קטגוריה: לוח שנה 364 יום ומיקרו-מזלות עידכון אחרון ב-שבת, 26 אוקטובר 2019 נכתב על ידי מנהל אתר

תוכן עניינים אוטומטי (לחיץ לקפיצה לפרק)

א.        מגילת מיקרו-המזלות: 4Q318. 1

ב.        הראיות על לוח השנה המקראי למול איסור העוננות וחטאי עמי-קדם: 2

ג.         היתרונות של לוח השנה 364 המעידות על היותו אלוהי, והניסיונות באו"ם. 5

ד.        ניסיונות לסנכרון 1.25 יום בין השנה בת 364 יום לשנה השמשית. 6

ה.        בקשה לעזרה בתשובות על שאלות אסטרונומיות ועל לוחות שנה. 8

א.    מגילת מיקרו-המזלות: 4Q318

  1. מגילת מיקרו המזלות[1] (והרעמים) מציינת מזלות קצרים (בני יומיים עד שלושה לפי תאריכים ירחיים - כאשר הירח מאיר על מיקרו-המזל, חלוקת Dodecatemoria), והנתון המרתק הוא שרק מזלות אלו הן הנכונות, שכן הן מופיעות בשמיים בדיוק של תאריכים אלו גם היום (אם אינכם מצליחים לראות בשמיים, ראו לפי אתר זה: https://www.moontracks.com/lunar_ingress.html).
  2. לפיכך, כעת ניתן לדעת את המזל האמיתי שלכם ושל קרוביכם, הוא מיקרו-מזל (ולא גלגל המזלות החודשי הידוע, שבו דעות ושיבושים), ותוכלו למצוא אותו בטבלה זו: https://drive.google.com/open?id=1-eDSeCAI1tAj6XVtpBdDQxQLDH_V0Aym
  3. מיקרו המזלות במגילת 4Q318 משמשים כנראה רק למאורעות לאומיים (ראו בהמשך על הרעמים), וכדי להבין את משמעות המזל מומלץ לקרוא על שלושת/ארבעת היסודות שמקורם בספר דברי גד החוזה ט' רג',[2] אך בצריך עיון לגבי מסורות שונות (בכללן ברייתת המזלות וספר היצירה).[3]
  4. ישנה אסטרולוגיה אישית בעיקר במגילת קומראן פיזונומיה 4Q186-4QHoroscope[4] (השוו: צוואת שמעון ה' 1;[5] מגילה חיצונית לבראשית כ' 8-2) שמתארת את טיבו/רוחו של האדם לפי חלקי/איברי הגוף וכמויות/יחידות האור שבהן. בספרות ההיכלות והקבלה עמדו על חלק מתורה זו – היא ״חכמת הפרצוף/הפנים״.[6] גם ספר היובלים מציין את לידות גיבורי ספר בראשית, והמונחים 'מולד' ו"דוקה" (לצד מונחים רוחניים ומופשטים קרובים) משלימות בצורות שכנראה שונות ומותרות.[7]
  5. תאריכים ירחיים מופיעים בעוד כמה מהמגילות האסטרונומיות של קומראן, אך בעוד מהן עולה סינכרון תלת-שנתי ללוח השנה הקומראני בן 364 יום,[8] כאן (במגילת מיקרו-המזלות), יש את הסנכרון של 19 השנים (מחזור מטון) עם 235 מחזורי ירח (ואילו לאחר מאות שנים הוא יוחס להלל נשיאה/הקטן/האחרון). זהו המחזור שאימצו חז"ל,[9] אך לא היה להם שום ידע על מיקרו-המזלות.[10]
  6. במגילת 4Q318 יש סימן שמימי (פלישת ערבים לישראל וכדומה) אם יהיה רעם במיקרו-מזל שור ותאומים, אך חסר לנו התאריך של אלו.[11] תיאור דומה של רעמים יש בטקסט האסטרונומי המשמעותי העתיק ביותר הידוע הוא לוח 63 מתוך ה"אנומה אנו אנליל", וכן במסמכי התלמיים.[12] יתכן ומסורת חז"ל זו משמרת: 'שפך לו רבו קיתון על פניו, ואמר לו: אי אפשי בשמושך' (סוכה ט' י' ודף כט') וארבעה סימנים במשנה תענית.

ב.     הראיות על לוח השנה המקראי למול איסור העוננות וחטאי עמי-קדם:

  1. אין בתנ"ך אמירה מפורשת איזה לוח שנה יש לקיים (שמשי, ירחי או 364), אלא רוב הפסוקים הנוגעים ללוח רומזים מצביעים על לוח 364 (ואלו הם),[13] ואילו בספרי הנ"ך יש 7 אזכורים מפורשים של תאריכים בשמות חודשים ירחיים (ואלו הם)[14] שאין בהם שיוך למועדי התורה (חגים, ימים טובים או שבתות), אך כן יש מועדים ירחיים במגילת אסתר שקבעו בעצמם, ושני מקורות חוץ-מקראיים קרובים: אגרת פסח מיֵב[15] ובספרי המקבים.[16] אם נחריג את שלושת אלו (הן כי מגילת אסתר לא נמצאה במגילות קומראן), נכל לשער שתאריכי התנ"ך הם כפולים (כפי שהיה באגרות יֵב שבמצרים וכך עד היום),[17] דהיינו – התנ"ך משתמש ביחד בשתי לוחות אלו: 1) בתאריכים של לוח 364 למועדים; 2) בלוח ירחי לתאריכים נוספים שונים, וזאת כיוון שהלוח הירחי הוא המפורסם והגלוי לכל העם (בהסתכלות פשוטה במצב הירח).
  2. דהיינו נהגו וספרו בשתי לוחות שנה – לוח כפול, וכך גם היום יש שתי לוחות שנה לנוחות שימוש ופרסום).
  3. ייתכן שהתאריכים הירחיים הובאו בגלל שתי סיבות: כדי להתאים וליידע עם מצב הירח שהיה תמיד מפורסם (ואולי גם עם מיקרו-המזל, שכן מידע זה מפורט ברוב המגילות האסטרונומיות ובפרט בזו - 4Q318);[18] תמיד
  4. מסע מדבר סיני: ספר היובלים מפרט אירועים לפי תאריכים בלוח השנה בן 364 יום לספר בראשית ומחצית שמות (עד מתן תורה), וטוען שלאחר מכן ישובש: 'כי אחרי מותך ישחיתו בניך את הדבר, למען יספרו בשנה רק שלוש מאות יום ושישים יום וארבעה ימים' (ו' 39).[19] אני ז'ובר (Annie Jaubert) הראתה שתאריכים בתנ"ך אינם נופלים בשבתות ובארבעת ימי הפגע של לוח השנה בן 364 יום, ואף כמה מהמועדים עולים עם ימים לקראת המנוחה בשבת או שהימים המרכזיים הם א' ד' או ו' (ימי החגים: שבועות פסח וכיפור).[20]
  5. ייתכן וחוסר הפירוט בתנ"ך - כיצד לקיים את לוח השנה, נובע מהרחקת עם הארץ[21] מעיסוק בגרמי השמיים (כגון: 'לֹא תְנַחֲשׁוּ וְלֹא תְעוֹנֵנוּ' (ויקרא יט' 26]),[22] כאשר הסימן השמימי הקל והמובהק ביותר – הוא הירח (מה גם הוא מטעה במועד עיבורו, עליו נחלקו רבות),[23] ולכן לפי יחזקאל מד' 24 תפקיד זה ניתן לכוהני בני צדוק: 'וְעַל רִיב הֵמָּה יַעַמְדוּ לשפט (לְמִשְׁפָּט) בְּמִשְׁפָּטַי ושפטהו (יִשְׁפְּטֻהוּ) וְאֶת תּוֹרֹתַי וְאֶת חֻקֹּתַי בְּכָל מוֹעֲדַי יִשְׁמֹרוּ וְאֶת שַׁבְּתוֹתַי יְקַדֵּשׁוּ'. בכל אופן יש לציין כי אין מדובר בניחושים, ורוב המדע של מגילות קומראן הוא אסטרונומיה נכון ומדויק (בניגוד לרוב תורות עמי קדם עד ימינו) לצד עשרות מגילות שמשתלבות ומסנכרנות עם לוח השנה בן 364 יום, ביניהן: מגילות תפילה רבות; מגילת המקדש על ארבעת מועדי הביכורים (שעורה, חיטה, תירוש ויצהר),[24] מועד העצים: 'לְעִתִּים מְזֻמָּנִים, שָׁנָה בְשָׁנָה: לְבַעֵר, עַל מִזְבַּח יי אֱלֹהֵינוּ כַּכָּתוּב בַּתּוֹרָה' (נחמיה י' 35),[25] סיפורי מקרא, הלכה ומשמרות הכהונה (ראו להלן).
  6. כנראה לוח השנה השתנה והשתבש בימי המתייוונים תחת השלטון הסלווקי, ולכל הפחות זו נבואת דניאל ז' 25: 'וּמִלִּין, לְצַד עליא (עִלָּאָה) יְמַלִּל, וּלְקַדִּישֵׁי עֶלְיוֹנִין, יְבַלֵּא; וְיִסְבַּר, לְהַשְׁנָיָה זִמְנִין וְדָת, וְיִתְיַהֲבוּן בִּידֵהּ, עַד עִדָּן וְעִדָּנִין וּפְלַג עִדָּן' (תרגום: 'וּדְבָרִים לְצַד הָעֶלְיוֹן יְדַבֵּר, וְאֶת קְדוֹשֵׁי הָעֶלְיוֹנִים יְעַנֶּה, וְיַחְשֹׁב לְשַׁנּוֹת זְמַנִּים וְדָת. וְיִנָּתְנוּ בְיָדוֹ עַד מוֹעֵד וּמוֹעֲדִים וַחֲצִי מוֹעֵד'), וכן במגילת אנטיוכוס מוזכר 5 פעמים שיבוש 'שבת ראש חודש ומילה'. ידוע שהסלווקים גבו מס בכל האימפריה במולד הירח, והגדפן חגג הולדתו כל 25 לחודש ירחי.[26] כנראה עם עליית 'עמוד צדוק' ברית דמשק ה' 2-5)[27] מימי עזרא הסופר או מימי צדוק בן אחיטוב (כוהן גדול של דוד שלמה המלכים) או מימי הכוהנים לבית צדוק (יחזקאל מ' 46; מג' 19; מד' 15; מח' 11) או ובכל אופן מימי מורה הצדק ועדת קומראן (שבמגילות קומראן מובהק ששמרו על לוח 364 זה עד אמצע ימי בית המקדש השני).
  7. היחס והמסורות מהמגילות קדמוניות לשיבושם בעמי-קדם: תחילה חנוך למד מהמלאכים ולימד את זמני השמיים (חנוך א' לג' 3; [28] צג' 14;[29] היובלים ד' 18-16; מגילה חיצונית לבראשית א' 9-1; דברי גד החוזה ט' רד')[30] וכנראה בתנ"ך אלו אזכורי המזלות: 'עֹשֵׂה כִימָה וּכְסִיל וְהֹפֵךְ לַבֹּקֶר צַלְמָוֶת וְיוֹם לַיְלָה הֶחְשִׁיךְ' (עמוס ה' 8); 'עֹשֶׂה עָשׁ כְּסִיל וְכִימָה' (איוב ט' 9). אך העירים לימדו גם חוכמות וכישופים אסורים (חנוך א' ח' 3);[31] קינן העתיק מידע אסטרולוגי שחקקו העירים על סלע (יובלים ח' ‏2-‏3); מקינן עובר המידע לשלח, לפלג, לרעו, רעו נושא את אורה כת אור בן כשד, אור שבנה את אור כשדים – והם דרשו את אותות השמים (יובלים יא' 8).[32] אברהם אבינו לימד את המצרים את האסטרונומיה של חנוך (מגילה חיצונית לבראשית יט' 26-25[33]),[34] אך התורות הקרובות ביותר (אם כי יש בהן גם הרבה שיבושים) למסורות עדת קומראן הן הבבליות (למשל: לוח 63 מתוך ה"אנומה אנו אנליל" למגילת 4Q318),[35] ואחריהם היוונים. בספר החיצוני איגרת רחבעם האב – שלמה המלך, מודיע לבנו – רחבעם מיקומם של שבעת כוכבי–הלכת.[36]
  8. אנו לא יודעים איזה לוח שנה היה לאיסיים, ואנו לא יודעים עליהם בשמם זה מהנצרות וחז"ל, אך ייתכן וגם לוחות של זרמים וקבוצות היו קרובים (כגון ביישוב סוסיה[37] ובגניזת קהיר - בה נמצאו כמה מגילות קומראן: צוואת לוי, היובלים, בן סירא, ברית דמשק, וחיבורים קרובים כמו: שירי דויד החיצונים, ומאות אלפים קטעים קרובים שרובם לא מוכרים.

ג.      היתרונות של לוח השנה 364 המעידות על היותו אלוהי, והניסיונות באו"ם

  1. נוחות התאריכים שתמיד יחולו באותו יום בשבוע, כגון: 14/יד' לחודש הראשון יהיה תמיד יום ד' (רביעי - ערב פסח), בניגוד לכלל: 'לא אד"ו ראש'. הלוח מסודר מעגלית כך ששום מועד חג או ראש חודש לא חל באף שנה בשבת או בראש חודש.[38]
  2. אין ימי עודף שבועי בסוף השנה (מתחלק ב-7), כך שאין צורך לחישובי שארית וחלקי שבוע בסוף שנה - דבר שגרם וגורם לבעיות חישוב ומס בעולם העתיק ואף בימינו.
  3. לוח השנה בן 364 משולב באופן פלאי בעשרות מגילות קומראן מגוונות, ביניהם: תפילה, סדר המקדש, אסטרונומיה, סיפורי מקרא, הלכה, ולוחות מפורטים (מגילות 4Q322 – 4Q321, 330Q4) התואמים ל-24/26 משמרות הכהונה (דה"א כד') בהחלפה שבועית[39] (במחזורים של 3 ו-6 שנים לצד מועדים או אותות שונים, ומסונכרנים עם מזמורי התהילים, שירות עולת השבת ומגילת המלחמה). מגילה 4Q319 כוללת שישה יובלות שהם 294 שנה! תיעוד של משמרות הכהונה שרד ב-5 מקורות נוספים מאוחרים:[40] בירושלמי תענית ד' ה';[41] בכמה בתי כנסת מכאמצע האלף הראשון לספירה (קיסריה, נצרת, מסגד בתימן); בפיוטים הקדומים (הקליר, ט' באב); בפיוטים).[42]
  4. בשל טיבו זה האו"ם ניסה 3 פעמים לחדש (2 עוד טרם מציאת המגילות) וליישם לוח מדהים זה.[43] ניסיון זה דומה לאימוץ המונותאיזם ברוב העולם ואחריו השבת בסדר הימים, אך עדיין אינו שומר שבת (אלא שישי/ראשון וכדומה: ראו היובלים ??).
  5. פלא אסטרונומי נוסף הוא שלפי סטיבן הוקינג אנו מרכז היקום,[44] 'שְׂאוּ מָרוֹם עֵינֵיכֶם וּרְאוּ מִי בָרָא אֵלֶּה' (ישעיה מ' 26) – המזלות סביבינו (המודל גיאוצנטרי),[45] הכל מחזורי ומדויק: 'כֹּה אָמַר יי, אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה - חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי' (ירמיה לג' 25); 'כל היודע לחשב בתקופות ומזלות ואינו חושב, עליו הכתוב אומר: 'וְאֵת פֹּעַל יי לֹא יַבִּיטוּ וּמַעֲשֵׂה יָדָיו לֹא רָאוּ' (ישעיה ה' 12). אמר ר' שמואל בר נחמני אמר ר' יוחנן: מנין שמצווה על האדם לחשב תקופות ומזלות, שנאמר: 'וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים' (דברים ד' 6); ואיזו היא חכמה ובינה לעיני העמים: הוי חישוב תקופות ומזלות' (שבת עה'). במרכז הארץ נמצאת כמובן ירושלים (וגם במפת בינטינג ומידבא), וראו סבב השערים במגילת המקדש לט'-מא'[46] ובמגילת ירושלים החדשה ט' (וזו עם אבני החושן לכל שער, תיאור זה נמצא גם בחזון יוחנן כא'. גם יחזקאל מח' מתאר את שערי העיר).

ד.     ניסיונות לסנכרון 1.25 יום בין השנה בת 364 יום לשנה השמשית

  1. תחילה לוח 364 יום אינו שמשי (שזה אורך כ-365.25), אלא פשוט לוח 364 קרוב ללוח השמש יותר ממה שהוא קרוב ללוח הירח בן 354 יום (1.25 לעומת 11 יום). עם זאת, במגילות קומראן יש איסורים על שמירת לוח שנה לפי הירח (בעיקר ביובלים ו'), ומאידך יש מידע (אמור להיות סודי)[47] כיצד עובר מחזור הירח (ראו להלן), וייתכן מידע על הכוכבים.[48]
  2. מונחים קשים ממגילות קומראן שאיננו מבינים: במגילות ים המלח יש ביטויים רוחניים ומופשטים וכן שקשורים לאסטרונומיה ואסטרולוגיה (הובאו לעיל לצד הפיזונומיה), שאנו לא בטוחים אם אנו מבינים אותם (לרובם יש גם הצעות שונות למשמעותם). סביר שמונחים אלו מהווים חלק מהמידע הנחוץ כדי לדעת את אופן הסינכרון בין שתי הלוחות, אך קצרה ידינו (למרות יתרוננו לידע מדעי נרחב ונגיש).
  3. אלמנט נוסף שאין בידינו לפענח הוא שעון השמש מקומראן: קוטרו 14.5 ס"מ, בעל 5 מעגלים קונצנטריים (מתוכם 3 עם שנתות) וחריצים רבים ביניהם, כשבמרכזו חור לגנומון (מוט עץ) אנכי (כנראה, לא שרד). הוא ייחודי בעולם.[49]
  4. ההצעה הבולטת לסנכרון היא הוספת "שבוע אפל" שאינו נספר בלוח השנה אחת לשמיטה (אולי כך היה במל"א ח' 65[54]), ועוד שבוע כל 28 שנה (לרבע היום הנוסף), אך יש הרבה ידע חסר ומרתק, אשמח לעזרתכם (או להפניית דברים אלו למי שנראה לכם יתעניין או יוכל לעזור ברשימת השאלות שלהלן).
  5. הצעה לחיבור שני המחזורים:
    • מחזור 19 שנים שמשיות שבהם 235 מחזורי ירח ו-7 תוספות/עיבורים של חודשים ירחיים (מחזור מטון). מחזור זה ידוע לעדת קומראן במגילת מיקרו-המזלות 4Q318[55] (ולעמי קדם וחז"ל).
    • מחזור התלת-שנתי של לוח השנה בן 364 יום (חנוך עד' 10-17; מגילות 4Q317-4Q320, 4Q208-4Q209)[56] שהינו 1,092 יום, שאליו מוסיפים/מעברים חודש ירחי אחד (30 + 354 X 3).
    • האם מכאן נכון לומר שבכל 57 שנה (3X19) יש את המחזור הקטן ביותר שמשלב את מחזורי הירח (19)? לכך צריך עזרתכם:

ה.    בקשה לעזרה בתשובות על שאלות אסטרונומיות ועל לוחות שנה

  1. אם יש לך ידע ותשובות על (אפילו חלק) משאלות אלו, אשמח לתשובותיך (האימייל שלי: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.) על רשימת השאלות המופיעות במסמך מקישור זה:

https://drive.google.com/open?id=1ntmbWjQyeAjkStzXLFJbhpXC4VPdtGR5

  1. אם יהיה לעזר, ריכזתי בתיקיות אלו מאמרים בתחום:

 

[1] להסבר של המגילה בסדרת המחקר הרשמית ראו: DJD 4Q318; ספר (באנגלית) חופשי על מיקרו-המזלות במסופוטמיה.

[2] מומלץ לקרוא את המקור עם הקשרם: 'לך אמור אל אחי אל חירם: כה אמר דוד אחיך ירא את יי העושה שמים וארץ את הים ואת היבשה ואת הלח את היבש את החום ואת הקור את הדומם ואת הצומח את החי ואת המדבר; את הגלגלים את הכימה ואת הכסיל את השמש והירח ואת הגשמי ואת הרוחני את כוכבי הלכת את החושים ואת הכל' (דברי גד החוזה ט' רג'-רד'). למעשה גד החוזה מתאר כאן רק שלושה יסודות (ללא האש, ואילו הארץ והאדמה מקבילות), אך בשתי מסורות שקרובות למגילות קומראן: היכלות רבתי יח' ו'; אסף הרופא (פיתוח מהיובלים י' 14-1), מוזכרים ארבעה יסודות, לצד מק"ב ז' 22; מק"ד ד' יב' 13; אל הגלטיים ד' 3; אל הקולוסיים ב' ח', פילון ואמפדוקלס. כאמור בפסוק רד', גד החוזה מציין גם ארבע איכויות (לח, יבש, חום וקור) וכן ארבעה סוגי נבראים (דומם, צומח, חי ומדבר). כנראה אלו ארבעת היסודות: המים - עקרב, דגים וסרטן; יסוד האוויר - תאומים מאזניים ודלי; יסוד האדמה - גדי שור ובתולה; יסוד האש - טלה אריה וקשת. ראו: פירושו של בר אילן, דברי החוזה, עמ' 248-243; מבוא על חלק ממונחים אלו במאמרי: מקורות והשפעות מידות הנפש והלב בצוואות השבטים.

[3] לשני יצירות אסטרולוגיות אלו של חז"ל או זרמים ממשיכים או קרובים, ראו: בר-אילן, אסטרולוגיה בין יהודי ארץ–ישראל. ספר המזלות מקשר בין מזל למלאך וחודש (בשם) ירחי, ראו גם: ברכות, דף לב' ב'; אסתר רבה פרשה ז', פסקה יא', זהר פר' ויחי. ישנן בספרות הקבלה מסורות קרובות למגילות קומראן, כרבי ישמעאל, קטעים מגניזת קהיר, הזוהר, אבן עזרא בחלקים כמו השפעת הירח על הכוכבים, ובפרט שמציין שהסתמך על חנוך הקדמון/הראשון/המצרי, למשל בעמ' 43 ל'ספר העולם': 'אמר דוריניאוס המלך כי מצא בספר הסודות של חנוך שצוה שיסתכל אדם לעולם בתקופת שנת המחברת שבתי וצדק במחברת הגדולה'; ספר המולדות 47 ב': 'מאזני חנוך: אמר חנוך לעולם במולד אדם מקום הלבנה ברגע המולד היא המעלה הצומחת ברגע רדת הטיפה נוכל לדעת רגע המולד ואם ידענו רגע המולד נוכל לדעת מתי היה רגע הטיפה... וכל זה שאמרנו הוא אמת בנולדים בקרוב מט' חודשים והם רובי האדם רק יש לפרקים שיולד הנולד בחודש הז' גם בחודש הי"א'.

[4] המגילה נכתבה בכתב-סתרים (באותיות אשוריות, אך משמאל לימין ובשילוב אותיות עבריות עתיקות והאותיות A ו-B היווניות), ובוחנן את אופיו של האדם על-פי צורות אברי גופו ומזלו. לפירוש מגילת פיזיונומיה יחד עם מגילת המזלות4Q318  ראו: Popović, Reading the Human Body.

[5] 'ולכן היה יוסף יפה תאר וטוב ראי כי כל רע לא היה בו' (מכאן כינויו: "יוסף הצדיק").

[6] רבי ישמעאל מסר ברייתא חיצונית: 'ספר תולדות אדם שמסר סוגיה שר הפנים לרבי ישמעאל לדעת בין צדיק לרשע'. רבי ישמעאל קרוב יחסית למסורות עדת קומראן ושר הפנים הוא זה שמלמד את משה רבינו את התורה בספר היובלים. ראו פרק 'מסורות היכלות ומכילתא של רבי ישמעאל הקרובות לעדת קומראן' בטיוטת ספרי: 'הרכבת מגילות ים המלח; מעדת קוּמְרָאן לחסידי-חז"ל והשתלשלות מסורותיה בתושב"ע'.

בתורת הקבלה מכונה תחום זה בשם ומשויכת למשה רבינו משמות יח' 21: 'וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם אַנְשֵׁי חַיִל..' (מכילתא דרבי ישמעאל יתרו). ראו: בן שרירא, חכמת הפרצוף וסימני הגוף). השוו לממצאים מגניזת קהיר: גרינולד, קטעים חדשים מספרות הכרת–פנים וסדרי–שרטוטין. עם זאת, כנראה במסורות יווניות היו מסורות יותר קרובות, ראו: Popović, Reading the Human Body.

[7] בספרות החוכמה רווח המונח 'בית מולדים'. משה מורגנשטיין טוען שזהו ההורוסקופ. לסיקרת הצעות הפירושים שמו המונח /דוקה', ראו: בן נון, שמור וזכור, עמ' 334-328. מונח קרוב ודומה הוא: "תיכון" (כנראה בחז"ל השתנה ל"תיקון (עולם)"; 'יפקדהו למעשיו ושוכלו וכוחו וגבורתו והונו וכתבוהו במקומו כפי נחלתו בגורל האור' (ברית דמשק יג' 12); "אוט" (מופיע בספרות החוכמה בקומראן, כגון: קימרון, החיבורים העבריים ב', עמ'  166, ש' 16).

[8] למגילות האסטרונומיות ולהסבר על המחזור התלת-שנתי של לוח השנה בן 364 יום (1,092 יום), ראו: חנוך עד' 10-17; מגילות 4Q317-4Q320, 4Q208-4Q209. מאמר מפתח בעברית: בן-דב, השנה בת שלוש מאות ששים וארבעה ימים, פרק ז'-עמ' 452-446.

[9] לצידו סברו שיש מחזור של 28 שנה של 'ברכת החמה', אך הוא בפועל (אסטרונומית) פחות מדויק. יש לציין שהיו שהציעו לסנכרן את תוספת הרבע יום של 365.25 בתוספת של שבוע כל 28 שנה (כאשר תוספת של היום בין 365 ל-364 יהיה שבוע כל 7 שנה).

[10] בכמה מדרשים אין אפילו התאמה בין התאריכים העבריים עם המזלות המצוינים בהן, למשל: גיטין ע'; מ' היגער, 'פרקי ר' אליעזר', חורב, י' (תש"ח), עמ' 294-185, בייחוד עמ' 245-243; מדרש הגדול על ספר בראשית (מהד' מ' מרגליות, ירושלים תש"ז, עמ' סב').

[11] טור 8: '[אם בתורא‏] ירעם מסבת על[.... ‏[ו‏]ע֯מל למדינתא וחרב֯‏ [בד]רת מלכא ובמדינתא ב[... להוא ולערביא‏ [      ]א כפן ולהוון בזזין אלן בא[לן‏... אם בתאומיא י֯רעם דחלה ומרע֯ מנכריא'. למעשה זה הקטע היחיד ששרד ממגילה זו.

[12] ראו תוצאות של "Thunder" בספרים (באנגלית) חופשיים אלו: https://repository.library.brown.edu/studio/item/bdr:674191/PDF/

https://archive.org/stream/reportsofmagicia00thomuoft/reportsofmagicia00thomuoft_djvu.txt

http://www.etana.org/sites/default/files/coretexts/20312.pdf

ובעיקר את קטע זה:

No. 256a {Obv. 5 ff). When Rammanu thunders in the great gate of the Moon, there will be a slaying of Elamite troops  with the sword : the goods of that land will be gathered into- another land. (This is what is when the Moon appears and it thunders.) From Bulutu

למסמכים התלמיים ראו: CCAG 9.2 120-3  (Catalogus Codicum Astrologorum Graecorum).

[13] תקופת המבול (בראשית ז'-ח'), ימיו של חנוך (שם, ה' 23), תחילת השנה באביב (שמות יב' 2; דברים טז' 1), חודש בן 30 יום (במדבר יא' 19). 'הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם' (שמות יב' 2) מתאים לחודש שהכירו וידעו בני ישראל – והוא החודש המצרי (ולא למדרש על הצבעה על הירח). יש להדגיש כי אין תאריכים שבהם יש חילול שבת (רק כמה נבואות)! למשל, עזרא י' 9 מציין שלושה ימי כנס, שלפי לוח 364 מסתיימים ביום שישי (כך שלא נופל בשבת).       בנוסף, כל ראשי החודשים והמועדים לא נופלים בשבת.       רבנים בודדים הודו שהלוח מהתורה אינו ירחי, כגון אי גאון וחיים זעליג וסלאנימסקי. קיסטר, עיונים בממ"ת, עמ' 47-44 התמקד בלוח המבול, והביא ראיות שונות. התרגום הסורי פשיטתא לדברי הימים החזיר בלוח 364 יום של עדת קומראן (מקור ??).

אמנם, אם הלוח אכן 364 יום, השאלה מדוע ציינו בחלק מהתאריכים תאריכים ירחיים? לכך אפשר להציע שתי תשובות: טעו בלוח השנה כמו שדויד טעה בכמות הנשים (????, אך אז קשה לטעון שגם הנביאים טעו, ואם הם ידעו - מדוע לא הוכיחו את דויד, ומאידך, לא הוכיחוהו על יתר נשיו)? תשובה נוספת היא יתר הנוחות לשימוש בלוח הכפול, כמתואר בהמשך.

[14] זכריה א' 7 (יום א' לפי 364, שיוך חודש 11 לשבט), ז' 7 (4.9, בְּכִסְלֵו) אסתר ב' 16 (אין יום, שיוך מספר חודש לטבת), ג' 7 (אין יום, שיוך מספרי חודשים לניסן ואדר), ח' 9 (יום ב' לפי 364, שיוך חודש 3 לסיוון, 23 בו), נחמיה א' 1 (רק חודש כסלו), ו' 15 (רק 25 לאלול). שמות "ירחים" מופיעים ב: מלכים א' ו' 37 (רק ירח זִו), ו' 38 (אין יום, שיוך חודש 8 לירח בול), ח' 2 (אין יום, שיוך חודש 8 לירח האתנים). ראו: ג'יימס ונדרקם; אני ז'ובר (Annie Jaubert); בן נון, שמור וזכור.

[15] אגרת פסח מיֵב אף מציינת את התאריך הירחי 14 בניסן. לכך אפשר להציע שתי תשובות: ייתכן ואגרת זו התקבלה מהכוהן הגדול השומרוני (ולא הכוהן בירושלים שאמור לנהוג באותו הלוח של עזרא הסופר והתנ"ך – שמוצע זה היה לוח 364 יום), והשנייה – ייתכן וציון 14 לחודש הראשון לפי לוח 364 יום לא היה מובן ליהודי יֵב מתי לקיימו, היות ואין הם מכירים לוח זה (ולמעשה גם אנו לא יודעים לסנכרנו). יש גם לציין שהיות והלוח הירחי מסנכרן עם לוח 364 יום כל 3 שנים, הרי שתאריך עברי זה תואם אחת לשלוש שנים.

[16] ראו: רפפורט, מק"א, עמ' 47-46. יש להדגיש כי החשמונאים סופרים לפי "המניין הסלווקי" (שחלק מהתימנים סופרים במניין השטרות עד היום) לאחר השיבוש שמצוין בדניאל ז' 25: 'לְהַשְׁנָיָה זִמְנִין וְדָת', וראו על כך להלן.

[17] כך למשל בתעודות 'אל יהודו' ממקדש יֵב שבמצרים מהמאה ה-5 לפנה"ס, וזאת כאשר אלו נכתבו בתחילת בית שני, כאשר חלק מתשעת אזכורי התנ"ך גם חוברו בתקופה זו. יתרה מכך

[18] להסבר של המגילה בסדרת המחקר הרשמית ראו: DJD 4Q318.

[19] גם ביובלים א' 10-7: 'בטרם אשכנם בארץ אשר נשבעתי לאבותם... וילכו אחר הגוים ואחר גלוליהם... כי עזבו את חוקותי ואת מצותי ואת מועדי בריתי ואת שבתותי'. אמנם המשך פס' 10 נוגע לבית המקדש הראשון, אך נראה שאין מדובר על תקופה זו, אלא על תיאור נוסף לעזיבת המצות. גם לפי שופטים ב' 16-10 ונחמיה ט' 30-26 לא שמרו על המצוות לאורך כל בית המקדש הראשון.

[20] כגון: בשמות טז' 1 העם מגיע למדבר סין ב-15 לחודש השני (הוא יום שישי לפי לוח השנה בן 364 יום) ומקבל את המן כשלמחרת העם חוטא בניסיון איסופו בשבת; במדבר י' 11 יוצאים למסע, ובפסוק 33 מגיעים לשבת מנוחה לאחר 3 ימים. גם ביהושע ה' 11 מגיעים בעשירי לחודש הראשון ליום שישי.

[21] נוסח המסורה של  מקרא כנראה מצמצם ומצנזר עוד נושאים מעם הארץ:

  • מהותם ותפקידם של המלאכים: כנראה בעיקר כדי להרחיק פוליתאיזם בקרב העם (ידוע בעניין זה הנוסח השונה של מגילת קומראן [המצע העברי של תרגום השבעים] בנוסחה השונה לדברים לב' 8: 'יַצֵּב גְּבֻלֹת עַמִּים, לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל/אל', וההרחבות על בראשית ???), ואילו הספרים החיצוניים ומגילות קומראן המקראיות (כתב עברי קדום/פליאו; המצע העברי של תרגום השבעים; ארמי; יוונית (תרגום השבעים), קדם-שומרוני, נוסחים קומראנים ייחודים (או מדרשיים), כתב סתרים) והשונות ידועים בהרחבתם.
  • נשים: במגילות קומראן ישנם יותר סיפורים על נשים שונות והרחבות על גיבורות המקרא, למשל: שירת מרים במגילה ??.

[22] ואולי גם: 'לֹא תְנַסּוּ אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם' (דברים ו' 16). הנביאים הטיפו נגד איסור זה (ישעיה מז' 13; ירמיה י' 2; מל"ב כג' 5), וכנראה בדניאל מכונים 'הכשדים'. חנוך ח' 3 מונה את חזות בכוכבים ככשף שלימדו המלאכים, לצד הפריצות והחטאים, והיובלים ח' 4 מציין את קינן כממשיך את חטא העירים עובר ל??? (ראו: ורמן, היובלים, עמ' 242). בחזון הסיבליות ריט'-רלא' משובח עם ישראל בזכות שמתרחק מאסטרולוגיה. מלחה"י ו' ה' ג' מציין שהאמונה היתה רווחת לקראת החורבן, ובחז"ל יש דעות מגוונות (למשל: סנהדרין סה' II-סו'), כאשר מכנים עיסוק זה בשם: איצטגננות.

[23] "בין בזמנן ובין שלא בזמנן" (משנה ראש השנה ב' ט', בבלי כה'). מאידך, במסכת ראש השנה כב' א' מובא שמחללים שבת בשביל קידוש חודש.

[24] ראו: ורמן, מועדי הביכורים במגילת המקדש. למלל המגילה בטורים יט'-כג': קימרון, החיבורים העבריים א', עמ' 162-158. סעדיה גאון הביא בחיבורו: 'כתאב אל-תמייז' בשמו של פילון את שני המועדים של התירוש והיצהר.

[25] ויקרא כג' המפרט את החגים וקורבנותיהם, לא מציין את "מועד העצים", אלא רק 'עצים' מצוינים בויקרא ו' 5-6 כמקור לאש המזבח. החג מוזכר במגילת המקדש כג', מג' (קימרון, החיבורים העבריים א', עמ' 162, 182), וגם במגילה4Q409  (קימרון, החיבורים העבריים ג', עמ' 158).

[26] ג'יימס ונדרקם בחן את מסקנותיה של אני ז'ובר (Annie Jaubert) ואישש את עיקרן, תוך שהוא מתארך את הנהגת הלוח הירחי השמשי במקדש לימי גזרות אנטיוכוס. עם זאת, לא מצאתי ביסוסים היסטוריהם לסיכומי דבריהם (לא קראתי כל ספריהם).

[27] 'ועל הנשיא כתוב "לֹא יַרְבֶּה לּוֹ נָשִׁים" [דברים יז' 17] ודויד לא קרא בספר התורה החתום אשר היה בארון כי לא‏ נפתח בישראל מיום מות אלעזר ויהושע (ויושוע) והזקנים אשר עבדו את העשתרת ויטמון נגלה עד עמוד  צדוק ויעלו מעשי דויד מלבד דם אוריה' (קימרון, החיבורים העבריים א', עמ' 11). לפירוש קטע זה ראו בפרק 'השכחה הראשונה - התורה שהוחבאה בימי השופטים עד 'עמוד צדוק'' בטיוטת מאמרי.

[28] 'וארא בצאת כוכבי השמיים ואספור את השערים אשר בהם יצאו ואכתוב את כל מוצאיהם כל אחד ואחד למספרם ולשמותיהם מהלכם ומעמדם ומועדיהם וחדשיהם כאשר הראני אוריאל המלאך הקדוש אשר איתי'. חנוך מתאר את מחזורי השמש והירח ושעריהם בכרך האסטרונומי שבפרקים עב'-פב'.

[29] 'היש אדם אשר יוכל להשיג אורך השמים וגבהם ועל מה נוסדו ומה מספר הכוכבים ואיפה ינוחו כל המאורות'.

[30] 'את הגלגלים ואת הכימה ואת הכסיל ואת השמש והירח ואת הגשמי ואת הרוחני את כוכבי לכת את החושים ואת הכל'. למקור הראשון של החושים, ראו בפרק 4 'דמות וכלי; שיוך מידות הנפש לחושים ולאיברי הגוף' במאמרי: 'מקורות והשפעות מידות הנפש והלב בצוואות השבטים'.

[31] 'שמחזי לימד כפשים וכרות שרשים, ארמרוס התר כשפים, ברקיאל חזות בכוכבים, כוכביאל מערכת הכוכבים ותמיאל ראות בכוכבים וסהריאל תקופת הירח'. חנוך מתאר את מחזורי השמש והירח ושעריהם בכרך האסטרונומי שבפרקים עב'-פב'.

[32]  ראו: ורמן, היובלים, עמ' 267. ביובלים יב' 17 משכיל אברהם אבינו להבין שאותות השמים ביד אלוהים ושאין לו מה לדרושם.

[33] 'וב]קשו לעצמם הספר, וןהחכמה והאמת. וקראתי לפניהם בספר דברי חנוך; ולא הסכימו לקום, עד שאהיה מסביר להפ בבירור (את) כול ספרי דברי [חנוך]'.

[34] עד כאן ראו דף מקורות של אסתר אשל.

[35] ישנם אזכורים עקיפים בודדים למספר 364: בידע מדעי ממסופוטמיה שנאסף וגובש במסמך AO 6478 העוסק בכוכבי ziqpu (חלק מתעודה K 9794) יש ציון של 364 מעלות (במקום 360 המשומש שם, ועד היום) לפי מערכות הכוכבים, אך לא היה זה לוח שנה. תעודה BM מזכירה משך זמן של 364.5 יום בין זריחות הכוכב סיריוס בחודש תמוז. בקובץ האסטרונומי מול-אפין (Mul.Apin) אין ציון 364, אלא ניתן להסיקו בחלוקה לממוצע משנתיים ירחיות של 354 ועוד שנה מעוברת בת 384. להרחבה ראה: הורוויץ, 360 ו-364 ימים בשנה המסופוטמית. ייתכן ולוח 364 יום קוים גם בבריטניה המערבית.

[36] איגרת רחבעם הינה ספר חיצוני ביוונית שכתב שלמה המלך לרחבעם בנו ועוסקת באסטרולוגיה רפואית, לפיה האב – שלמה המלך, מודיע לבנו – רחבעם, כי יש לדעת את השימוש בצמחים, בתפילות, באבנים ובכוכבי הלכת. חוקרים סבורים שמחברו יהודי מאלכסנדריה מהמאה השנייה לספירה.

[37] בבית הכנסת בסוסיא (כנראה מהמאה השלישית לספירה) שרד פסיפס לוח שנה שסופר לפי ספר היובלים: 'זכורין לטובה ולב(רכה) כל הקהל הקדוש שהחזיקו ועשו... הש(ני)ה של שבוע... (שנת) ארבעת אלפי(ם) ו... מאות ו... שנה משנברא העול(ם)... לי בו יהי של(ום) על המקם הזה'. ראו מאמרי: 'החיבור של עדת קומראן בין יהדות מצרים התלמית - לבתי הכנסת בדרום יהודה בשלהי בית שני'.

[38]

[39] 24 משמרות * 7 ימים * 13 שבועות = 2,184 ימים. אם נחלק זאת ל- 24 משמרות הכהונה נקבל את 91 הימים שבעונה שבה 13 שבתות. אותם 2,184 ימים ממלאים ב-6 שנים עד השמיטה: 364 * 6 = 2,184. 20 משמרות משרתות פעמיים בשנה + 4 משמרות משרתות 3 פעמים בשנה = 24 = סה"כ ב-6 שנים שהם 13 משמרות לכל משמרת 24 * 13 = 52 * 6 ובחלוקה לעונות 4 * 2,184 = 8,736 וכשנחלק לשבעה ימים בשבוע 8,736: 7 = 1,248.

[40] פולמוס ער קיים גם סביב זמן המעבר של משפחות הכוהנים צפונה והתיישבותן ביישובי הגליל, כפי שמשתקף מן הברייתא המשוחזרת של משמרות הכהונה (קליין, 1967, 68-62; ספראי, תשמ"ה, 205-196; וספרות רחבה נוספת). השאלה הנשאלת היא  האם התרחש המעבר בעקבות המרד (ספראי, תשנ"ג, 270), או שמא בתקופה אחרת (לדעה המאחרת זאת למאה השלישית לפחות, ולסיכום הדעות האחרות, ראה: טריפון, תש"ן). ראו גם: יוסף סטפנסקי, הכתובת 'יוסף בן אלעזר בן שילא איש חורשה' מטבריה.

[41] 'א"ר ברכיה יהויריב יה הריב עם בניו על שמרו וסרבו בו, ידעיה עמוק ציפורים ידע יה עיצה עמוקה שבליבם והגלם לציפורין'.

[42] רבי אלעזר הקליר,  קינות לתשעה באב, איכה ישבה חבצלת השרון - קינה מבוססת על סדר א"ב, בנויה על כ"ד משמרות כהונה, (עמוד 14); בקדושתאות של הדותא גניזת קהיר יש לוח שנה עם משמר הכהונה שאמור לתפקד בה, עם סיומת תפילה - הרחמן יחזיר עבודת המקדש במהרה.

[43] ראו מאמרים בעניין בעברית ובאנגלית:     http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=176 

https://www.ministrymagazine.org/archive/1949/05/calendar-reform

 http://www.daat.co.il/mishpat-ivri/skirot/120-2.htm

http://www.toviapreschel.com/he/%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%91%D7%A7-%D7%A0%D7%92%D7%93-%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%97/

[44] "כל הראיות האלה לכך שהיקום נראה זהה בכל כיוון שאליו אנו מסתכלים (נ.ב. – למרות התפשטותו-), עשויות לרמז על כך שיש משהו מיוחד במקומנו שלנו ביקום. אפשר לחשוב שאם אנו רואים את כל שאר הגלקסיות מתרחקות מאתנו והלאה, הרי שאנו נמצאים במרכז היקום. אלא שיש לכך הסבר אחר: היקום עשוי להיראות זהה גם כשצופים בו מגלקסיה אחרת כל שהיא, וזו כפי שראינו היתה הנחתו השניה של פרידמן. אין לנו שום ראיה מדעית בזכות הנחה זו, או נגדה. אנו מאמינים בה רק מטעמי ענווה: יהיה זה מופלא באמת ובתמים אם היקום נראה זהה בכל כיוון סביבינו, אבל לא סביב כל נקודה אחרת ביקום!". (קיצור תולדות הזמן, עמ' 49). לשמואל הקטן של אמרה דומה (דרך ארץ זוטא ט' כו').

[45] המדע סבור הגלקסיות והכוכביים מתרחקים מאיתנו במהירות אדירה של שנות אור, וכאן פלא הפלאים הבלתי-נתפס: כיצד כל הקוסמוס נראה וחוזר לעינינו מדי יום ושנה, כאשר אנו מרכז היקום?!    אך מה הטעם לבריאת השמש הירח והכוכבים שוב מאוחר ביום הרביעי (בראשית א' 19-14), אם ה"אור" כבר נברא ביום הראשון? חזרה זו מתאימה דווקא לתיאוריית המדע העיקרית – 'המפץ הגדול', לפיו הפלסמה הראשונית "לכדה" בתוכה את האור ומנעה את מעברו החופשי דרכה (ראו: נתן אביעזר, היום הראשון: ראשיתו של היקום), ומשום כך, הבריאה/המפץ הגדול נראית חשוכה לחלוטין. ואכן לפי מגילות קומראן אור זה נגנז ושייך לקב"ה וצדיקים לעולם הבא (חנוך ב' יא' 12; מגילת 392Q4 קטע 1 שו' 6-4: 'הוא ב̇רא חשך̇[ וא]ו̇ר לו ו̇במעונתו אור או֯רתם וכל אפלה לפנו נחה ואין ע̇מו להבדיל ב֯י̇ן האור לחשך כי לבני[ אד]ם֯ הבדילם לא[ור‏] יומם ובשמש לילה ירח וכוכבים'). על זאת יש להוסיף את בריאת 22 סוגי/מיני הבריאה (יובלים ב' 23) שגם תאוריית האבולוציה סבורה שאלו סדרם!

[46] קימרון, החיבורים העבריים א', עמ' 180-178. רוב פרטי מגילת המקדש תואמים למלכים א' ו'-ז', כתכנית מול תיאור הבנייה (בדומה לגבי המשכן בפרשות תרומה-תצוה למול ויקהל-פיקודי). שערי שבטים מוזכרים בירמיהו כ' ומל"ב יד'.

[47] כך גם במסורות שהגיעו לחסידי-חז"ל מהאיסיים/עדת קומראן: 'דאמר רב: מצאתי מגילת סתרים בי רבי חייא, וכתוב בה: איסי בן יהודה' (בבא מציעא צב', והסיפור סירושלמי נדרים לו' ב'); כוהני בית אַבְטִינַס הביאו מגילות סתרים יוחסין סמנין ולפני מתן תורה, ומשנת חסידים מחמירה. 'מַשְׁעֵנָה אלו בעלי משנה כגון ר' יהודה בן תימא וחביריו. פליגו בה רב פפא ורבנן, חד אמר שש מאות סדרי משנה, וחד אמר שבע מאות סדרי משנה' (חגיגה יד'). להרחבה ראו: בר-אילן, עולמם הסודי של אנשי קומראן וחכמים; פרק 'מעבר מסורות הפשט והסוד דרך החסידים; עיקרי תחומי ההלכה' בטיוטת מאמרי 'הרכבת מגילות ים המלח; מעדת קוּמְרָאן לחסידי-חז"ל והשתלשלות מסורותיה בתושב"ע'.

[48] במגילות קומראן נמצא מידע על כוכבים רק במגילת מיקרו-המזלות 4Q318, אך במסופוטמיה נמצא ידע נרחב על הכוכבים שכלל סנכרון השמש והירח (ראו למשל: בן-דב, השנה בת 364 יום במסופוטמיה ובקומראן, עמ' 4-3).

[49] 3 מקורות יש על זמנים: 'אל יעש איש ביום {מל̇‏} השישי מלאכה מן העת אשר יהיה גלגל השמש רחוק מן השער מלואו כי הוא אשר אמר שמור את יום השבת לקדשו' (במגילת ברית דמשק י' 17-14 (קימרון, החיבורים העבריים א', עמ' 45); 'והרבים ישקודו ביחד את שלישית כול לילות השנה לקרוא בספר ולדרוש משפט' (סרך היחד ו' 7 ); 'ואחרי שהם עובדים בשקידה עד השעה החמישית הם נאספים שוב אל מקום אחד' (מלחה"י ב' 133).

על שעון השמש מקומראן ראו: ????ההפניה מהמאמר של בן דב והורביץ במגילות א'????.

An Astronomical Measuring Instrument from Qumran

ייתכן ששעון השמש הזה מהווה כלי למדידת זמן זה, והדבר תלוי בפירוש המונח "גלגל השמש". מעבר למצדים שהשעון מעביר – כנראה שנים, עונות, חודשים (ומזלות), ימים (בהתאמה לאורכם השמתנה), שעות ("זמניות" בלשון חז"ל), ישנם פרטים מרתקים על מידותיו, כמו מידת הייחוס שלפיה נבנה הקומפלקס כולו ונשענת על מידות גוף האדם (כך טוענים החוקרים יונתן מזרחי ואנתוני אבני לפי חישוביהם המדוקדקים. כמו כן טוענים שאמת מידה שהיתה מקובלת במסופוטמיה ובמצרים), וזה מחזיר אותנו למגילת בפיזונומיה 4Q186-4QHoroscope.

ניתן להזמין את שעון השמש מקומראן עם קישורי ציורי 12 השבטים לפי מדרש במדבר רבא ב' ז' בשעון קיר - מדף זה.

[50] לגילגל הרפאים יש מבנים בבנייה מגליתית דומים במקצת, כמו הסטונהנג' שאולי גם בו היה שימוש בקרני השמש, ואולי מבוך. לניתוח שני השעונים ראו: שאול אדם, שעוני שמש עתיקים בארץ, 1998, עמ' 6-5. ויטרוויוס מזכיר בספר התשיעי מתוך סיפרו 'אודות האדריכלות' (ספר תשיעי, עמ' 208, 265) שעון שמש אופקי בצורת "דיסק עגול שהונח במישור', אם כי איננו מוסר בחיבורו זה פירוט לגבי המבנה המדויק של שעון הדיסק העגול ולגבי אופן השימוש בו.

[51] שעון השמש מקומראן בעל פתח אחד (לא ניתן לדעת באופן מוחלט לאיזה כיוון, מה גם ייתכן שהשעון ניתן לסיבוב), ואות יוונית פי Φ כחצי כיוון (כ-90 מעלות) ימינה מהפתח; רוג'ום אל-הירי בעל פתח לכיוון צפון-מזרח, וגם פתח לכיוון דרום-מזרח. ישנה תאימות בין המרווחים של שעון השמש מקומראן לרוג'ום אל-הירי, ולכן ההצעה הפשוטה היא להניח את שעון השמש מקומראן כאשר צד מזרח בין שני סימניו. להלן הצעות למשמעות הסימנים:

  • אות פי Φ ביוונית/ הפתח הצפון-מזרחי מראים את ראש החודש הירחי. במגילות לוחות השנה (317Q4, 4Q321a, 4Q321, 3204Q) מופיע המונח "דוקה" שייתכן ומתארו.
  • אלו סימוני היום הקצר (דרום-מזרח) והארוך בשנה (צפון-מזרח), והיות שהפתח/אות פי לכיוון דרום-מזרח אינו מדויק ליום הקצר החורפי (שאולי מסמל חושך[51] או גם כך הראות חלשה) – ייתכן וזהו הסינכרון של לוח 364 עם שנת השמש המחסיר יום ורבע מדי שנה ומושלם כל 3 שנים. חוקרים גם גילו שהמקום בנוי באמות מידה וביחסים על ידי מצב הכוכבים בשמים.

[52] אלו קשורים גם לאתרי הרגלים בדמות 'כף רגל' מאוחרים יותר (פרופ' אדם זרטל).

[53]  ראו: מגילת ירושלים החדשה (מיכאל חיוטין: סקירה; איורים). יש לציין את המקור לחוכמה (ראו פרק ב' 'מקורות וסוגי מידות הנפש' במאמרי: מקורות והשפעות מידות הנפש והלב בצוואות השבטים), אם בגילוי נבואי או חוכמת אדם, ואפשר להשוות למשל לחוכמה מודרנית של לימוד מבעלי חיים למדע וטכנולוגיה: ביומימטיקה.

[54] 'וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה בָעֵת הַהִיא אֶת הֶחָג וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ קָהָל גָּדוֹל מִלְּבוֹא חֲמָת עַד נַחַל מִצְרַיִם לִפְנֵי יי אֱלֹהֵינוּ שִׁבְעַת יָמִים וְשִׁבְעַת יָמִים אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם'. וכך זה מאפשר שכן שמרו את יום הכיפורים, בעוד חז"ל הציעו שבאותה שנה לא שמרו את הכיפורים (???). ראו: בן נון, שמור וזכור, עמ' 270-262, וללא השוואות למגילות: שיעור 134; הרצאתו: עיון רב-תחומי במרחבי התורה והמקרא - שיעור 10; היעדרו של יום הכיפורים מימי שלמה עד נחמיה.

[55] להסבר של המגילה בסדרת המחקר הרשמית ראו: DJD 4Q318.

[56] המחזור התלת-שנתי של לוח השנה בן 364 יום (1,092 יום) מצוין בספר חנוך פרק עד' (10-17) ועולה ממגילות 4Q317-4Q320, 4Q208-4Q209. ראו: בן-דב, השנה בת שלוש מאות ששים וארבעה ימים, פרק ז'-עמ' 452-446.

תתי-קטגוריות

אתר מגילות קומראן/ים המלח The DeadDea Scrolls

סקירת מגילות קוּמְרָאן, סיכום מחקרן והצעות להשתלשלות מסורותיהן בתושבע דרך החסידים. סיכום מחקרים, ניתוח והשוואה לספרות הפרושים-חז"ל ולספרים החיצוניים בבית שני. זיהוי הכתות שהתפתחו מעדת-היחד: האיסיים, בייתוסים, צדוקים, פרושים והיחס לבית חשמונאי-המקבים.

דוא"ל של עורך האתר: scrollsqumran@gmail.com, פנייה מקוונת באתר: לחץ כאן