ואילו הארץ והאדמה מקבילות), אך בשתי מסורות שקרובות למגילות קומראן: היכלות רבתי יח' ו'; אסף הרופא (פיתוח מהיובלים י' 14-1), מוזכרים ארבעה יסודות, לצד מק"ב ז' 22; מק"ד ד' יב' 13; אל הגלטיים ד' 3; אל הקולוסיים ב' ח', פילון ואמפדוקלס. כאמור בפסוק רד', גד החוזה מציין גם ארבע איכויות (לח, יבש, חום וקור) וכן ארבעה סוגי נבראים (דומם, צומח, חי ומדבר). כנראה אלו ארבעת היסודות: המים - עקרב, דגים וסרטן; יסוד האוויר - תאומים מאזניים ודלי; יסוד האדמה - גדי שור ובתולה; יסוד האש - טלה אריה וקשת. ראו: פירושו של בר אילן, דברי החוזה, עמ' 248-243; מבוא על חלק ממונחים אלו במאמרי: מקורות והשפעות מידות הנפש והלב בצוואות השבטים.

[5] לשני יצירות אסטרולוגיות אלו של חז"ל או זרמים ממשיכים או קרובים, ראו: בר-אילן, אסטרולוגיה בין יהודי ארץ–ישראל. ספר המזלות מקשר בין מזל למלאך וחודש (בשם) ירחי, ראו גם: ברכות, דף לב' ב'; אסתר רבה פרשה ז', פסקה יא', זהר פר' ויחי. ישנן בספרות הקבלה מסורות קרובות למגילות קומראן, כרבי ישמעאל, קטעים מגניזת קהיר, הזוהר, אבן עזרא בחלקים כמו השפעת הירח על הכוכבים, ובפרט שמציין שהסתמך על חנוך הקדמון/הראשון/המצרי, למשל בעמ' 43 ל'ספר העולם': 'אמר דוריניאוס המלך כי מצא בספר הסודות של חנוך שצוה שיסתכל אדם לעולם בתקופת שנת המחברת שבתי וצדק במחברת הגדולה'; ספר המולדות 47 ב': 'מאזני חנוך: אמר חנוך לעולם במולד אדם מקום הלבנה ברגע המולד היא המעלה הצומחת ברגע רדת הטיפה נוכל לדעת רגע המולד ואם ידענו רגע המולד נוכל לדעת מתי היה רגע הטיפה... וכל זה שאמרנו הוא אמת בנולדים בקרוב מט' חודשים והם רובי האדם רק יש לפרקים שיולד הנולד בחודש הז' גם בחודש היא'; בפירושו לשמות יב' מביא את רבי יהודה הפרסי שסובר שהלוח המקראי היה שמשי והוחלף לירחי בבבל.

[6] ראו: קיסטר, שלוש מילים מצפוני מגילות מדבר יהודה.

[7] קימרון, החיבורים העבריים ג', עמ' 35-34. המגילה נכתבה בכתב-סתרים (באותיות אשוריות, אך משמאל לימין ובשילוב אותיות עבריות עתיקות והאותיות A ו-B היווניות), ובוחנן את אופיו של האדם על-פי צורות אברי גופו ומזלו. לפירוש מגילת פיזיונומיה יחד עם מגילת המזלות4Q318  ראו: Popović, Reading the Human Body.

[8] האסטרולוג העתיק הפייסטיון יעץ לקוראיו לשים לב צורת גופם של אנשים, לראות איזה סימן גלגל המזלות הם דמו, ולהבחין בהורוסקופ שלהם בהתאם..

[9] 'שור' זה מתייחס למיקרו-המזל ולא למזל שמשי-טרופי השגוי. לדיון אם מדובר ב'רגל' של האדם או ב'רגל' של השור שקרוב לירח, ראו: Popović, Reading the Human Body, עמ' 139.

[10] רבי ישמעאל מסר ברייתא חיצונית: 'ספר תולדות אדם שמסר סוגיה שר הפנים לרבי ישמעאל לדעת בין צדיק לרשע'. רבי ישמעאל קרוב יחסית למסורות עדת קומראן ושר הפנים הוא זה שמלמד את משה רבינו את התורה בספר היובלים. ראו פרק 'מסורות היכלות ומכילתא של רבי ישמעאל הקרובות לעדת קומראן'. שרירא גאון כתב שמסרו חכמים אחד לחבירו הכרת פנים וסדרי שרטוטין, והרמזים הללו כתובים בזהר באורך פרשת יתרו יע"ש.

בתורת הקבלה מכונה תחום זה בשם ומשויכת למשה רבינו משמות יח' 21: 'וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם אַנְשֵׁי חַיִל..' (מכילתא דרבי ישמעאל יתרו). ראו: בן שרירא, חכמת הפרצוף וסימני הגוף). השוו לממצאים מגניזת קהיר: גרינולד, קטעים חדשים מספרות הכרת–פנים וסדרי–שרטוטין. עם זאת, כנראה במסורות יווניות היו מסורות יותר קרובות, ראו: Popović, Reading the Human Body.

[11] תיכון זה התקבל בחז"ל בתפילת 'עלינו לשבח' ('לתכן עולם במלכות שדי'), אך בהמשך "תוקן" בטעות ל"לתקן". כך בסידורי התפילה התימניים ושל הרמב"ם (מהדורת אור וישועה עמ' 161). שינוי זה פותר בנקל את הבעיה הלשונית: הפועל "לתכן" משמעותו כינון, ביסוס, ואם כן כוונת המשפט היא שאנו רוצים לבסס את מלכות הקב"ה בעולם ולגרום לכל הגויים להמליך את הקב"ה.  ה'תיכון' מופיע במספר מגילות כגון ב'מוסר למבין'/'רז נהיה', ראו: קיסטר, מידות, עמ' 174-171.

[12] בספרות החוכמה רווח המונח 'בית מולדים'. משה מורגנשטיין טוען שזהו ההורוסקופ. לסקירת הצעות הפירושים שמו המונח 'דוקה', ראו: בן נון, זכור ושמור, עמ' 334-328. מונח קרוב ודומה הוא: "תיכון" (כנראה בחז"ל השתנה ל"תיקון (עולם)"; 'יפקדהו למעשיו ושוכלו וכוחו וגבורתו והונו וכתבוהו במקומו כפי נחלתו בגורל האור' (ברית דמשק יג' 12); "אוט" (מופיע בספרות החוכמה בקומראן, כגון: קימרון, החיבורים העבריים ב', עמ'  166, ש' 16).

[13] למגילות האסטרונומיות ולהסבר על המחזור התלת-שנתי של לוח השנה בן 364 יום (1,092 יום), ראו: חנוך עד' 10-17; מגילות 4Q317-4Q320, 4Q208-4Q209. מאמר מפתח בעברית: בן-דב, השנה בת שלוש מאות ששים וארבעה ימים, פרק ז'-עמ' 452-446.

[14] במגילה יש precession astronomy  שנמצאה רק בשנת 125 לפנה"ס (כנראה על המעלות של השמש??). יש לציין כי האצטרולב התגלה בגילוי של ארכיאולוגיה ימית, ליד אחד מאיי יוון, וזמנו — שנת ‏80 לפני הספירה בערך. מכשיר כולל מערכת מרשימה בת ‏27 גלגלי שיניים - מעיד כי בעליו הצטיינו במתמטיקה, אסטרונומיה, מכניקה, ומטלורגיה. באמצעות מערכת גלגלים זו אפשר היה לחשב את הלוח (העברי והיווני: ‏235 חודשי לבנה, שהם ‏19 שנות חמה), כמו גם חישובים אחרים. מדובר גם ב'מחשבון', אך בעיקר במכשיר היכול ל'חזות' תופעות אסטרונומיות, כגון עליית המזלות, זריחת הפליאדות, ועוד. ראה: – ‏Mechanism ‏Antikythera ‏The : ‏Greeks ‏the ‏from ‏Gears ' , ‏Price ‏Solla ‏de ‏Derek ‏Philosophical ‏American ‏the ‏of ‏Transactions , ’ ‏C . ‏B ‏80 . ‏ca ‏from ‏Computer ‏Calendar ‏A ‏70-‏3.‏pp,(‏1974)‏64,‏Society. קרוב בעיניי כי רק באלכסנדריה הייתה יכולת לבצע מכשיר מעין זה. עיינו שם על אנשים שהקדימו את זמנם (עמ' ‏61).

[15] לצידו סברו שיש מחזור של 28 שנה של 'ברכת החמה', אך הוא בפועל (אסטרונומית) פחות מדויק. יש לציין שהיו שהציעו לסנכרן את תוספת הרבע יום של 365.25 בתוספת של שבוע כל 28 שנה (כאשר תוספת של היום בין 365 ל-364 יהיה שבוע כל 7 שנה).

[16] בכמה מדרשים אין אפילו התאמה בין התאריכים העבריים עם המזלות המצוינים בהן, למשל: גיטין ע'; מ' היגער, 'פרקי ר' אליעזר', חורב, י' (תש"ח), עמ' 294-185, בייחוד עמ' 245-243; מדרש הגדול על ספר בראשית (מהד' מ' מרגליות, ירושלים תש"ז, עמ' סב').

[17] ראו תוצאות של "Thunder" בספרים (באנגלית) חופשיים אלו: https://repository.library.brown.edu/studio/item/bdr:674191/PDF/

https://archive.org/stream/reportsofmagicia00thomuoft/reportsofmagicia00thomuoft_djvu.txt

http://www.etana.org/sites/default/files/coretexts/20312.pdf

ובעיקר את קטע זה:

No. 256a {Obv. 5 ff). When Rammanu thunders in the great gate of the Moon, there will be a slaying of Elamite troops  with the sword : the goods of that land will be gathered into- another land. (This is what is when the Moon appears and it thunders.) From Bulutu

למסמכים התלמיים ראו: CCAG 9.2 120-3  (Catalogus Codicum Astrologorum Graecorum).

[18] 'וטעם כל אלו החשבונות ומפני מה מוסיפים מנין זה ומפני מה גורעין והיאך נודע כל דבר ודבר מאלו הדברים והראיה על כל דבר ודבר היא חכמת התקופות והגימטריות שחיברו בה חכמי יוון ספרים הרבה והם נמצאים עכשיו ביד חכמים אבל הספרים שחיברו חכמי ישראל שהיו בימי הנביאים מבני יששכר לא הגיעו אלינו. ומאחר שכל אלו הדברים בראיות ברורות הם שאין בהם דופי ואי אפשר לאדם להרהר אחריהם אין חוששין למחבר בין שחיברו אותם נביאים בין שחיברו אותם האומות שכל דבר שנתגלה טעמו ונודעה אמיתתו בראיות שאין בהם דופי אנו סומכין על זה האיש שאמרו או שלימדו על הראיה שנתגלתה והטעם שנודע' (הלכות קידוש החודש, פרק יז' הלכה כד').

[19] כאיש תבונה ושכלתני הוא האמין [יותר מדויק לומר שסבר באופן "מדעי"] שיש לכוכבים ומזלות השפעה על הנעשה בכדור הארץ, ואף הרחיק לכת וסבר שעיקר איסורי עריות ניתנו בארץ ישראל שעליו שולט כוכב מאדים ולכן יעקב נשא שתי אחיות בחוץ לארץ מה שאסור בארץ ישראל, עיין בהרחבה בפרשת "קדושים". לדעתו אפשר להינצל מגזירת הכוכבים על ידי שמירת התורה והמצוות: "דע, כי כל הצמחים והחיים בארץ והעוף והבהמה והחיה והרמש וכל אדם קשורים בארבעים ושמונה צורות הגלגל [כוכבים ומזלות]… גם כל צבא השמים והשפלים יקבלו מהם כפי מתכונתם, על כן לא ייטיבו ולא ירעו. והנה המשתחוה למלאכת השמים לא יועילו לו, כי אם מה שנגזר עליו כפי מערכת כוכבי מולדתו כן יקרנו, חוץ אם ישמרהו כח העליון יותר מכח הכוכבים, שיהיה דבק בו, אז ינצל מהגזרות. ואתן לך משל חשוב, שהיתה מערכת הכוכבים שיגדל נהר על עיר אחת וישטוף אנשים או ימותו. ובא נביא והזהירם, שישובו אל השם בטרם בא יום רעתם. ושבו אליו בכל לבם. ובעבור שדבקו בו, נתן בלבם, שיצאו אנשי העיר לחוץ להתפלל אל השם. והנה עשו כן. וביום ההוא גדל הנהר פתאום כמנהגו, כאשר ראינו בעינינו פעמים רבות ושטף כל העיר. והנה לא סרה גזירת השם והוא הצילם.. וזהו שאמרו חז"ל אין מזל לישראל (שבת קנו, א; נדרים לב, א). כל זמן שהם שומרי התורה. ואם לא ישמרוה, ישלוט בהם המזל … והיודעים חכמת המזלות יודו כן'. (שמות [הפירוש הארוך] לג' 21).

[20] תקופת המבול (בראשית ז'-ח'; מורחבות ביובלים עם פער של יומיים שמוסברים בפשר בראשית א' א' 3-12 (מגילה 4Q252, קימרון, החיבורים העבריים ב', עמ' 251), ימיו של חנוך (בראשית ה' 23), תחילת השנה באביב (שמות יב' 2; דברים טז' 1), חודש בן 30 יום (במדבר יא' 19). 'הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם' (שמות יב' 2) מתאים לחודש שהכירו וידעו בני ישראל – והוא החודש המצרי (ולא למדרש על הצבעה על הירח). יש להדגיש כי אין תאריכים שבהם יש חילול שבת (רק כמה נבואות)! למשל, עזרא י' 9 מציין שלושה ימי כנס, שלפי לוח 364 מסתיימים ביום שישי (כך שלא נופל בשבת).   בנוסף, כל ראשי החודשים והמועדים לא נופלים בשבת.         רבנים בודדים הודו שהלוח מהתורה אינו ירחי, כגון אי גאון וחיים זעליג וסלאנימסקי. קיסטר, עיונים בממ"ת, עמ' 47-44 התמקד בלוח המבול, והביא ראיות שונות. התרגום הסורי פשיטתא ציין שדבה"י ב' לו' 9: 'וּשְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים וַעֲשֶׂרֶת יָמִים' הם 100 יום (ואף מפרש שה-23.7 המצוין בדבה"י ב' ז' 10 הוא יום 'דכסאא').

אמנם, אם הלוח אכן 364 יום, השאלה מדוע ציינו בחלק מהתאריכים תאריכים ירחיים? לכך אפשר להציע שתי תשובות: טעו בלוח השנה כמו שדויד טעה בכמות הנשים (????, אך אז קשה לטעון שגם הנביאים טעו, ואם הם ידעו - מדוע לא הוכיחו את דויד, ומאידך, לא הוכיחוהו על יתר נשיו)? תשובה נוספת היא יתר הנוחות לשימוש בלוח הכפול, כמתואר בהמשך.

[21] זכריה א' 7 (יום א' לפי 364, שיוך חודש 11 לשבט); ז' 7 (4.9, בְּכִסְלֵו); אסתר ב' 16 (אין יום, שיוך מספר חודש לטבת); ג' 7 (אין יום, שיוך מספרי חודשים לניסן ואדר); ח' 9 (יום ב' לפי 364, שיוך חודש 3 לסיוון, 23 בו); נחמיה א' 1 (רק חודש כִסְלֵו); ו' 15 (רק 25 לאלול). שמות "ירחים" מופיעים ב: מלכים א' ו' 37 (רק ירח זִו); ו' 38 (אין יום, שיוך חודש 8 לירח בול); ח' 2 (אין יום, שיוך חודש 8 לירח האתנים). ראו: ג'יימס ונדרקם; אני ז'ובר (Annie Jaubert); בן נון, זכור ושמור.

[22] הרמז הקרוב ביותר הוא תהילים פא' 4: 'תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ', ולו פרשנויות רבות. השוו: חנוך עג' 4.

[23] אגרת פסח מיֵב אף מציינת את התאריך הירחי 14 בניסן. לכך אפשר להציע שתי תשובות: ייתכן ואגרת זו התקבלה מהכוהן הגדול השומרוני (ולא הכוהן בירושלים שאמור לנהוג באותו הלוח של עזרא הסופר והתנ"ך – שמוצע זה היה לוח 364 יום), והשנייה – ייתכן וציון 14 לחודש הראשון לפי לוח 364 יום לא היה מובן ליהודי יֵב מתי לקיימו, היות ואין הם מכירים לוח זה (ולמעשה גם אנו לא יודעים לסנכרנו). יש גם לציין שהיות והלוח הירחי מסנכרן עם לוח 364 יום כל 3 שנים, הרי שתאריך עברי זה תואם אחת לשלוש שנים.

[24] ראו: רפפורט, מק"א, עמ' 47-46. החשמונאים סופרים לפי "המניין הסלווקי" (שחלק מהתימנים סופרים במניין השטרות עד היום) לאחר השיבוש שמצוין בדניאל ז' 25: 'לְהַשְׁנָיָה זִמְנִין וְדָת'.

[25] כך למשל בתעודות 'אל יהודו' ממקדש יֵב שבמצרים מהמאה ה-5 לפנה"ס, וזאת כאשר אלו נכתבו בתחילת בית שני, כאשר חלק מתשעת אזכורי התנ"ך גם חוברו בתקופה זו.

[26] 'בין בזמנן ובין שלא בזמנן' (ראש השנה ב' ט', בבלי כה'); 'אתם אפילו שוגגין מזידין מוטעים (ראש השנה כ"ה); 'רבי עקיבא עיבר שנים זו אחר זו' (סנהדרין יב'). 

[27] ראו: ורמן, היובלים, עמ' 9-6; ידין, מגילת המקדש, עמ' 98-114.

[28] קימרון, החיבורים העבריים ב', עמ' 199, קטעים 4-3 שורות 5-2. עוד על חג השבועות ראו בפרק בעניין.

[29] והיה בחדש השביעי באחד לחדש בראש השנה שנת שמנה ושבעים שנה וארבע מאות שנה לצאת בני ישראל ממרים בשנה השנת למלך שלמה על ישראל היה אלי מראה יי ואני על הגיחון'. ראו: בר-אילן, עמ' 328-324. בפרק זה מובאות עוד שתי מסורות שאומצו בחז"ל: 3 ספרים לצדיקים בינוניים ורשעים (פסוקים שס'-שסו'); תקיעה בשופר שבסיומה פסוק שסח': 'אשרי העם יודע תרועה יי באור פניך יהלכון'.

[30] 'והוה יום דינא בריש שתא ואתו בני מלאכיא למקום בדינה קדם יי', אך זאת ללא ציון כי זהו ה-1/7. אין זה מגילת איוב הארמי מקומראן, שכן קטע זה (א' 6) לא שרד בקטעים ששרדו (פרקים ג-ד', יד'-מב'), וזהו תרגום שאומץ במקראות גדולות אך לא ברור מקורו (ראו: 'עולם התנ"ך' עמ' 23-22).

[31] 'וַיְהִי מִמָּחֳרַת הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי וַיִּפָּקֵד מְקוֹם דָּוִד וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל יְהוֹנָתָן בְּנוֹ מַדּוּעַ לֹא בָא בֶן יִשַׁי גַּם תְּמוֹל גַּם הַיּוֹם אֶל הַלָּחֶם'. אין לכך הוכחה ישירה, ואולי זאת לפני שדויד המלך תיקן את הלוח וכתב 4,050 מזמורי תהילים, או לפני שהתגלה אליו.

[32] 'פשרו על הכוהן הרשע אשר רדף אחר מורה הצדק לבלעו בכעס חמתו אבית גלותו ובקץ מועד מנוחת יום הכפורים הופע אליהם לבלעם ולכשילם ביום צום שבת מנוחתם'. תיאור משיח רשע (אנטיכריכזט) אחרי משיח צדק מופיע גם בצוואת לוי טז' 3; חזון היסְטַאסְפֶּס וחזון יוחנן (ראו: ורמן, הספרות האפוקליפטית, עמ' 107-96). ראו גם פשר לתהילים ב' 11-10: 'עדת האביונים אשר יקבלו את מועד התענית ונצלו מכול פח̇י בליעל'. תכנון התנקשות מתואר גם בנחמיה ו', אך ללא קשר ללוח השנה.

[33] 'ב֯ש֯ב֯ו֯ע֯ היובל ה֯ראיש֯ון אח̇ר֯ ת֯ש֯[עה ה‏]יובלים. וי̇[ום הכפ]ו֯רים ה[וא]ה ס֯[וף‏ ]ה֯[יו]בל העשירי לכפר בו על כול בני‏ [אור ו‏]א̇נש[י‏ ]ג̇ורל מל[כי‏ ]צדק' (מגילת 11Q13 [קימרון, החיבורים העבריים ב', עמ' 279] ש' 8-7). להרחבה ראו: קנדי-הראל, ביום הכיפורים במגילות.

[34] גם ביובלים א' 10-7: 'בטרם אשכנם בארץ אשר נשבעתי לאבותם... וילכו אחר הגוים ואחר גלוליהם... כי עזבו את חוקותי ואת מצותי ואת מועדי בריתי ואת שבתותי'. אמנם המשך פס' 10 נוגע לבית המקדש הראשון, אך נראה שאין מדובר על תקופה זו, אלא על תיאור נוסף לעזיבת המצות. גם לפי שופטים ב' 16-10 ונחמיה ט' 30-26 לא שמרו על המצוות לאורך כל בית המקדש הראשון.

[35] ואולי גם: 'לֹא תְנַסּוּ אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם' (דברים ו' 16). הנביאים הטיפו נגד איסור זה (ישעיה מז' 13; ירמיה י' 2; מל"ב כג' 5), וכנראה בדניאל מכונים 'הכשדים'. חנוך ח' 3 מונה את חזות בכוכבים ככשף שלימדו המלאכים, לצד הפריצות והחטאים, והיובלים ח' 4 מציין את קינן כממשיך את חטא העירים עובר ל??? (ראו: ורמן, היובלים, עמ' 242). בחזון הסיבליות ריט'-רלא' משובח עם ישראל בזכות שמתרחק מאסטרולוגיה. מלחה"י ו' ה' ג' מציין שהאמונה היתה רווחת לקראת החורבן, ובחז"ל יש דעות מגוונות (למשל: סנהדרין סה' II-סו'), כאשר מכנים עיסוק זה בשם: איצטגננות.

[36] 'בין בזמנן ובין שלא בזמנן' (ראש השנה ב' ט', בבלי כה'). מאידך, במסכת ראש השנה כב' א' מובא שמחללים שבת בשביל קידוש חודש.

[37] ראו: ורמן, מועדי הביכורים במגילת המקדש. למלל המגילה בטורים יט'-כג': קימרון, החיבורים העבריים א', עמ' 162-158. סעדיה גאון הביא בחיבורו: 'כתאב אל-תמייז' בשמו של פילון את שני המועדים של התירוש והיצהר.

[38] ויקרא כג' המפרט את החגים וקורבנותיהם, לא מציין את "מועד העצים", אלא רק 'עצים' מצוינים בויקרא ו' 5-6 כמקור לאש המזבח. החג מוזכר במגילת המקדש כג', מג' (קימרון, החיבורים העבריים א', עמ' 162, 182), וגם במגילה4Q409  (קימרון, החיבורים העבריים ג', עמ' 158).

[39] 'וארא בצאת כוכבי השמיים ואספור את השערים אשר בהם יצאו ואכתוב את כל מוצאיהם כל אחד ואחד למספרם ולשמותיהם מהלכם ומעמדם ומועדיהם וחדשיהם כאשר הראני אוריאל המלאך הקדוש אשר איתי'. חנוך מתאר את מחזורי השמש והירח ושעריהם בכרך האסטרונומי שבפרקים עב'-פב'.

[40] 'היש אדם אשר יוכל להשיג אורך השמים וגבהם ועל מה נוסדו ומה מספר הכוכבים ואיפה ינוחו כל המאורות'.

[41] 'את הגלגלים ואת הכימה ואת הכסיל ואת השמש והירח ואת הגשמי ואת הרוחני את כוכבי לכת את החושים ואת הכל'. למקור הראשון של החושים, ראו בפרק 4 'דמות וכלי; שיוך מידות הנפש לחושים ולאיברי הגוף' במאמרי: 'מקורות והשפעות מידות הנפש והלב בצוואות השבטים'.

[42] 'שמחזי לימד כפשים וכרות שרשים, ארמרוס התר כשפים, ברקיאל חזות בכוכבים, כוכביאל מערכת הכוכבים ותמיאל ראות בכוכבים וסהריאל תקופת הירח'. חנוך מתאר את מחזורי השמש והירח ושעריהם בכרך האסטרונומי שבפרקים עב'-פב'.

[43]  ראו: ורמן, היובלים, עמ' 267. ביובלים יב' 17 משכיל אברהם אבינו להבין שאותות השמים ביד אלוהים ושאין לו מה לדרושם.

[44] 'וב]קשו לעצמם הספר, וןהחכמה והאמת. וקראתי לפניהם בספר דברי חנוך; ולא הסכימו לקום, עד שאהיה מסביר להפ בבירור (את) כול ספרי דברי [חנוך]'.

[45] ישנם אזכורים עקיפים בודדים למספר 364: בידע מדעי ממסופוטמיה שנאסף וגובש במסמך AO 6478 העוסק בכוכבי ziqpu (חלק מתעודה K 9794) יש ציון של 364 מעלות (במקום 360 המשומש שם, ועד היום) לפי מערכות הכוכבים, אך לא היה זה לוח שנה. תעודה BM מזכירה משך זמן של 364.5 יום בין זריחות הכוכב סיריוס בחודש תמוז. בקובץ האסטרונומי מול-אפין (Mul.Apin) אין ציון 364, אלא ניתן להסיקו בחלוקה לממוצע משנתיים ירחיות של 354 ועוד שנה מעוברת בת 384. להרחבה ראה: הורוויץ, 360 ו-364 ימים בשנה המסופוטמית. ייתכן ול התֵרָאפּוֹיְטִים וח 364 יום קוים גם בבריטניה המערבית.

[46] איגרת רחבעם הינה ספר חיצוני ביוונית שכתב שלמה המלך לרחבעם בנו ועוסקת באסטרולוגיה רפואית, לפיה האב – שלמה המלך, מודיע לבנו – רחבעם, כי יש לדעת את השימוש בצמחים, בתפילות, באבנים ובכוכבי הלכת. חוקרים סבורים שמחברו יהודי מאלכסנדריה מהמאה השנייה לספירה.

[47] 'ועל הנשיא כתוב "לֹא יַרְבֶּה לּוֹ נָשִׁים" [דברים יז' 17] ודויד לא קרא בספר התורה החתום אשר היה בארון כי לא‏ נפתח בישראל מיום מות אלעזר ויהושע (ויושוע) והזקנים אשר עבדו את העשתרת ויטמון נגלה עד עמוד  צדוק ויעלו מעשי דויד מלבד דם אוריה' (קימרון, החיבורים העבריים א', עמ' 11). לפירוש קטע זה ראו בפרק 'השכחה הראשונה - התורה שהוחבאה בימי השופטים עד 'עמוד צדוק'' בטיוטת ספרי.

[48] ג'יימס ונדרקם בחן את מסקנותיה של אני ז'ובר (Annie Jaubert) ואישש את עיקרן, תוך שהוא מתארך את הנהגת הלוח הירחי השמשי במקדש לימי גזרות אנטיוכוס. עם זאת, לא מצאתי ביסוסים היסטוריהם לסיכומי דבריהם (לא קראתי כל ספריהם).

[49] העניין בצריך עיון: https://tomerpersico.com/2008/11/16/thus-spoke-the-real-zarathustra/

[50] קימרון, החיבורים העבריים ג', עמ' 94-93. השמות המצוינים במגילות אלו הם: שלמציון (קטע 2 שורה 4), הרקנוס קטע 2 שורה 6), אמליוס קטע 1 שורה 4). דמויות נוספות מתוארות גם בשאר מגילות הכרוניקה החשמונאית, אך לא שרד בהם תיאור משמרות הכהונה או תיאור השבוע למינויים.

[51] תוספתא, סוכה ג' א' (מהדורת ליברמן, עמ' 266). ראו: רגב, הצדוקים והלכתם, עמ' 70-66. גם ביתא ישראל דחו חגים מפני השבת, וביום הכיפורים אפילו אכלו פיסת לחם כדי לא לעבור על איסור הצום מהיובלים.

[52] תוספתא, ראש השנה טו'. מהקשרם של הדברים נראה שהבייתוסים ניסו להטות בערמה את תאריך קידוש חודש ניסן בידי בית הדין כדי להביא לכך שמועד קצירת העומר, וממלא מועד חג השבועות, ייפלו בימים שיתאמו את הלכתם במוצא"ש-ראשון.

[53] כך סבר שטמברגר (1995, עמ' 86-85): לפי מעשה הטעיית הבייתוסים את בית הדין שקידש את החודש. אם הצדוקים סוברים שמועד קציר העומר הוא ממחרת השבת שבתוך חג הפסח, היה עליהם לחרוג ממנהגם זה כששבת וחג ראשון של פסח מצטלבים.

[54] להרחבה ראו: רגב, הצדוקים והלכתם, עמ' 90-97. הוא הוטה לסברה שהצדוקים והבייתוסים נהגו לפי לוח ירחי.

[55] 'אף שמו החודשים כולם שלמים משלומים שלושים יום כלל חודשי שנתה ואומרים כמעשה נוח בתורתך' (יהודה הדסי, אשכול הכופר, גוזלוו 1836, סימן 1836, סמין צז' מא' ע"ד. ראה גם יעקב אלקרקסאני, כתאב אלאנואר ואלמראקב, מהדורת L. Nemoy, ניו יורק 1943-1939, עמ' 41).

[56] 'אין פותחין פתחי בתי כנסיות אלא למזרח, שכן מצינו בהיכל שהיה פתוח למזרח'.

[57] ראו: זיו, הלכות שבת של ביתא ישראל לפי תאזאזה סנבת. ברית דמשק י' 14-יא' 12 (ובמגילות: ‎4Q421, 4Q264a, 4Q265) מביאות הלכות שבת נוספות, חלקן מקלות יחסות ליובלים, וראו בפרק שבת בתחומי ההלכה.

[58] יש לציין שאתיופיה היא המקום היחיד בעולם שעדיין נוהג לפי לוח שמשי מצרי של 360 יום לפי 12 חודשים בני 30 יום, ושסופו 5 ימי חג ראש השנה. כך שדווקא לביתא ישראל היה קרבה פיזית ללוח שמשי היותר קרוב ליובלים.

[59] ולפי כן באיגרת אל הגלטים ד' 10-9 מרומז שתלמידו של ישו פול מציין שכולם חגגו ראש חודש ירחי, וכן היו מחלוקות של ראשי הכנסיות כיצד להזיז את הפסחא בתאריך ירחי מהפסח הפרושי-ירחי. עם זאת, חנוך מצוין ב-???, ואם כן יש לשאול אם כל ספר א' החבשי/אתיופי היה ברשות הנצרות, ואם כן – מדוע לא יישמו את לוח השנה בן 364 יום? ניתן ללמוד לוח זה ביתר בהירות וחריפות מספר היובלים, אך הוא היה מצוי רק בחלק קטן מהכנסיות.

[60] המגילות שמזכירות את אותות הירח (כגון 'דוקה') הן: 4Q320-321. גם במגילה 4Q332 יש חודש ירחי (שבט), ואולי גם במגילה 4Q322a (למ[רח]שון). לניתוח וסיכום הצעות פשרן ראה: בן נון, זכור ושמור, עמ' 334-328.

[61] 'פשרו על הכוהן הרשע אשר רדף אחר מורה הצדק לבלעו בכעס חמתו אבית גלותו ובקץ מועד מנוחת יום הכפורים הופע אליהם לבלעם ולכשילם ביום צום שבת מנוחתם'. תיאור משיח רשע (אנטיכריכזט) אחרי משיח צדק מופיע גם בצוואת לוי טז' 3; חזון היסְטַאסְפֶּס וחזון יוחנן (ראו: ורמן, הספרות האפוקליפטית, עמ' 107-96). ראו גם פשר לתהילים ב' 11-10: 'עדת האביונים אשר יקבלו את מועד התענית ונצלו מכול פח̇י בליעל'. תכנון התנקשות מתואר גם בנחמיה ו', אך ללא קשר ללוח השנה.

[62] על פולמוסים קומראניים בנוגע ללוח השנה ראו למשל טלמון, 1989, עמ' 199-149.

[63] בבית הכנסת בסוסיא (כנראה מהמאה השלישית לספירה) שרד פסיפס לוח שנה שסופר לפי ספר היובלים: 'זכורין לטובה ולב(רכה) כל הקהל הקדוש שהחזיקו ועשו... הש(ני)ה של שבוע... (שנת) ארבעת אלפי(ם) ו... מאות ו... שנה משנברא העול(ם)... לי בו יהי של(ום) על המקם הזה'. ראו מאמרי: 'החיבור של עדת קומראן בין יהדות מצרים התלמית - לבתי הכנסת בדרום יהודה בשלהי בית שני'.

[64] זה המקום להזכיר כי פליניוס ודיון כריסוסטומוס ממקמים את האיסיים בקרבת עין גדי, אם כי זאת במאה הראשונה לספירה.

[65] גלגלי מזלות נמצאו בבתי הכנסת ב: חמת טבריה, נערן, בית אלפא, עוספיא, וכנראה גם ביפיע ובסוסיה. בעין גדי יש רק רישום של המזלות (ללא ציור - איקונוגראפיה). להרחבה ראו: פרסטר, גלגל המזלות בבתי-הכנסת ומקורותיו האיקונוגרפיים.

[66] האמנות החזותית בבתי הכנסת מחולקת לשלושה יסודות איקונוגראפיים: מחזה מקראי; גלגל המזלות; ארון הקודש ומנורות לצידיו. בין הממצאים יש דמויות עירום ונכריות, ובין גלגל המזלות יש אלים נכריים. לסקירת המחקר ראה: טלגם, תולדות אמנות א"י, פסיפסי ארץ-ישראל.

[67] השווה: שבת עה'; אבות ג' יח'; ברייתא דשמואל הקטן. בראש השנה יא' II יש דיון על מזלות שעולות למשך שעות, אך הדברים אינם ברורים.

[68] בברכות לב' II ובספר יצירה ה' ה' יש רק ציון של המזלות, ללא חיבורים לחודשים ירחיים, והחיבורים הראשונים של המזלות לחודשים הירחיים מופיעים ב: מדרש תנחומא (פרשת שלח לך); אסתר רבה ז' 11; פירוש הסידור לרוקח ועוד. מאידך, למשל: '"וְאֵת פֹּעַל יי לֹא יַבִּיטוּ וּמַעֲשֵׂה יָדָיו לֹא רָאוּ' (ישעיה ה' 12). אמר ר' שמואל בר נחמני אמר ר' יוחנן: מנין שמצווה על האדם לחשב תקופות ומזלות, שנאמר: 'וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים' (דברים ד' 6); ואיזו היא חכמה ובינה לעיני העמים: הוי חישוב תקופות ומזלות' (שבת עה').

[69] פולמוס ער קיים גם סביב זמן המעבר של משפחות הכוהנים צפונה והתיישבותן ביישובי הגליל, כפי שמשתקף מן הברייתא המשוחזרת של משמרות הכהונה (קליין, 1967, 68-62; ספראי, תשמ"ה, 205-196; וספרות רחבה נוספת). השאלה הנשאלת היא  האם התרחש המעבר בעקבות המרד (ספראי, תשנ"ג, 270), או שמא בתקופה אחרת (לדעה המאחרת זאת למאה השלישית לפחות, ולסיכום הדעות האחרות, ראה: טריפון, תש"ן). ראו גם: יוסף סטפנסקי, הכתובת 'יוסף בן אלעזר בן שילא איש חורשה' מטבריה.

[70] 'א"ר ברכיה יהויריב יה הריב עם בניו על שמרו וסרבו בו, ידעיה עמוק ציפורים ידע יה עיצה עמוקה שבליבם והגלם לציפורין'.

[71] רבי אלעזר הקליר,  קינות לתשעה באב, איכה ישבה חבצלת השרון - קינה מבוססת על סדר א"ב, בנויה על כ"ד משמרות כהונה, (עמוד 14); בקדושתאות של הדותא גניזת קהיר יש לוח שנה עם משמר הכהונה שאמור לתפקד בה, עם סיומת תפילה - הרחמן יחזיר עבודת המקדש במהרה.

[72]  The Western Kingdom Year is based on a Sidereal Year of 364 days divided into four Seasons. The first day of each Season is a High day. The middle day of each Season of 91 days is an Equinox or Solstice. After the High day, the remainder of each Season is divided into three Calendar Months of 30 days. In addition, each Season is divided into 13 Weeks of 7 days. Moonday is the first day of each Week and coincides with the Phases of the Moon.

[73] 'כל הראיות האלה לכך שהיקום נראה זהה בכל כיוון שאליו אנו מסתכלים (נ.ב. – למרות התפשטותו), עשויות לרמז על כך שיש משהו מיוחד במקומנו שלנו ביקום. אפשר לחשוב שאם אנו רואים את כל שאר הגלקסיות מתרחקות מאתנו והלאה, הרי שאנו נמצאים במרכז היקום. אלא שיש לכך הסבר אחר: היקום עשוי להיראות זהה גם כשצופים בו מגלקסיה אחרת כל שהיא, וזו כפי שראינו היתה הנחתו השניה של פרידמן. אין לנו שום ראיה מדעית בזכות הנחה זו, או נגדה. אנו מאמינים בה רק מטעמי ענווה: יהיה זה מופלא באמת ובתמים אם היקום נראה זהה בכל כיוון סביבינו, אבל לא סביב כל נקודה אחרת ביקום!' (קיצור תולדות הזמן, עמ' 49). לשמואל הקטן של אמרה דומה (דרך ארץ זוטא ט' כו').

מדובר במדידה של קרינת הרקע הקוסמית ביקום. הנחת היסוד של מבצעי התצפיות היא שכאשר נמדוד את המדדים המתקבלים לגבי מבנה היקום נגלה אקראיות, דהיינו פיזור סטטי של חום וזוויות ללא תבנית סדורה כללית. היקום בנוי ממקומות חמים יותר וקרים יותר בצורה לא אקראית, אלא בצורה שמצביעה על איזורי חייץ ולא רק ברמה של חצי וחצי אלא גם רבעים וצירים מתלכדים, ולא רק זה, אלא שמדובר למעשה בהתלכדות סביב איזור ספציפי: העולם שלנו, ועל בסיס מאפיינים פיזיקליים של העולם שלנו. באקדמיה המחקרית החליטו לתת לציר הזה את השם: "ציר הרשע הקוסמולוגי" (שעולה עם ישעיה ??: 'הוֹי הָאֹמְרִים לָרַע טוֹב וְלַטּוֹב רָע שָׂמִים חֹשֶׁךְ לְאוֹר וְאוֹר לְחֹשֶׁךְ שָׂמִים מַר לְמָתוֹק וּמָתוֹק לְמָר'), לאחר שלפני עשרות שנים משימת החלל הראשונה למדידת הקרינה הקוסמית אנשי האקדמיה תירצו זאת בשגיאה של המחשב, טעות בתכנות, בעיה במדידה וכדומה. אחד מראשי המתנגדים הפיזיקאי לורנס קראוס שאמר: 'But when you look at CMB map, you also see that the structure that is observed, is in fact, in a weird way, correlated with the plane of the earth around the sun. Is this Copernicus coming back to haunt us? That's crazy. We're looking out at the whole universe. There's no way there should be a correlation of structure with our motion of the earth around the sun – the plane of the earth around the sun – the ecliptic. That would say we are truly the center of the universe.' (תרגום דבריו: 'כאשר מתבוננים במפת היקום על בסיס הקרינה הקוסמית, היקום מסודר בצורה מוזרה, עם התאמה בין מישור הארץ סביב השמש. האם קופרניקוס רודף אותנו? זה מטורף. אנחנו מתבוננים על היקום כולו. אין שום סיכוי שיש התאמה בין תזוזת הארץ סביב השמש: מישור הארץ סביב השמש (מישור המילקה). משמעות הדבר תהיה שאנחנו באמת נמצאים במרכז היקום.')

[74] המדע סבור הגלקסיות והכוכביים מתרחקים מאיתנו במהירות אדירה של שנות אור, וכאן פלא הפלאים הבלתי-נתפס: כיצד כל הקוסמוס נראה וחוזר לעינינו מדי יום ושנה, כאשר אנו מרכז היקום?!    אך מה הטעם לבריאת השמש הירח והכוכבים שוב מאוחר ביום הרביעי (בראשית א' 19-14), אם ה"אור" כבר נברא ביום הראשון? חזרה זו מתאימה דווקא לתיאוריית המדע העיקרית – 'המפץ הגדול', לפיו הפלסמה הראשונית "לכדה" בתוכה את האור ומנעה את מעברו החופשי דרכה (ראו: נתן אביעזר, היום הראשון: ראשיתו של היקום), ומשום כך, הבריאה/המפץ הגדול נראית חשוכה לחלוטין. ואכן לפי מגילות קומראן אור זה נגנז ושייך לקב"ה וצדיקים לעולם הבא (חנוך ב' יא' 12; מגילת 392Q4 קטע 1 שו' 6-4: 'הוא ב̇רא חשך̇[ וא]ו̇ר לו ו̇במעונתו אור או֯רתם וכל אפלה לפנו נחה ואין ע̇מו להבדיל ב֯י̇ן האור לחשך כי לבני[ אד]ם֯ הבדילם לא[ור‏] יומם ובשמש לילה ירח וכוכבים'). על זאת יש להוסיף את בריאת 22 סוגי/מיני הבריאה (יובלים ב' 23) שגם תאוריית האבולוציה סבורה שאלו סדרם!

[75] קימרון, החיבורים העבריים א', עמ' 180-178. רוב פרטי מגילת המקדש תואמים למלכים א' ו'-ז', כתכנית מול תיאור הבנייה (בדומה לגבי המשכן בפרשות תרומה-תצוה למול ויקהל-פיקודי). שערי שבטים מוזכרים בירמיהו כ' ומל"ב יד'.

[76] בהבדל בטל של 20 דקות בלבד. זוהי תאימות מופלאה של הלוח הכוכבי (סידרלי, ה-stellar year/stellar calendar) התואם ללוח השמשי – כאשר שניהם אף מתחילים באותו יום – שוויון האביב, הוא ראש השנה בלוח השנה של קומראן, ומעצימות את נפלאות מישור המילקה (ואת המודל הגיאוצנטרי לפיו כדור הארץ במרכז [בניגוד לתפיסה ההליוצנטרית], אך לא מחייב). במגילה אין סיכום שנתי של הימים או החודשים, והחוקרים סבורים שמגילה זו מציגה לוח בן 360 יום בשנה לפי הלוח השיטה השוּמֶרית (בדרום הבקעה של הפרת והחידקל [= דרום מסופוטמיה, היא 'אֶרֶץ שִׁנְעָר' שבתורה) והשושלות הראשונות של מצרים העתיקה, אך לא רק שמספר זה (360) מנוגד ללוח הקומראני (ולכן, ולצד העובדה שהמגילה בארמית, רוב החוקרים סבורים שאינה כיתתית), אלא אף חנוך עה' 2 הטיף מפורשות נגד לוח שנה בן 360 יום: 'והם יטעו האנשים'. אין חולק במחקר שהמגילות האסטרונומיות בקומראן מתבססות על הכרך האסטרונומי בספר חנוך.

[77] ראו: יעקובוביץ, השינויים בלוח העולמי וסכנתם ליהדות; מרצבך, הניסיונות לשינוי הלוח השבועי ושמירת השבת).

McGrath, Molly E.K. 'The Elisabeth Achelis Story.' TWCA-The Elisabeth Achelis Story, The World Calendar Association, 11 Dec. 2011, www.theworldcalendar.org/TWCA-Then.htm.

מאמרים בעברית ובאנגלית:                                       http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=176  

https://www.ministrymagazine.org/archive/1949/05/calendar-reform

 http://www.daat.co.il/mishpat-ivri/skirot/120-2.htm

http://www.toviapreschel.com/he/%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%91%D7%A7-%D7%A0%D7%92%D7%93-%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%97/

[78] 'ויתן השמש לאות גד]ול [על הארץ] לימ[ים[ ול[שב]ות טח[חדשים ולמועדים' (4Q216 vi 7-8).

[79] ??

[80] כך גם במסורות שהגיעו לחסידי-חז"ל מהאיסיים/עדת קומראן: 'דאמר רב: מצאתי מגילת סתרים בי רבי חייא, וכתוב בה: איסי בן יהודה' (בבא מציעא צב', והסיפור סירושלמי נדרים לו' ב'); כוהני בית אַבְטִינַס הביאו מגילות סתרים יוחסין סמנין ולפני מתן תורה, ומשנת חסידים מחמירה. 'מַשְׁעֵנָה אלו בעלי משנה כגון ר' יהודה בן תימא וחביריו. פליגו בה רב פפא ורבנן, חד אמר שש מאות סדרי משנה, וחד אמר שבע מאות סדרי משנה' (חגיגה יד'). להרחבה ראו: בר-אילן, עולמם הסודי של אנשי קומראן וחכמים; פרק 'מעבר מסורות הפשט והסוד דרך החסידים; עיקרי תחומי ההלכה' ב בטיוטת ספרי 'הרכבת מגילות ים המלח; מעדת קוּמְרָאן לחסידי-חז"ל והשתלשלות מסורותיה בתושב"ע'.

[81] במגילות קומראן נמצא מידע על כוכבים רק במגילת מיקרו-המזלות 4Q318, אך במסופוטמיה נמצא ידע נרחב על הכוכבים שכלל סנכרון השמש והירח (ראו למשל: בן-דב, השנה בת 364 יום במסופוטמיה ובקומראן, עמ' 4-3), כולל כוכב יום השוויון האביבי הוא הראשון ללוח 364 (21/3 בגרגוריאני).

[82] 'וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה בָעֵת הַהִיא אֶת הֶחָג וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ קָהָל גָּדוֹל מִלְּבוֹא חֲמָת עַד נַחַל מִצְרַיִם לִפְנֵי יי אֱלֹהֵינוּ שִׁבְעַת יָמִים וְשִׁבְעַת יָמִים אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם'. התרגום הסורי פשיטתא ציין שדבה"י ב' לו' 9: 'וּשְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים וַעֲשֶׂרֶת יָמִים' הם 100 יום (ואף מפרש שה-23.7 המצוין בדבה"י ב' ז' 10 הוא יום 'דכסאא'). וכך זה מאפשר שכן שמרו את יום הכיפורים, בעוד חז"ל הציעו שבאותה שנה לא שמרו את הכיפורים (??). ראו: בן נון, זכור ושמור, עמ' 270-262, וללא השוואות למגילות: שיעור 134; הרצאתו: עיון רב-תחומי במרחבי התורה והמקרא - שיעור 10; היעדרו של יום הכיפורים מימי שלמה עד נחמיה.

[83] ראו: בן-דב, השנה בת שלוש מאות ששים וארבעה ימים, פרק ז'-עמ' 452-446.

[84] להסבר של המגילה בסדרת המחקר הרשמית ראו: DJD 4Q318.

[85] ביום הארוך ביותר במפתיע הקיץ: 14 שעות = 840 דקות.

[86] על שעון השמש מקומראן ראו: .UWE GLEßMER AND MATTHIAS ALBANI, An Astronomical Measuring Instrument from Qumran

[87] לפי חז"ל (פרקי דרבי אליעזר, סוף פרק ה') גלגל השמש בצד אחד הוא השמש החמה, ובצד השני קור וברד. תיאור זה מנוגד למדע וכן לספר חנוך או מגילת קומראן אחרת.

[88] השוו: 'העושה מלאכה בערבי שבתות וימים טובים מן המנחה ולמעלה אינו רואה סימן ברכה לעולם' (ברייתא פסחים נ' II).

[89] לפירוטם וניתוחם ראה: בן דב, השנה בת 364 יום.

[90] העין יכולה לבטא גם את הספרה 7 שנגמרת באות ע'. זכריה ג' 9 מציין 7 עיניים לאבן (ועל כך פירוש 'דעת מקרא'; יחזקאל ט' 4; זוהר שם). הע' בצורת 0 של כתב הדעץ מצוין בתוספתא כלים ב' א'.

[91] שעון השמש מקומראן בעל פתח אחד (לא ניתן לדעת באופן מוחלט לאיזה כיוון, מה גם ייתכן שהשעון ניתן לסיבוב), ואות ע' בכתב עברי קדום-פליאו (או אות פי Φ ביוונית) כחצי כיוון (כ-90 מעלות) ימינה מהפתח; רוג'ום אל-הירי בעל פתח לכיוון צפון-מזרח, וגם פתח לכיוון דרום-מזרח. ישנה תאימות בין המרווחים של שעון השמש מקומראן לרוג'ום אל-הירי, ולכן ההצעה הפשוטה היא להניח את שעון השמש מקומראן כאשר צד מזרח בין שני סימניו. להלן הצעות למשמעות הסימנים:

  • אות פי Φ ביוונית/ הפתח הצפון-מזרחי מראים את ראש החודש הירחי. במגילות לוחות השנה (317Q4, 4Q321a, 4Q321, 3204Q) מופיע המונח "דוקה" שייתכן ומתארו.
  • אלו סימוני היום הקצר (דרום-מזרח) והארוך בשנה (צפון-מזרח), והיות שהפתח/אות פי לכיוון דרום-מזרח אינו מדויק ליום הקצר החורפי (שאולי מסמל חושך או גם כך הראות חלשה) – ייתכן וזהו הסינכרון של לוח 364 עם שנת השמש המחסיר יום ורבע מדי שנה ומושלם כל 3 שנים. חוקרים גם גילו שהמקום בנוי באמות מידה וביחסים על ידי מצב הכוכבים בשמים.

[92] אלו קשורים גם לאתרי הרגלים בדמות 'כף רגל' מאוחרים יותר (פרופ' אדם זרטל).

[93]  ראו: מגילת ירושלים החדשה (מיכאל חיוטין: סקירה; איורים). יש לציין את המקור לחוכמה (ראו פרק ב' 'מקורות וסוגי מידות הנפש' במאמרי: מקורות והשפעות מידות הנפש והלב בצוואות השבטים), אם בגילוי נבואי או חוכמת אדם, ואפשר להשוות למשל לחוכמה מודרנית של לימוד מבעלי חיים למדע וטכנולוגיה: ביומימטיקה.

כניסות: 19700
קטגוריה: לוח שנה 364 יום ומיקרו-מזלות עידכון אחרון ב-רביעי, 21 אוקטובר 2020 נכתב על ידי מנהל אתר הדפסה דואל

אתר מגילות קומראן/ים המלח The DeadDea Scrolls

סקירת מגילות קוּמְרָאן, סיכום מחקרן והצעות להשתלשלות מסורותיהן בתושבע דרך החסידים. סיכום מחקרים, ניתוח והשוואה לספרות הפרושים-חז"ל ולספרים החיצוניים בבית שני. זיהוי הכתות שהתפתחו מעדת-היחד: האיסיים, בייתוסים, צדוקים, פרושים והיחס לבית חשמונאי-המקבים.

דוא"ל של עורך האתר: scrollsqumran@gmail.com, פנייה מקוונת באתר: לחץ כאן