קטגוריה: לוח שנה 364 יום ומיקרו-מזלות עידכון אחרון ב-שישי, 05 פברואר 2021 נכתב על ידי עורך אתר

יום בחודש הירחי/החודש הירחי

ניסן (טלה)

אייר (-1: שור)[1]

סיוון (+2: תאומים)

תמוז (+2: סרטן

אב (+3אריה)

אלול (+4: בתולה)

תשרי (+: 5מאזים)

חשוון

כסלו

טבת

שבט

אדר

1

שור

תאומים

סרטן

אריה

בתולה

מאזניים

עקרב

קשת

גדי

דלי

דגים

טלה

2

שור

תאומים

סרטן

אריה

בתולה

מאזניים

עקרב

קשת: 20.1.020 ירד גשם

גדי

דלי

דגים

טלה

3 (אוויר)

תאומים

סרטן

אריה

בתולה

מאזניים

מאזניים

קשת

גדי: תחילת תפילה לגשמים

דלי

דגים

טלה

שור

4

תאומים

סרטן

אריה

בתולה

מאזניים

עקרב

קשת

גדי

דלי

דגים

טלה

שור

5 (מים)

סרטן

סרטן

בתולה

מאזניים

מאזניים

עקרב

גדי

גדי

דגים

טלה

שור

תאומים

6

סרטן

אריה

בתולה

מאזניים

עקרב

קשת

גדי

דלי

דגים

טלה

שור

תאומים

7

סרטן

אריה

מאזניים (שבועות 15.3)

מאזניים

עקרב

קשת

גדי

דלי

טלה

טלה

שור

תאומים

8 (אש)

אריה

בתולה

מאזניים

עקרב

קשת

גדי

דלי

דגים

טלה

שור

תאומים

סרטן

9

אריה

בתולה

מאזניים

עקרב

קשת

גדי

דלי

דגים

טלה

שור

תאומים

סרטן

10 (אדמה)

בתולה

מאזניים

עקרב

קשת

גדי

גדי

דגים

טלה

שור

תאומים

סרטן

אריה

11

בתולה

מאזניים

עקרב

קשת

גדי

דלי

דגים

טלה

שור

תאומים

סרטן

אריה

12 (אוויר)

מאזניים

מאזניים

קשת

גדי

גדי

דלי

טלה

טלה

תאומים

סרטן

אריה

בתולה

13

מאזניים

עקרב

קשת

גדי

דלי

דגים

טלה

שור

תאומים

סרטן

אריה

בתולה

14-יד'

מאזניים

עקרב

גדי

גדי

דלי

דגים

טלה

שור

סרטן

סרטן

אריה

בתולה

15 (מים)

עקרב

קשת

גדי

דלי

דגים

טלה

שור (סוכות ירחי של חז"ל שסימנו רע אם גשם, ורעם לפי מגילת 4Q318)

תאומים

סרטן

אריה

בתולה

מאזניים

16

עקרב

קשת

גדי

דלי

דגים

טלה

שור (כנ"ל, הרחבה בהערת השוליים)

תאומים

אריה

אריה

בתולה

מאזניים

17 (אש)

קשת

גדי

דלי

דגים

טלה

שור

תאומים (10 ימים פיגור מלוח 364)

סרטן

אריה

בתולה

מאזניים

עקרב

18

קשת

גדי

דלי

דגים

טלה

שור

תאומים

סרטן

אריה

בתולה

מאזניים

עקרב

19 (אדמה)

גדי

גדי

דגים

טלה

טלה

תאומים

סרטן

אריה

בתולה

מאזניים

עקרב

קשת

20

גדי

דלי

דגים

טלה

שור

תאומים

סרטן

אריה

בתולה

מאזניים

עקרב

קשת

21

גדי

דלי

טלה

טלה

שור

סרטן

סרטן

אריה

מאזניים

מאזניים

עקרב

גדי

22 (אוויר)

דלי

דגים

טלה

שור

תאומים

סרטן

אריה

בתולה

מאזניים

עקרב

קשת

גדי

23

דלי

דגים

טלה

שור

תאומים

סרטן

אריה

בתולה

מאזניים

עקרב

קשת

דלי

24 (מים)

דגים

טלה

שור

תאומים

סרטן

אריה

בתולה

מאזניים

עקרב

קשת

גדי

דלי

25

דגים

טלה

שור

תאומים

סרטן

אריה

בתולה

מאזניים

עקרב

קשת

גדי

דלי

26 (אש)

טלה

שור

תאומים

סרטן

אריה

בתולה

מאזניים

מאזניים

קשת

גדי

דלי

דגים

27-כז'

טלה

שור

תאומים

סרטן

אריה

בתולה

מאזניים

עקרב

קשת

גדי

דלי

דגים

28

טלה

שור

תאומים

סרטן

אריה

מאזניים

מאזניים

עקרב

קשת

גדי

דלי

דגים

29 (אדמה)

שור

תאומים

סרטן

אריה

בתולה

מאזניים

עקרב

קשת

גדי

דלי

דגים

טלה

30

שור

תאומים

סרטן

אריה

בתולה

מאזניים

עקרב

קשת

גדי

דלי

דגים

טלה

שמש: מאקרו המזלות החודשיים:

טלה

שור

תאומים

סרטן

אריה

בתולה

מאזניים

עקרב

קשת

גדי

דלי

דגים

ירח: מיקרו-המזלות 2.5 יום:

שור

תאומים

סרטן

אריה

בתולה

מאזניים

עקרב

קשת

גדי

דלי

דגים

טלה

טבלת מיקרו-המזלות לפי מגילת קומראן 4Q318. להרחבה ראו באתר: www.deadseascrolls.co.il  תחת הלשונית 'לוח 364 ומיקרו-מזלות'.

לבדיקת אימות שהמזל אכן תואם למצב השמימי (המזל במצב הירח), ראו באתר זה: https://www.moontracks.com/lunar_ingress.html

לוח מיקרו מזלות לפי מגילת 4Q318. להרחבה ראו גפים תחת הכותרת 'לוח 364 ומיקרו-מזלות'     באתר:   www.deadseascrolls.co.il  .

סדר המזלות לפי מאקרו המזלות החודשיים (שמשיים-טרופיים) לעומת סדר המזלות לפי מיקרו-המזלות החודשיים לפי הירח:

ייתכן שהסיבה שלוח המזלות של הירח – המיקרו, מתחיל בשור ולא בטלה, מכך שהירח לא זרח ביומיים וחצי הראשונים לבריאת המאורות (יום רביעי של בראשית).

סדר שבעת כוכבי הלכת:[2]

ראשון

שני

שלישי

רביעי

חמישי

שישי

שבת

הליוס

שמש

ירח

מאדים

מרקורי

יופיטר

ונוס

סדר השבטים לפי עניינים ומקורות שונים:

סדר החודשים

1

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

סדר לפי השעות בשעון

12 מזרח

1

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

תאריך הלידה:

1.1

15.3

14.9

1.4

  ?

4.5

7.7

12.8

9.6

5.7

2.11

21.10

שערי המקדש לפי מגילת המקדש לט'-מא' ומגילת ירושלים החדשה בארמית

לוי (מזרח)

יהודה

ראובן

יוסף

בנימין

יששכר

זבולון

גד

דן

נפתלי

אשר

שמעון

סדר לפי

                       

שערי העיר ירושלים לפי יחזקאל מח'

ראובן

יהודה

לוי

יוסף

בנימין

דן

שמעון

יששכר

זבולון

גד

אשר

נפתלי

          שמות המזלות בסדר המיקרו: מגילה 4Q318 – ארמית; עברית; יוונית בכתב אנגלי:

 

1

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

מגילה 4Q318  – ארמית:

תורא

תאומיא

סרטנא

אריא

בתולתא

מוזניא

עקרבא

קשת

גדיא

דולא

נוניא

דכרא

עברית:

שור

תאומים

סרטן

אריה

בתולה

מאזניים

עקרב

קשת

גדי

דלי

דגים

טלה

יוונית (כתב אנגלי)

Taurus

Gemini

Cancer

Leo

Virgo

Libra

Scorpio

Sagittarius

Capricorn

Aquarius

Pisces

Aries

מיקרו-מזלות אלו מהווים את האסטרולוגיה המדויקת היחידה, כיוון שמזלות אלו נצפים גם היום בתאריכים אלו סביב הירח כל יומיים/3. אין אלו המזלות החודשיים המוכרים (וגם לא ה"אופק" שלהם). להסבר על משמעות המזלות הנכון (שגם כאן הרוב השתבש),ניתן לקרוא בדף 'לוח שנה 364 יום, מיקרו-מזלות והירח', אך המקורות לידע אסטרולוגי אישי משולבים בפיזיונומיה שבמגילה אחרת.

             טבלת מיקרו-המזלות לפי מגילת קומראן 4Q318. להרחבה ראו

    באתר: www.deadseascrolls.co.il  תחת הלשונית 'לוח 364 ומיקרו-מזלות'

 

[1] אלו הימים של קציר שעורים כאשר לא אמורים לרדת בהם גשמים, ואז הרעם הוא כקללה: 'הֲלוֹא קְצִיר חִטִּים הַיּוֹם אֶקְרָא אֶל יי וְיִתֵּן קֹלוֹת וּמָטָר' (שמ"א יב' 17). נופל בחודש ירחי מאקרו-מזל של תאומים, וייתכן שעליו מכוונת מגילה 4Q318 שמציינת סימן לאומי רק אם ישמעו רעמים: '[אם בתורא‏] ירעם מסבת על[.... ‏[ו‏]ע֯מל למדינתא וחרב֯‏ [בד]רת מלכא ובמדינתא ב[... להוא ולערביא‏ [      ]א כפן ולהוון בזזין אלן בא[לן‏... אם בתאומיא י֯רעם דחלה ומרע֯ מנכריא'. להרחבה ראו במאמרי זה: https://www.deadseascrolls.co.il/364-day-calendar-and-micro-zodiac

[2] בספר חנוך ב' הסלאבי יא' 48 (ניתחתי אותו כחיצוני ופסול ובפרק בעניין) יש חלוקה אחרת של כל כוכב לכת ליום בשבוע.

קטגוריה: לוח שנה 364 יום ומיקרו-מזלות עידכון אחרון ב-שבת, 29 יוני 2024 נכתב על ידי מנהל אתר

תוכן

א.                       מלוח השנה המקראי, לחז"ל ועד היום. 1

1.                       הראיות על לוח השנה המקראי למול איסור העוננות וחטאי עמי-קדם. 1

2.                       השמירה על לוח השנה בן 364 יום בתקופת התנ"ך ובבית שני 4

3.                       דעיכת הפולמוס וקשיי חז"ל בלוח הירחי; מסורות קרובות מהחורבן ועד היום. 7

4.                          הניסיונות באו"ם ליישום לוח השנה 364 יום. 10

ב. 7 המעגלים-לוחות השנה והמצולעים: 354 (ירחי), 360 (מזלי), 364 (מגילות), 365.25 (שמשי), 3625.25+20 דק' (כוכבי) 10

5.                       354 – לוח ירחי ששנתו המעוברת: 384, וסנכרונו התלתי-שנתי עם שנת 364: 1,092 יום. 11

6.                          מעגל/לוח שנה 360 יום – של מיקרו-המזלות: סנכרון 60 פעמים ב-15 שנה ל-364 (4 ימים לשנה) 11

7.     4 ריבועים עם תוספת 90 בקודקודי העונות - שנת 364 יום – השנה האידיאלית והנכונה לפי מגילות קומראן (הסתברות מונטה־קרלו): 11

8.                       שנה שמשית-טרופית: 365.25 יום: 12

9.                       שנה כוכבית-סדרית: 365.25 יום + 20 דקות, ועיבור 72 שנה – שנתות שעון השמש מקומראן 12

ג.                        אסטרומטריה ושעון השמש מקומראן: 60, 72 ו-91. 12

10.                         האסטרומטריה היא מראה השמיים מהארץ. 12

11.                         שעון השמש מקומראן וכיולו/הצפנתו; דימיון לאתרים נוספים בעולם. 13

ד.                       אפשרויות העיבורים והסנכרונים: 16

12.                     סנכרון 5 השנים כל 25 שנה נותן חודש של 30 יום – שמשי וירחי: 16

13.                     מעגל השמונה (חנוך עד' 16-10) 17

14.                     החידושים האסטרונומיים ואסטרולוגיים ממגילת המזלות והרעמים. 17

15.                         אסטרולוגיה אישית במגילת קומראן פיזונומיה 4Q186-4QHoroscope. 20

16.                         מקור סוד העיבור של הירח שבחז"ל: 22

17.                         עזר מאזכורים של לוח 364 במסורות בבליות קרובות. 22

ה.                       פלאי לוח 364 ופלאי היקום וכוכביו לפי המדע המודרני 22

18.                     יתרונות ופלאי לוח 364 יום ומיקרו המזלות: 23

א.     מלוח השנה המקראי, לחז"ל ועד היום

1.      הראיות על לוח השנה המקראי למול איסור העוננות וחטאי עמי-קדם

אין בתנ"ך אמירה מפורשת איזה לוח שנה יש לקיים (שמשי, ירחי או 364); רוב הפסוקים הנוגעים ללוח שנה, רומזים ומצביעים על לוח 364 (ואלו עיקריהם: תקופת המבול; בראשית ה' 23; במדבר יא' 19),[1] ואילו בספרי הנ"ך יש כ-7 אזכורים מפורשים של תאריכים בשמות חודשים ירחיים (ואלו הם)'[2] אלא שאין בהם שיוך למועדי התורה (חגים, ימים טובים או שבתות),[3] אך כן יש מועדים ירחיים במגילת אסתר שקבעו בעצמם (לפי שנות המלך הפרסי),[4] ושני מקורות חוץ-מקראיים קרובים בזמנם: אגרת פסח מיֵב[5] וספרי המקבים.[6] אם נחריג את שלושת אלו (הן כי מגילת אסתר לא נמצאה במגילות קומראן), נוכל לשער שתאריכי התנ"ך הם כפולים (כפי שהיה באגרות יֵב שבמצרים וכך עד היום),[7] דהיינו – התנ"ך משתמש ביחד בשני לוחות שנה אלו: 1) בתאריכים של לוח 364 למועדים; 2) בלוח ירחי לתאריכים נוספים שונים, וזאת כיוון שהלוח הירחי גלוי בסימן השמימי (בהסתכלות במצב הירח), וכך מפורסם ונוח לשימוש רחב.

ייתכן וחוסר הפירוט בתנ"ך - כיצד לקיים את לוח השנה, נובע מהרחקת עם הארץ מעיסוק בגרמי השמיים (כגון: 'לֹא תְנַחֲשׁוּ וְלֹא תְעוֹנֵנוּ' (ויקרא יט' 26]),[8] כאשר הסימן השמימי הקל והמובהק ביותר – הוא הירח (מה גם הוא מטעה במועד עיבורו, עליו נחלקו רבות),[9] ולכן לפי יחזקאל מד' 24 תפקיד זה ניתן לכוהני בני צדוק: 'וְעַל רִיב הֵמָּה יַעַמְדוּ לשפט (לְמִשְׁפָּט) בְּמִשְׁפָּטַי ושפטהו (יִשְׁפְּטֻהוּ), וְאֶת תּוֹרֹתַי וְאֶת חֻקֹּתַי, בְּכָל מוֹעֲדַי יִשְׁמֹרוּ וְאֶת שַׁבְּתוֹתַי יְקַדֵּשׁוּ'. ואכן, לעדת קומראן, שמזהה את עצמה ככוהני בית צדוק, יש עשרות מגילות שמפרטות את לוח שנה ומלמדת את סנכרונו עם  מגילות תפילה; ארבעת מועדי הביכורים (שעורה, חיטה, תירוש ויצהר),[10] סיפורי מקרא, הלכה ומשמרות הכהונה.

  • תאריכי מועדי המקרא שמתאימים ללוח 364:
  • שבועות :15/3, יום א'; לפי היובלים ו' 21-22: 'כי חג שבועות הוא וחג בכורים הוא, כפל חג הוא ולשני מינים החג הזה. כאשר כתוב וחרות עליו תעשה אותו; כי כתבתי בספר התורה הראשון אשר בו כתבתי לך',[11] ו'הנף העומר... ביום שבת... תעות עורון... לא מתורת משה' (513Q4);[12]
  • ראש השנה: יום ד'; המקור הקדום לכך שבראש השנה יש משפט הוא דברי גד החוזה יד' שנד';[13] אחריו התרגום הארמי המאוחר לאיוב א' 6;[14] ראש השנה קרוי בשמות לד' 22: 'תְּקוּפַת הַשָּׁנָה', ולאחרונה התגלה שהמונח "תקופה" מתייחס במגילות קומראן לכל-אחד מארבעת ימי הפיגועים/יום המעבר ה-91 בין העונות, כאשר הוא היום השני לחודש (הראשון היה ראש חודש), כפי שמצוין בשמ"א כ' 27;[15]
  • יום הכיפורים: יום ו';[16] פשר חבקוק ו' 8-4;[17] פשר מעשי מלכיצדק ליום הדין באחרית הימים.[18] שאר המועדים מפורטים במגילת המקדש וביובלים, ועל מועדי שבועות נוספים ראו בפרק בעניין 490.

מסע מדבר סיני: ספר היובלים מפרט אירועים לפי תאריכים בלוח השנה בן 364 יום לספר בראשית ומחצית שמות (עד מתן תורה), וטוען שלאחר מכן ישובש: 'כי אחרי מותך ישחיתו בניך את הדבר, למען יספרו בשנה רק שלוש מאות יום ושישים יום וארבעה ימים' (ו' 39).[19] אני ז'ובר(Annie Jaubert) הראתה שתאריכים בתנ"ך אינם נופלים בשבתות ובארבעת ימי הפגע (בין 90 ימי העונות) של לוח השנה בן 364 יום, ואף כמה מהמועדים עולים עם ימים לקראת המנוחה בשבת או שהימים המרכזיים הם א' ד' או ו' (ימי החגים: שבועות פסח וכיפור), כגון: בשמות טז' 1 העם מגיע למדבר סין ב-15 לחודש השני, ובפסוק 5 מצוין שזה   (הוא יום שישי לפי לוח השנה בן 364 יום) ומקבל את המן, כשלמחרת העם חוטא בניסיון איסופו בשבת; במדבר י' 11 יוצאים למסע, ובפסוק 33 מגיעים לשבת מנוחה לאחר 3 ימים.

היחס והמסורות מהמגילות קדמוניות לגרמי שמיים ושיבושם בעמי-קדם: תחילה חנוך למד מהמלאכים ולימד את זמני השמיים (חנוך א' לג' 3; [20] צג' 14;[21] היובלים ד' 18-16; מגילה חיצונית לבראשית א' 9-1; דברי גד החוזה ט' רד'),[22] וכנראה בתנ"ך אלו אזכורי המזלות: 'עֹשֵׂה כִימָה וּכְסִיל וְהֹפֵךְ לַבֹּקֶר צַלְמָוֶת וְיוֹם לַיְלָה הֶחְשִׁיךְ' (עמוס ה' 8); 'עֹשֶׂה עָשׁ כְּסִיל וְכִימָה' (איוב ט' 9). אך העירים לימדו גם חוכמות וכישופים אסורים (חנוך א' ח' 3);[23] קינן העתיק מידע אסטרולוגי שחקקו העירים על סלע (יובלים ח' ‏2-‏3); מקינן עובר המידע לשלח, לפלג, לרעו, רעו נושא את אורה כת אור בן כשד, אור שבנה את אור כשדים – והם דרשו את אותות השמים (יובלים יא' 8).[24] אברהם אבינו לימד את המצרים את האסטרונומיה של חנוך: 'וב]קשו לעצמם הספר, והחכמה והאמת. וקראתי לפניהם בספר דברי חנוך; ולא הסכימו לקום, עד שאהיה מסביר להם בבירור (את) כול ספרי דברי [חנוך]' (מגילה חיצונית לבראשית יט' 26-25). אך התורות הקרובות ביותר (אם כי יש בהן גם הרבה שיבושים) למסורות עדת קומראן הן הבבליות (למשל: לוח 63 מתוך ה"אנומה אנו אנליל" למגילת 4Q318),[25] ואחריהם היוונים. בספר החיצוני איגרת רחבעם, האב – שלמה המלך, מודיע לבנו – רחבעם, את מיקומם של שבעת כוכבי–הלכת.[26]

2.      השמירה על לוח השנה בן 364 יום בתקופת התנ"ך ובבית שני

לפי מגילות קומראן, אלו שמרו על לוח השנה בן 364 יום: חנוך העביר לעמי קדם את לוחות השמיים מהמלאכים; האבות שמרו על לוח 364 יום - אברהם לימד את המצרים, ואילו הכשדים שיבשו אותו; משה רבינו קיבל את מגילת המקדש (הכוללת את מועדי הלוח) בדבר ה' הישיר, ואת היובלים ממלאך הפנים; 'ויהי דויד בן ישי חכם ואור כאור השמש וסופר ונבון ותמים בכול דרכיו לפני אל ואנשים ויתן לו יי רוח נבונה ואורה ויכתוב תהלים שלושת אלפים ושש מאות ושיר לשורר לפני המזבח על עולת תמיד לכול יום ויום לכול ימי השנה ארבעה וששים ושלוש מאות ולקורבן השבתות שנים וחמשים שיר ולקורבן ראשי החודשים ולכול ימי המועדות ולים הכפורים שלושים שיר ויהי כול השיר אשר דבר ששה וא(ר)בעים וארבע מאות ושיר לנגן על הפגועים ארבעה ויהי הכול ארבעת אלפים וחמשים כול אלה דבר כנבואה אשר נתן לו מלפני העליון' (11Q5 [11QPs-a] כז' 10 א' (קימרון, החיבורים העבריים ב', עמ' 355).

לאחר מכן, כנראה עם עליית 'עמוד צדוק' (ברית דמשק ה' 2-5),[27] שהוא עזרא הסופר או מצדוק בן אחיטוב (כוהן גדול של דוד שלמה המלכים) או הכוהנים לבית צדוק (יחזקאל מ' 46; מג' 19; מד' 15; מח' 11) או ובכל אופן מימי מורה הצדק ועדת קומראן  - כיוון שלפי במגילות קומראן מובהק ששמרו על לוח 364 זה עד אמצע ימי בית המקדש השני. להצעות זיהוי 'עמוד צדוק', ראו בפרק 'השכחה הראשונה - התורה שהוחבאה בימי השופטים עד עמוד צדוק'.

יתכן ולוח השנה השתנה והשתבש שוב בימי המתייוונים תחת השלטון היווני/הסלווקי, ולכל הפחות זו נבואת דניאל ז' 25: 'וּמִלִּין, לְצַד עליא (עִלָּאָה) יְמַלִּל, וּלְקַדִּישֵׁי עֶלְיוֹנִין, יְבַלֵּא; וְיִסְבַּר, לְהַשְׁנָיָה זִמְנִין וְדָת, וְיִתְיַהֲבוּן בִּידֵהּ, עַד עִדָּן וְעִדָּנִין וּפְלַג עִדָּן' (תרגום: 'וּדְבָרִים לְצַד הָעֶלְיוֹן יְדַבֵּר, וְאֶת קְדוֹשֵׁי הָעֶלְיוֹנִים יְעַנֶּה, וְיַחְשֹׁב לְשַׁנּוֹת זְמַנִּים וְדָת. וְיִנָּתְנוּ בְיָדוֹ עַד מוֹעֵד וּמוֹעֲדִים וַחֲצִי מוֹעֵד'), וכן במגילת אנטיוכוס מוזכר 5 פעמים שיבוש 'שבת ראש חודש ומילה'. ידוע שהסלווקים גבו מס בכל האימפריה במולד הירח, והגדפן (אנטיוכוס ה-4) חגג הולדתו כל 25 לחודש ירחי.[28]

עם זאת, אפילו עד תקופת הורדוס אין הוכחות ישירות על לוח השנה.[29]

  • משמרות הכהונה:

דברי הימים א' כד' מציין 24 משמרות כהונה. להלן מחזורים וסנכרונים מדהימים של לוח השנה 364 איתם:

24 משמרות * 7 ימים * 13 שבועות = 2,184 ימים. אם נחלק זאת ל- 24 משמרות הכהונה נקבל את 91 הימים שבעונה שבה 13 שבתות. אותם 2,184 ימים ממלאים ב-6 שנים עד השמיטה: 364 * 6 = 2,184. 20 משמרות משרתות פעמיים בשנה + 4 משמרות משרתות 3 פעמים בשנה = 24 = סה"כ ב-6 שנים שהם 13 משמרות לכל משמרת 24 * 13 = 52 * 6, ובחלוקה לעונות 4 * 2,184 = 8,736 וכשנחלק לשבעה ימים בשבוע 8,736: 7 = 1,248. מגילה 4Q319 כוללת שישה יובלות שהם 294 שנה![30]

החידוש במשמרות אלו לעומת המסורת מתענית פב' היא במספר המשמרות ובחישוב תקופת השירות של כל משמר, והכל בסינכרון ללוח 364 יום. בירושלמי סוכה ה' נה' IV רבי אבהו מציין המשמרות משרתים בראש כל יובל, וכן רבי חייא בויקרא רבה כה' 2. עדויות על מסורות משמרות כהונה שרדו גם מלאחר החורבן (ראו בפרק על בתי הכנסת).

  • מסורות של הפרושים וחז"ל שמצביעים על כך שהיה לוח שנה שונה בדורות הסמוכים לפניהם:
  • אי-ידיעתם של בני בתירא אם מותר לחוג את פסח בשבת
  • אי-תקיעת שופר בראש השנה שחל בשבת (ואיסור נשיאת 4 מיני חג הסוכות)
  • 368 מנים בקטורת מתוכם 365 ימים בשנה
  • עקיבא עיבר שנים רצופות כי הסתבכו עם לוח השנה
    • לוחות שנה קרובים:

ייתכן שזרמים וקבוצות קרובים שמרו על לוח זה או לוח קרוב לו. להלן עיקרי העדויות על כך:

  • כנראה לוח השנה של הזואוסטרים היה דומה.[31]
  • חשמונאים: בתוך חלק ממגילות לוח השנה (מגילות 332Q4 - 333Q4),[32] משולבים שמות של חשמונאים ומהתקופה (ראו בהמשך: כרוניקה חשמונאית והשוואה למגילת תענית). האם מכאן שאכן משמרות כהונה אלו שירתו במקדש לפי סדר זה בתקופה החשמונאית המתוארת? ואם כן, האם גם שירתו גם לפי לוח השנה בן 364?! אין מחלוקת שהצדוקים והחשמונאים התחברו לכל המאוחר מימי יוחנן הורקנוס, וכך החפיפה ביניהם נוטה לסברה שגם הצדוקים לא נהגו לפי לוח שמשי. עם זאת, הצעתי בספר זה שהיתה התקרבות עד איחוד בין עדת קומראן לחשמונאים, וזאת למרות המחלוקת על לוח השנה! הצעתי בפרק על יוחנן הורקנוס כי החשמונאים-הצדוקים קיבלו את אגרת ממ”ת על הלכותיהם, ואז יותר קשה כיצד עדיין דחו/הבדילו אותן מלוח 364 שמפורט בתחילת ממ"ת?! שלוש פתרונות אפשריים לכך: 1) החשמונאים-הצדוקים הראשונים קיבלו את הלוח ה364 שבחלק מהתקופה החשמונאית (וראו לעיל את שילוב שמות של חשמונאים ומהתקופה במגילות 332Q4 - 333Q4); לממ"ת יש עותק/נוסח שאינו כולל את הפתיחה עם טבלת לוח השנה – ואולי זה נשלח לחשמונאים-הצדוקים (כלומר עדת קומראן ויתרה על תחום הלכה זה מולם כי כבר 'בשלום הקץ למספר השנים האלה' [ברית דמשק ד' 11-10]); החשמונאים-הצדוקים לא קיבלו את כל ההלכות של ממ"ת. כמובן קיימת האפשרות הנוספת המקובלת במחקר (והמנוגדת להצעתי) שגם הצדוקים-הראשונים היו יריביהם של עדת קומראן - המכונים 'מנשה' (או קבוצה מגונה אחרת; ראו בפרק בעניין).
  • הצדוקים והבייתוסים: הצדוקים התנגדו לחיבוט ערבה בשביעי של סוכות החל בשבת,[33] מועדי קצירת העומר והעצרת של 'מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת' (ויקרא כג' 11), ניסיונות החיבול בעדי ראיית הירח[34] ולפידי ההכרזה. ייתכן שהקרבה המוצעת בספר זה בין עדת קומראן לחשמונאים והצדוקים היתה אף על פי שהצדוקים נהגו לפי לוח שנה שונה - ירחי? לחלופין, אפשר שבהמשך לפרק המבחין בין הצדוקים-הראשונים למאוחרים, בתקופה זו לצדוקים-הראשונים היה את אותו לוח 364,[35] ורק הצדוקים-המאוחרים (מימי בית הלל ושמאי) איבדו את לוח 364 ואימצו במקומו את הירחי.[36] הקראים סברו שהצדוקים קבעו שהחודש הוא 30 יום לפי 'מעשה נוח' (150 יום של המבול),[37] אך שהשנה היא רק 360 יום.
  • איסיים: אנו לא יודעים איזה לוח שנה היה לאיסיים והתֵרָאפּוֹיְטִים, ולמעשה אנו גם לא יודעים עליהם בשמם זה מהנצרות חז"ל ומגילות קומראן, אך האיסיים מתוארים מתפללים מזרחה לכיוון השמש הזורחת (וכך גם המסורת הקדמונית של חז"ל – תוספתא מגילה ג' יד',[38] והממצאים הארכיאולוגיים מבתי הכנסת העתיקים), וש'המברך על החמה הרי זו דרך אחרת' (תוספתא ברכות ו').
  • כתות קדם-נוצריות.
  • ביתא ישראל (או על הכנסייה החבשית – מי שקדום מביניהם): שומרת על לוח ירחי, אז זאת באופן מפתיע, שכן ביתא ישראל שומרת הלכות ספר היובלים (שממנו אספו 22 הלכות מחמירות בדיני שבת לתזז סנבת),[39] כאשר היובלים מטיף בחריפות נגד הלוח הירחי, במיוחד שהיובלים הינו?! האם הסיבה (אפילו חלקית) לכך היא שללא מסורת מלאה של אופן שמירת וסינכרון לוח השנה ה364 בן 364 יום[40] (כפי שהיה ביד עדת קומראן, ומקצתה שרדה לידינו היום), קיבלו/העדיפו את הלוח הבבלי/יווני הנפוץ והידוע לסנכרון? הייתכן שקושי זה השפיע באופן דומה על הצדוקים? מגמה כזו קרתה באופן הפוך בנצרות – היא שינתה את הלוח השנה שלה מירחי לשמשי, בעקבות התנצרות האימפריה.[41] בלבול זהה קרה אצל שמעיה ואבטליון שלא ידעו מה לעשות עם פסח שחל בשבת (פסחים סו'; ראו לעיל בפרק דעיכת הפולמוס וקשיי חז"ל בלוח הירחי).

3.      דעיכת הפולמוס וקשיי חז"ל בלוח הירחי; מסורות קרובות מהחורבן ועד היום

ספר היובלים מדגיש את לוח השנה ה-364 וכולל איסור חריף לספירת החודשים לפי הירח; עם זאת, במגילות יש מידע רב על הלוח הירחי ואותותיו, וברי שהאיסור מכוון רק על שמירת לוח השנה התורה, ולא על ידע משלים שכולל אותות הירח והכוכבים.[42] במגילות קומראן מתוארות כמה רדיפות של יריביהם, כאשר אחד מהם ביום הכיפורים של עדת קומראן (פשר חבקוק ו' 8-4),[43] כנראה כדי לפגוע בו בהיותו חלש – בצומו, ולא מוכן.

לעיל צוין גזרות המועדים של אנטיוכוס שנבואתם בדניאל ז' 25, אך מספרי המקבים אין תיעוד למחלוקת על הלוח הירחי שלפיו נהגו.

מגילת פשר הושע לפסוק ב' 13: וְהִשְׁבַּתִּי כָּל מְשׂוֹשָׂהּ חַגָּהּ חָדְשָׁהּ וְשַׁבַּתָּהּ וְכֹל מוֹעֲדיה', מציינת כך: 'פשרו אשר [את המו]עדות יוליכו במועדי הגואים יום הכיפורים הופיע אליהם לבלעם ולכשילם ביום צום שבת מנוחתם' (קטע 1 ב' 16-14). גם לחז"ל מדרשים דומים, אלא היישום הפוך, למשל השוו: מכילתא דרבי ישמעאל על שמות יב' 2: 'הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה': 'הרי לכם ולא לגויים אמור. הא מה תלמוד לומר: "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם"? "לָכֶם" ולא מנה בו אדם הראשון. נמצינו למדין שישראל מונין ללבנה, והגויים לחמה' (מסכת סוכה כט'; מכילתא דרבי ישמעאל בא', מסכתא דפסחא, סוף פרק א'). מדרש זה שגוי, שכן כאמור לוח השנה של היוונים היה ירחי, והרומאים בראשות יוליוס התחילו בלוח שמשי בן 365.25 בגלל שלא רצו להתחשב בירח, שאינו נראה בכל צבאותיהם. בגדול, רוב עמי קדם נחלקו בין שמשי לירחי, וניסו לשלב בין שניהם.

מסורות חז"ל הראשונות (מתקופת הזוגות) בעניין, מצביעות על קשיים ליישום לוח השנה הירחי, מה גם לא היתה בידם מגילת מיקרו-המזלות שבה מחזור 19 שנים שמשיות שבהם 235 מחזורי ירח ו-7 תוספות/עיבורים של חודשים ירחיים (מחזור מטון), ובכלל תקופת המעבר בין עדת קומראן לחז"ל רצופה רעש וגעש פוליטי ודתי (ראו בפרק על התמורות מהפיכת ההגמוניות ע"י הורדוס). להלן עיקרי המסורות המצביעות על קשיי חז"ל ליישם את הלוח הירחי, שחלקם אולי משמרים מסורת הפוכה מאפרים דורשי החלקות:[44]

  • הסיפור הראשון במסורת חז"ל על לוח השנה מביא שכחה אם פסח חל בשבת (פסחים סו'). הדבר מעיד שלא חגגו פסח בשבת במשך כמה דורות בימי הורדוס, וזאת כנראה כיוון שלפני כמה דורות, כאשר יישמו את לוח השנה בן 364 (בתקופה שעדת קומראן קיבלו את מסורות עדת קומראן) מעולם לא מתקיים פסח בשבת (מתקיים ברביעי כל שנה, וכן לכל חג ומועד יש יום קבוע בכל שנה). הסיבה לכך היא שבתקופה זו אבדו מסורות רבות (ראו בפרק התמורות מהפיכת ההגמוניות ע"י הורדוס). בלבול זהה קרה אצל ביתא ישראל שלא ידעו מה לעשות עם פסח ויום הכיפורים שנופל בשבת, וכאשר שמעו על רבנים אחרים שהיו להם מסורות שונות - ביקשו לשמוע מהם מה לעשות!
  • רבי עקיבא ניסה למנוע מעדים לעלות לירושלים להעיד בשבתות (ראש השנה כא' ב'; פסחים ע' II; ספרא אמור טו' 5 קב' ע"ג). המחלוקת החריפה ביותר בין התנאים היתה על מועדו של יום הכיפורים (ראש השנה ב' ט'), ובהערה נועזת נאמר שאפשר שהחסיד ששתה ביום הכיפורים בלוח הירחי הרבני (תרומות פ"ח מ"ד), עשה זאת כי שמר על יום הכיפורים ביום אחר (לפי שהיו חסידים קרובים לאורחות החיים ואף הלכות של עדת קומראן).
  • כריתות ו': 'תָּנוּ רַבָּנָן: פִּטּוּם הַקְּטרֶת כֵּיצַד? שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וּשְׁמוֹנָה מָנִים הָיוּ בָהּ. שְׁלֹש מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה'.
  • בראש השנה א' ז' נחלקו התנאים לגבי לוח השנה, אך קשה לפרשם ולהכריע איזה לוח היה להם – אם נוטה ללוח שמשי, או רק ללוח ירחי שונה.
  • 'רבי עקיבא עיבר שנים זו אחר זו' (סנהדרין יב'); 'אין מושיבין.. בסנהדרין.. כהן גדול בעיבור שנה' (סנהדרין יח' II), כנראה היות והכוהנים הגדולים היו צדוקים שעיברו בשונה מהם את השנה..
  • שינוי ההלכה למועדים שאינם בזמנם: 'בין בזמנן ובין שלא בזמנן' (ראש השנה ב' ט', בבלי כה'); 'אל תקרי אותם במועדם, אלא אתם, אתם אף אם שוגגים, אף אם מזידים' (ראש השנה כה'),[45] ולמרות זאת עדיין מקיימים יום טוב שני של גלויות) בניגוד לברית דמשק: 'כי אין להתקדם ולהתאחר ממועדיהם'.[46]
  • פסחים פו': ניסו להקפיד על 'הַפָּסַח בְּמוֹעֲדוֹ' [במדבר ט' 2]).
  • חלק מהמועדים נבחרו באופן שלא יחולו במועדים הקבועים לפי הלוח 364: 'לא אד"ו ראש' (חז"ל פסקו שראש השנה [ובהתאם לו גם סוכות, המתחיל בדיוק שבועיים אחריו] לא יחול בימים א', ד' וו' בשבוע, אלא יידחה ליום המחרת – ואילו בלוח ה364: פסח, ראש השנה וסוכות תמיד ביום ד', ויום הכיפורים תמיד ביום ו';
    • להלן מסורות לאחר חורבן בית שני המצביעות על קשרים ללוח ה-364:
  • בתי הכנסת בתקופה הביזאנטית, כגון: ספירת העולם הראשונה לפי סדר היובלים סוסיה;[47] כתובת בעין גדי שפותחת בדברי הימים שבה מצויין חנוך, הלא הוא גיבור קדמון במגילות קומראן שמביא את מסורות אסטרונומיה והמזלות, לצד הסוד והקללה (שאלו מאבני האופי של עדת קומראן) [48] ייתכן ויש קשר גם לפסיפסי גלגל המזלות שנמצאו ב-4.5 בתי הכנסת[49] (אם כי אלו מזלות שמשיים-חודשיים שבכלל ערבבו חודש ירחי עם חודשי שמשי-כוכבי, כנראה בהשפעת האמנות הנוצרית/הלניסטית,[50] או ייתכן שמה שהיה ברור לתנאים – כי מזלות-כוכביים אינם מתחברים עם חודשיים ירחיים-בבליים-עבריים,[51] כבר הוכנס לספרות חז"ל בתקופת האמוראים).[52]
  • גניזת קהיר - בה נמצאו כמה מגילות קומראן (ראו בפרק בעניין).
  • כת המשויה הקראית שמרה על חודש בן 30 יום (ראו בפרק על הקראים).
  • משמרות כהונה (ראו פרקון בעניין): תיעודים שרדו ב-5 מקורות נוספים מאוחרים:[53] בירושלמי תענית ד' ה';[54] בכמה בתי כנסת מכאמצע האלף הראשון לספירה (קיסריה, נצרת, מסגד בתימן); בפיוטים הקדומים (הקליר, ט' באב)).[55]
  • לממלכה המערבית היה לוח שנה בן 364 יום.[56]

4.      הניסיונות באו"ם ליישום לוח השנה 364 יום

  • הניסיונות באו"ם ליישום לוח השנה 364 יום

בשל נפלאותיו של לוח 364, ולצד מחזוריות המדהימה שמקלה על חישובי פיננסים וחשבונאות גם בימינו, אומות העולם ניסו 3 פעמים במאה ה-20הצעה אמריקאית לאחרונה)[57] לקבוע וליישם לוח מדהים כזה בכל העולם (2 מהן עוד טרם מציאת המגילות),[58] במקום הלוח הגריגוריאני, המבוסס על מחזור השמש הטרופי. כל זאת, ללא פיענח יחסי הסנכרון, וזה הסיבה הרוחנית שזה כשל, עד למועד הגאולה בעניין.

ניסיון זה דומה לאימוץ המונותאיזם ברוב העולם ואחריו השבת בסדר הימים, אך עדיין אינו שומר שבת. ניסיונות האומות לא צלחו, בין היתר בכלל חוסר הידע והיכולת שלנו לסנכרן את הלוח בן 364 יום ללוח השמשי (365.25).

לפני כמה חודשים חזרה הצעה דומה בארה"ב.[59]

ב.      7 המעגלים-לוחות השנה והמצולעים: 354 (ירחי), 360 (מזלי), 364 (מגילות), 365.25 (שמשי), 3625.25+20 דק' (כוכבי)

לתרשים הסבר ראו: '7 המעגלים והמצולעים של לוחות השנה':[60]

https://www.deadseascrolls.co.il/The-7-circles-and-polygons-of-the-calendars.pdf

5.      354 – לוח ירחי ששנתו המעוברת: 384, וסנכרונו התלתי-שנתי עם שנת 364: 1,092 יום

- מגילות 4Q317-4Q320, 4Q208-4Q209 עומדות על סנכרון תלת-שנתי של לוח השנה בן 364 יום (שהינו 1,092 יום, שאליו מוסיפים/מעברים חודש אחד: 30 + 354 X 3).  

בפרס העתיקה למשל, המשיכו לספור על פי הלוח של 360 יממות, וכל שש שנים הוסיפו חודש 360 *6 + 30 = 365.25: 2,191.5

בקובץ האסטרונומי מול-אפין (Mul.Apin) אין ציון 364, אלא ניתן להסיקו בחלוקה לממוצע משנתיים ירחיות של 354 ועוד שנה מעוברת בת 384. 

6.      מעגל/לוח שנה 360 יום – של מיקרו-המזלות: סנכרון 60 פעמים ב-15 שנה ל-364 (4 ימים לשנה)

'עבור עצמים שמימיים באופן כללי, התקופה הכוכבית (שנה צדדית) מתייחסת לתקופת המסלול, שנקבעת על ידי סיבוב של 360° של גוף אחד סביב הראשוני שלו, למשל. כדור הארץ סביב השמש, ביחס לכוכבים הקבועים המוקרנים בשמים. ניתן להגדיר תקופות מסלול בכמה דרכים. התקופה הטרופית עוסקת יותר במיקומו של כוכב האם. זהו הבסיס לשנת השמש, ובהתאמה לשנה הקלנדרית'.

'ארכיאולוגים גילו שכמעט כל החברות השתמשו בלוח שנה של 360 ימים עד בסביבות המאה ה-8 לפני הספירה'.

אם בדיקת מיקרו המזלות 4Q318 אכן הולכת לפי מחזור של 360 (שהוא לא שנה, רק מחזור בין מזלות לירח), ייתכן שהסכנרון שלה לשמש היה הולך לפי הוספת חודש כל 6 שנים שמשיות, כפי שהיה נהוג בלוח הפרסי הקדום. אלא שנותר הפרש של יום וחצי.

7.      4 ריבועים עם תוספת 90 בקודקודי העונות - שנת 364 יום – השנה האידיאלית והנכונה לפי מגילות קומראן (הסתברות מונטה־קרלו):

תחילה יוזכר שלוח השנה בן 364 יום אינו שמשי (שזה אורך כ-365.25), אלא מכיוון שלוח 364 קרוב ללוח השמש יותר ממה שהוא קרוב ללוח הירח בן 354 יום (1.25 לעומת 11 יום), ולכן יש המבלבלים ביניהם. עם זאת, ביובלים ב' 9[61] ובסרך היחד י' 6-4[62] מודגש המאור הגדול; במגילות קומראן יש איסורים על שמירת לוח שנה לפי הירח (בעיקר ביובלים ו'), ומאידך יש מידע (אמור להיות סודי)[63] כיצד עובר מחזור הירח (ראו להלן), וייתכן מידע על הכוכבים.[64]

הסתברות מונטה־קרלו:  https://www.youtube.com/watch?v=e71dmh4vh2U

8.      שנה שמשית-טרופית: 365.25 יום:

לוח השמש הטרופי בן 365.25 אינו מדויק, והוא בעל סטייה בחודשי השנה החקלאים (4 ימי הפגע/עונות).[65]

העיבור שהוצע ללוח שמשי זה ללוח 364 יום, בהפרש של יום ורבע, הוא: להוסיף שבוע ימים כל 7 שנים ועוד שבוע כל 28 שנה, או לחלופין אפשר להוסיף 30 יום כל 24 שנות שמשיות, אך 2 הצעות אלו אינן מוזכרות במגילות קומראן.

9.      שנה כוכבית-סדרית: 365.25 יום + 20 דקות, ועיבור 72 שנה – שנתות שעון השמש מקומראן

לוח השנה של כוכבי הלכת (Sidereal Period)[66] הוא המדויק ביותר.

בשעון השמש מקומראן יש 5 מעגלי שנתות, כשאחד מהם הוא בעל 72 שנתות. הנחתי שהוא ספירה ועיבור של הפרש זה.

יש סטיית-זווית של כ-26,000 שנה בשנה הסולרית השגויה של 365.25 יום, וזהו (מחזור 26,000 שנה; השוו: 364*72=26,208). זוהי גם סטיית מאקרו-המזלות שחוזרת כל 26,000 שנים (12 המזלות שמתחלפים כל 2,160 שנים) (לעומת מיקרו-המזלות המדויקות לפי מגילת קומראן 4Q318).

ג.       אסטרומטריה ושעון השמש מקומראן: 60, 72 ו-91

10.  האסטרומטריה היא מראה השמיים מהארץ

כך הוא שעון השמש, גם הן מגילות ה'דוקה', כך היא מגילת המזלות המתארת את מערכות הכוכבים עם הירח, כך הן הלוחות הבבליים התואמים, כמו מול אפין.

אסטרומטריה היא צעד חשוב בסולם המרחקים הקוסמי משום שהיא מאפשרת לבסס מרחק של פרלקסות ביחס לכוכבים בגלקסיית שביל החלב ומחוצה לה. משתמשים באסטרומטריה למדידת קואורדינטות שמימיות, תנועות כוכבים וזוויות.

11.  שעון השמש מקומראן וכיולו/הצפנתו; דימיון לאתרים נוספים בעולם

אלמנט נוסף שאין בידינו לפענח הוא שעון השמש מקומראן: קוטרו 14.5 ס"מ, בעל 5 מעגלים קונצנטריים (מתוכם 3 עם שנתות: 60, 72, 90)[67] וחריצים רבים ביניהם (ביניהם האות כ), כשבמרכזו חור לגנומון (מוט עץ) אנכי (כנראה, לא שרד). הוא ייחודי בעולם.[68] כנראה כלי היווה שעון שמש ששימש למדידת זמנים לא רק מצל השמש, ביניהם: שעות ("זמניות" בלשון חז"ל), שעות ימים (בהתאמה לאורכם המשתנה), חודשים עם כוכבים ומזלות, עונות ושנים. מידותיו מרתקים, כמו מידת הייחוס שלפיה נבנה הקומפלקס כולו ונשענת על מידות גוף האדם (כך טוענים החוקרים יונתן מזרחי ואנתוני אבני לפי חישוביהם המדוקדקים). עוד טוענים שאמת מידה שהיתה מקובלת במסופוטמיה ובמצרים).

לצפייה בתמונה של שעון השמש מקומראן עם הסברים עם כיווני השמיים לפי גלגל הרפאים:

 https://drive.google.com/open?id=1lR6SneaG74SfT-dsPKUq8tpQabjdiffe

מקורות יש על שמירת הזמנים של עדת קומראן:

  • אל יעש איש ביום {מל̇‏} השישי מלאכה מן העת אשר יהיה גלגל השמש[69] רחוק מן השער מלואו כי הוא אשר אמר שמור את יום השבת לקדשו' (במגילת ברית דמשק י' 17-14 (קימרון, החיבורים העבריים א', עמ' 45);[70]
  • 'והרבים ישקודו ביחד את שלישית כול לילות השנה לקרוא בספר ולדרוש משפט' (סרך היחד ו' 7);
  • 'ואחרי שהם עובדים בשקידה עד השעה החמישית הם נאספים שוב אל מקום אחד' (מלחה"י ב' 133).
  • כעשרים מגילות אסטרונומיות,[71] מגילה אסטרולוגית (מגילת המזלות והרעמים - 4Q318), מגילת פיזונומיה ואזכורי 'בית מולדים'.
    • איך מכיילים/מצפינים את השעון?

היות והשעון ניתן לסיבוב, אננו יודעים לאיזה כיוון יש לכוונו, או אם יש לו כמה שימושים וכיוונים שניתם לכיול בהתאם לכל צורך אות וזמן.[72]

בין חריצי השעון רשומה האות 'עין' בעברית עתיקה: Φ, או שהיא האות היוונית פי Φ. אפשר מכוונת מזרחה, שכן המזרח הוא זריחת השמש (לשם צופים). אפשר להציע מספר הקשרים לכך.[73] כחצי כיוון (כ-90 מעלות) שמאלה מאות זו, יש כנראה פתח של השעון כלפי חוץ.

אפשר לכוון שני את שני פתחי השעון לפי רוג'ום אל-הירי (גלגל רפאים):

  • הקרבה של שעון השמש מקומראן לרוג'ום אל-הירי (גילגל רפאים):

הדבר הקרוב ביותר לשעון השמש הוא אתר רוג'ום אל-הירי (גילגל רפאים) מרמת הגולן. אתר זה מימיו של חנוך בן ירד (לפני כ-5,000 שנה), בעל מבנה בקוטר של 150 מטר וגם כולל 3 מעגלים, ולשניהם שני סימנים עיקריים נוספים.[74]

רוג'ום אל-הירי בעל פתח לכיוון מזרח-צפון-מזרח (אזימוט 61 בו זורחת השמש ביום הארוך בשנה – 1.4 לפי לוח השנה בן 364 יום), וגם פתח לכיוון דרום-מזרח (אזימוט 160-140). אפשר לכוון לפי כיוונים אלו את שעון השמש מקומראן.

לצפייה בתמונה של גלגל רפאים - רוג'ום אל-הירי עם הסברי כיווני השמיים:

https://drive.google.com/open?id=1z6dnqy_3pCmrZVLRsDPFzYLkEQanS3Oh

  • אתרים נוספים לפיענוח וכיול/הצפנת השעון שמש מקומראן:

לגילגל הרפאים יש מבנים בבנייה מגליתית דומים במקצת, כמו הסטונהנג' שאולי גם בו היה שימוש בקרני השמש, ואולי מבוך.[75] ויטרוויוס מזכיר בספר התשיעי מתוך סיפרו 'אודות האדריכלות' (ספר תשיעי, עמ' 208, 265) שעון שמש אופקי בצורת "דיסק עגול שהונח במישור', אם כי איננו מוסר בחיבורו זה פירוט לגבי המבנה המדויק של שעון הדיסק העגול ולגבי אופן השימוש בו. צורה דומה נמצאה בהר נבו! ראו הצעות נוספות באתר 'תעתועים מעולם קדום - מסע קסום אל עבר מפואר'.

ולכן ההצעה הפשוטה היא להניח את שעון השמש מקומראן כאשר צד מזרח בין שני סימניו.

לאחרונה נמצאה עיר עתיקה ענקית: "תל אסור", שגם מתוארכת לאותה תקופה (לפני כ-5,000 שנה, וראו לעיל על המידע שעבר מחנוך לאברהם אבינו ולעמי קדם).[76] גם בה יש אתר שדומה לשעון השמש מקומראן (ראו כאן). 'תל אסור' בעל בנייה קרובה לזו המתוארת במגילת קומראן ירושלים החדשה שמתארת ערים עתיקות בתיאור בנייה מאקרו ומיקרו אדריכלי דומה, וחוכמה זו נכונה (כמו האסטרונומיה והאסטרולוגיה של בני צדוק הכוהנים), גם לבניית מקרקעין ותשתיות תחבורה ועוד בימינו.[77]

  • מונחים קשים ממגילות קומראן שאיננו מבינים:

במגילות ים המלח יש ביטויים רוחניים ומופשטים וכן שקשורים לאסטרונומיה ואסטרולוגיה (הובאו לעיל לצד הפיזיונומיה), שאנו לא בטוחים אם אנו מבינים אותם (לרובם יש גם הצעות שונות למשמעותם). סביר שמונחים אלו מהווים חלק מהמידע הנחוץ כדי לדעת את אופן הסינכרון בין שתי הלוחות, אך קצרה ידינו (למרות יתרוננו לידע מדעי נרחב ונגיש): 'תנו רבנן, הרואה חמה בתקופתה, לבנה בגבורתה וכוכבים במסילותם' (ברכות נט' II).

ההצעה הבולטת לסנכרון היא הוספת "שבוע אפל" שאינו נספר בלוח השנה אחת לשמיטה (אולי כך היה במל"א ח' 65),[78] ועוד שבוע כל 28 שנה (לרבע היום הנוסף), אך יש הרבה ידע חסר ומרתק, אשמח לעזרתכם (או להפניית דברים אלו למי שנראה לכם יתעניין או יוכל לעזור ברשימת השאלות שלהלן).

  • הצעה לחיבור 4 המחזורים:
  • חנוך עד' 10-17 מציין מחזור 3, 5 ו-8 שנות שמש וירח בסנכרון שנת 364 יום.
  • מגילות 4Q317-4Q320, 4Q208-4Q209[79] עומדות על סנכרון תלת-שנתי של לוח השנה בן 364 יום (שהינו 1,092 יום, שאליו מוסיפים/מעברים חודש אחד: 30 + 354 X 3).
  • שימוש במגילת 4Q319 שהינה חלק מעותק e של סרך היחד – 4Q259, ישנו חיבור המכונה 'אותות' Otot, שכולל מחזורים תלת-שנתיים ושש-שנתיים, כך שכל תחילת שנה רביעית נקבע 'אות'.
  • מחזור 19 שנים שמשיות שבהם 235 מחזורי ירח ו-7 תוספות/עיבורים של חודשים ירחיים (מחזור מטון).
    • ציורי סמלי 12 השבטים לפי סדר מגילת המקדש עם שעון השמש:

לצפייה בתמונה של שעון השמש מקומראן ציור 12 השבטים:

https://drive.google.com/open?id=1lR6SneaG74SfT-dsPKUq8tpQabjdiffe

ניתן להזמין את תמונה זו כשעון קיר בגודל 30 ס"מ (מודבקת על לוח עץ עם מתלה ומנגנון שעון) במספר דגמים מאתר זה: www.deadseascrolls.co.il/sales/119-twelve-tribes-clock (ניתן להגיע דרך אתר: www.deadseascrolls.co.il , לשונית 'חנות').

שעון זה מסופק עם מדבקה אחורית שמסירה את הרכיבים השונים שבו.

  • בקשה לעזרה בתשובות על שאלות אסטרונומיות ועל לוחות שנה

אם יש לך ידע ותשובות על (אפילו חלק) משאלות אלו, אשמח לתשובותיך (האימייל שלי: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.) על רשימת השאלות המופיעות במסמך מקישור זה:

https://drive.google.com/open?id=1QOb-71Q9o36jysPFKi_UFZibDNAguScw

אם יהיה לעזר, ריכזתי בתיקיות אלו מאמרים בתחום:

ד.      אפשרויות העיבורים והסנכרונים:

'כל היודע לחשב בתקופות ומזלות ואינו חושב, עליו הכתוב אומר: 'וְאֵת פֹּעַל יי לֹא יַבִּיטוּ וּמַעֲשֵׂה יָדָיו לֹא רָאוּ' (ישעיה ה' 12). אמר ר' שמואל בר נחמני אמר ר' יוחנן: מנין שמצווה על האדם לחשב תקופות ומזלות, שנאמר: 'וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים' (דברים ד' 6); ואיזו היא חכמה ובינה לעיני העמים: הוי חישוב תקופות ומזלות' (שבת עה'):

12.  סנכרון 5 השנים כל 25 שנה נותן חודש של 30 יום – שמשי וירחי:

חנוך עד' 11 מציין כך: 'ועודף השמש והכוכבים יגיע לששה ימים בחמש שנים. ששת הימים יגיעו לשלושים יום [הכוונה ל-25 שנה?], וחסרו השמש והכוכבים חודש שלושים יום'.

5*364= 1,820 יום; 5*354= 1,770 ימים ירחיים. ההפרש: 50 יום לירח.

5 שנים 6 ימי עודף, כך שתוך 25 שנה יש סנכרון של חודש – 30 יום.

5*365.25= 1826. ההפרש הוא 6 ימים. להגיע ל-30 יום זה תוך 25 שנה, ואז יש סנכרון של חודש לשמש, ולגבי הירח: ב-30 שנה הפרש הימים יהיה: 50*5=250 יום.

13.  מעגל השמונה (חנוך עד' 16-10)

"לוח כפול" שמונה שנים, הערה 41: בהערה 43 שם מופיע דיון על פסקה אחת בשער האסטרונומי בספר חנוך א (ע"ד, י-טז), המזכירה מחזור עיבור בן שמונה שנים, הקרוב יותר ללוח הכפול, לשיטת חז"ל וללוח העברי הנהוג כיום (עם המחזור המשוכלל של שבעה חודשי עיבור בתשע עשרה שנים). מחזור שמונה השנים ידוע מאלכסנדריה של המאה הראשונה לפני הספירה.

  • "מחזור בן שמונה שנים" OCTAETERIS

מוזכר בחנוך עד' 15-13: 'אם כן בשמונה שנים יהיו אלפים ותשע מאות ושנים עשר יום... ובשמונה שנים יהיו לירח אלפים שמונה מאות ושלושים ושנים ימים; כי בשמונה שנים יחסר שמונים יום כל הימים'.

 8 שנים = 2,912 ימים ו-2,832 ימי ירח (כן, לפי 354 בשנה ירחית). לשמש יש בממוצע 2,922, שהם 10 ימים יותר מהמעגל של 364, ואז כל 3 מחזורים כאלו מוסיפים חודש, אך אינו שומר על היום.

5 שנים 6 ימי עודף, כך שתוך 25 שנה יש סנכרון של חודש – 30 יום.

החכם הערבי אלבירוני, בדבּרו על המחזורים השונים שהיו נהוגים בישראל, אמר שהיו ליהודים חמשה מיני מחזורים: מחזור בן שמונה שנים, בעל צ“ט חדשים ושלש שנות עבּור; מחזור של י”ט שנה, הנקרא אצלו בשם מחזור קטן, בעל רל“ה חדשים ושבע שנות עבּור; מחזור בן ע”ו שנה, בעל תתק“מ חדשים וכ”ח שנות עבּור; מחזור בן צ“ה שנה, בעל אלף וקע”ו (צ“ל: וקע”ה) חדשים ול“ה שנות עבּור, ומחזור בן תקל”ב שנה (הנקרא אצלו בשם מחזור גדול), בעל ששת אלפים ותק“פ חדשים וצ”ו שנות עבּור (בגוף הערבי, צד 51; בתרגום האנגלי, צד 63).

באסטרונומיה, אוקטריס ( ביוונית : ὀκταετηρίς , ברבים: octaeterides ) היא התקופה של שמונה שנות שמש שאחריה מתרחש שלב הירח באותו יום בשנה בתוספת יום או יומיים. תקופה זו נמצאת גם בסינכרוניות טובה מאוד עם חמישה מחזורי ראות ונוס ( התקופה הסינודית של ונוס) ושלוש עשרה מהפכות ונוסיות סביב השמש ( תקופה צדדית ונוסאית ). המשמעות היא שאם נוגה נראית לצד הירח, לאחר שמונה שנים השניים יהיו שוב קרובים זה לזה בסמוך לאותו תאריך של לוח השנה.

14.  החידושים האסטרונומיים ואסטרולוגיים ממגילת המזלות והרעמים

עד למציאת מגילת מיקרו המזלות[83] (והרעמים) מקומראן: 4Q318, ידענו שמאקרו המזלות החודשיים הם בני 30? יום, אך אינם חוזרים באותם מחזורים כמו של השמש (משתנים נוכח 'נקיפת ציר כדור הארץ' ביום 1 כל 66 שנה, מכונה המחזור הטרופי),[84] ולכן מאקרו-המזלות משתנות בתאריכים השמשיים שלהם מדי שנה, כך שלמשל בעוד לפני כ-2,000 שנה ביום האביב (תחילת השנה השמשית) היה מאקרו מזל טלה, היום ביום האביב מתחיל מאקרו מזל דגים.

והנה, לעומת זאת, במגילת המזלות[85] (והרעמים) מקומראן: 4Q318, מובאים מיקרו המזלות (והרעמים): 4Q318 שמציינת מזלות קצרים (בני יומיים עד שלושה מתחלף מזל שנושק לירח) לפי תאריכים ירחיים - כאשר הירח נמצא במיקרו-המזל (היתה חלוקת Dodecatemoria קרובה שאינה נכונה). הדבר המדהים והמפליא בזה הוא שגרמי שמיים אלו נכונים ומדויקים אסטרונומית גם היום. ניתן להיווכח בכך בצפייה עצמית בגרמי השמיים, או להיעזר באתר זה: https://www.moontracks.com/lunar_ingress.html

תיאורי מיקרו-המזלות שבמגילה מסודרים בטבלה זו:[86]

http://www.deadseascrolls.co.il/images/PDF/micro-zodiac.pdf

מחזוריות זו מלמדת כמה עובדות מרתקות:

  • אין עוד מחזוריות כזו בכל שאר הכוכבים השמשות והגלקסיות בעולם
  • זוהי מחזוריות ייחודית ומפליאה ביותר של סיבוב המזלות במפגש עם הירח. לכל ירח יש מחזוריות עם הכוכב שלו, אך אין בעולם מחזוריות חוזרת של ירח עם מזלות.
  • אמיתות עובדה אסטרונומית זו מצביעה על ידע אלוהי של עדת קומראן, שלא היה ידוע בדיוקו זה לשום תרבות ועם עתיק.
    • מיקרו המזלות של עדת קומראן שונות מהחלוקה הדומה של עמי קדם שלא התייחסו לירח, לצד כמה טעויות נוספות בידע של עמי קדם.[87] סדר מחזור מיקרו המזלות שונה רק במיקום מזל שור שהוא הראשון (בניגוד למזל טלה בשמשי, הסבר לכך הציע מיכאל/מייקל ואן וויז).[88]
    • התייחסות למזלות השמש החודשיים: במגילות קומראן אין ציון של המזלות השמשיים (מכונים בספרות המדעית - טרופיים), מהסיבה הפשוטה – שאלו משתנים ביום 1 כל 66 שנה לפי 'נקיפת ציר כדור הארץ', כך שאינם נכונים (ראו את ההבדלים בין תאריכי גלגל המזלות הטרופי לתאריכים אסטרונומיים בטבלת 'תאריכי המזלות'(! כמו"כ, בניגוד למיקרו-המזלות, דווקא המזלות השמשיים-טרופיים (אפילו בעבר כשכן היו מדויקות אסטרונומית) מוסתרות בזמן שלהן, כיוון שבזמן זה הן במסלול של השמש. מסורות עמי-קדם כבר החליפו בטעות את מיקרו-המזלות עם המזלות השמשיים-טרופיים, ובטעות זאת המשיכו חז"ל, כגון בברייתת המזלות וספר היצירה.[89]

היחס למחזור מטון: במגילת מיקרו-המזלות יש התאמה לסנכרון של 19 השנים (מחזור מטון) עם 235 מחזורי ירח[90] (ואילו לאחר מאות שנים הוא אומץ ע"י הלל נשיאה/הקטן/האחרון ומימיו התקבל כמחזור של חז"ל,[91] למרות שחז"ל לא קיבלו את מסורת מיקרו-המזלות).[92]

  • מיקרו המזלות שבמגילת 4Q318 משמשים כנראה רק לתחזית מאורעות לאומיים:

במגילת 4Q318 ח' יש סימן שמימי (פלישת ערבים לישראל וכדומה) אם יהיה רעם במזל שור ותאומים: '[אם בתורא‏] ירעם מסבת על[.... ‏[ו‏]ע֯מל למדינתא וחרב֯‏ [בד]רת מלכא ובמדינתא ב[... להוא ולערביא‏ [      ]א כפן ולהוון בזזין אלן בא[לן‏... אם בתאומיא י֯רעם דחלה ומרע֯ מנכריא', אך חסר לנו החודש של אלו, ויותר מזה, לא ברור אם מדובר במיקרו מזל או במאקרו מזל.

ישנם 2 אפשרויות לתאריכים אלו, לפי אם הם מאקרו-מזלות חודשיים, או מיקרו-מזלות של 2.5 ימים, וקשה לפענח איזה מהם. במגילה מצוין (או שאלו השמות היחידים ששרדו) שמות רק למזלות תאומים ושור.

תיאור דומה של רעמים יש בספר הקבלי: 'סימני רעשים ורעמים וליקוי המאורות' שמיוחס ליצחק אשכנזי לוריא, הידוע כהאר"י, וחיים ויטאל מתארו כבקיא בחוכמת הפרצוף (שהיא חלק ממגילת קומראן פיזונומיה); בטקסט האסטרונומי "אנומה אנו אנליל" (לוח 63), וכן במסמכי התלמיים.[93] בפרק 7 של פרקי רבי אליעזר יש תיאורים פחות קרובים.

לפיכך, האפשרות הראשונה היא: מזלות שור ותאומים הם שמשיים-חודשיים ואז הם החודשים ה-2 וה-3 לפי לוח 364 יום.  זה מסתדר עם הטפת שמואל במועד של 15.3 שאמור להיות: 'הֲלוֹא קְצִיר חִטִּים הַיּוֹם, אֶקְרָא אֶל יי וְיִתֵּן קֹלוֹת וּמָטָר' (שמ"א יב' 17).

האפשרות השנייה של מיקרו-מזלות מתחברת בחודשים תשרי וחשוון: יתכן ומסורת חז"ל זו משמרת: 'שפך לו רבו קיתון על פניו, ואמר לו: אי אפשי בשמושך' (סוכה ט' י' ודף כט'), וארבעה סימנים במשנה תענית.

להצגת 2 אפשרויות אלו בטבלת תאריכים ירחיים, ראו:

https://www.deadseascrolls.co.il/images/PDF/micro-zodiac.pdf

לכאורה מסורת זו מהווה סתירה לדבריו של ירמיה י' 2: 'כֹּה אָמַר יי: אֶל דֶּרֶךְ הַגּוֹיִם אַל תִּלְמָדוּ, וּמֵאֹתוֹת הַשָּׁמַיִם אַל תֵּחָתּוּ, כִּי יֵחַתּוּ הַגּוֹיִם מֵהֵמָּה', וכנראה זו אחת הסיבות שמגילה זו סודית (לספרות הסוד ראו בפרק בעניין). הרמב"ם למשל סבר שידע כזה היה במסורת ישראל – ואבד,[94] ומאידך אבן עזרא עסק בכך (סיכום דעתו).[95]

לצפייה בתמונה של קטע ממגילת Zodiology B-513183:

https://drive.google.com/open?id=1w1E56jgrrEL0xkrXK0COqKCr30krQZlh

15.  אסטרולוגיה אישית במגילת קומראן פיזונומיה 4Q186-4QHoroscope[96]

כנראה אין במגילת המזלות[97] (והרעמים) מקומראן: 4Q318, אסטרולוגיה אישית. עם זאת, במגילת קומראן 4Q439 נמצאה המילה 'מלוש'; משמעותה כנראה 'מזל', 'הורוסקופ', שתואמת לקטע גניזה מספרות ההיכלות: 'שנים עשר מזלות וגם מלושיהם [=גורל הנולדים בהם]'.[98]

במגילת קומראן פיזונומיה 4Q186-4Qhoroscope יש במפורש אסטרולוגיה אישית, ויותר מכן – פיזונומיה. זו מתארת את טיבו/רוחו של האדם לפי חלקי/איברי הגוף וכמויות/יחידות האור שבהן,[99] כגון:

 'ושוקיו ארוכות ודקות ואצבעות רגליו דקות וארוכות והואה מן העמוד השני רוח לו בבית האור שש ושלוש בבית החושך וזה הואה המולד אשר הואה ילוד עליו ברגל השור[100] עני יהיה וזה בהמתו שור' (קימרון, החיבורים העבריים ג', עמ' 34, שו' 9-8).

בספרות ההיכלות והקבלה עמדו על חלק מתורה זו – היא ״חכמת הפרצוף/הפנים״.[101] ספר היובלים מציין את תאריכי לידות גיבורי ספר בראשית (חלקם בראשי חודשי הלוח בן 364) אך ללא ציון מידע שכזה. במגילות הכיתתיות והאסטרונומיות יש מונחים כגון: "מולד" ו"דוקה" (לצד מונחים רוחניים ומופשטים נוספים קרובים: "תיכון",[102] "אוט", רז נהיה", "קדמוניות") שמשלימים כנראה אופנים אלו.[103]

נגיעות במשמעות המזלות קשורות לשלושת/ארבעת היסודות שמקורם בספר דברי גד החוזה ט' רד'.[104]

  • תאריכים ירחיים במגילות קומראן: במגילות ים המלח ישנם עוד 2 אזכורים של חודשים ירחיים ב-2 מגילות סוד נוספות.

16.  מקור סוד העיבור של הירח שבחז"ל:

גלגול הלכתי מפרשת השבוע 'בֹּא' בהקשר למגילות קומראן: חז"ל דרשו על הפסוק 'הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים, רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה' (שמות יב' 2): 'נתקשה משה על מולד הלבנה, באיזו שיעור תראה ותהיה ראויה לקדש; והראה לו באצבע את הלבנה ברקיע, ואמר לו כזה ראה וקדש (מכילתא). מולד הלבנה הוא הוא גם סוד עיבור הירח. במגילות לוחות השנה מקומראן (4Q320-321) יש מונח של סימון ירחי-חודשי בשם: 'דוקה'. מה (בְּדִיּוּק) משמעותו?

ראו:  הרב יואל בן נון, זכור ושמור, עמ' 334-328 (כל ספרו).

שמריהו טלמון, אל תקרי דוקה אלא דבקה: עיון מחודש במשמעות מונח קלנדרי ייחודי בלוח השנה השמשי של עדת "הבאים בברית החדשה" מימי בית שני.

ההדרת קימרון המכונת 'לוח משמרות ב', עם מבוא והפניות למאמרים: החיבורים העבריים ג', עמ' 94/82.

17.  עזר מאזכורים של לוח 364 במסורות בבליות קרובות[105]

בידע מדעי ממסופוטמיה שנאסף וגובש במסמך AO 6478 העוסק בכוכבי ziqpu (חלק מתעודה K 9794) יש ציון של 364 מעלות (במקום 360 המשומש שם, ועד היום) לפי מערכות הכוכבים, אך לא היה זה לוח שנה.

בקובץ האסטרונומי מול-אפין (Mul.Apin) אין ציון 364, אלא ניתן להסיקו בחלוקה לממוצע משנתיים ירחיות של 354 ועוד שנה מעוברת בת 384.

בלוח הבבלי AO 6478, המונח ina qaqari עשוי להיות מובן כ"תואר במגזר הכוכבים". מופיע בתור המילה המסופוטמית הסטנדרטית עבור 'מעלה' qaqqaru, "קרקע, טריטוריה, אזור, מרחב": לעתים קרובות מתרחש עם התחושה של "מגזר כוכבים", כלומר, חלל בשמים הקשור או הסובב, כוכב או קבוצת כוכבים. 12 מכאן, 26 המגזרים של 364 יום. 26 זה מחצית מ-52 שבתות השנה, ו-גם כפל של 13 שירות עולת השבת.

ה.     פלאי לוח 364 ופלאי היקום וכוכביו לפי המדע המודרני

מאז ומתמיד לוח השנה בן 364 הוא הנוח והיעיל ביותר: תאריכיו תמיד יחולו באותו יום בשבוע, כגון יד'/14 לחודש הראשון יהיה תמיד יום ד' (ערב פסח); הלוח מסודר מעגלית כך ששום מועד חג או ראש חודש לא חל באף שנה בשבת; אין ימי עודף שבועי בסוף השנה (מתחלק ב-7), כך שאין צורך לחישובי שארית וחלקי שבוע בסוף שנה (דבר שעשה בעיות חישוב ומס בעולם העתיק ואף בימינו).

18.  יתרונות ופלאי לוח 364 יום ומיקרו המזלות:

  • כל גרמי השמיים מדויקם במחזורם: 'כֹּה אָמַר יי, אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה - חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי' (ירמיה לג' 25);
  • במרכז (כדור) הארץ נמצאת כמובן ירושלים (וגם במפת בינטינג ומידבא). ראו סבב השערים במגילת המקדש לט'-מא'[106] ובמגילת ירושלים החדשה ט' עם אבני החושן לכל שער (תיאור זה נמצא גם בחזון יוחנן כא'. גם יחזקאל מח' מתאר את שערי העיר).
  • ימי השיויון (בהם 12 שעות היום והלילה) שהם 2 ראשי השנה (מ-4 התקופות/פיגועים) בלוח השנה בן 364 יום.
  • שנת הכוכבים (סידרלי; חזרתם לאותו מיקום ביום השוויון האביבי) זהה לשנת השמש – שניהם 365.25 יום.[107]
  • נוחות התאריכים שתמיד יחולו באותו יום בשבוע, כגון: 14/יד' לחודש הראשון יהיה תמיד יום ד' (רביעי - ערב פסח), בניגוד לכלל: 'לא אד"ו ראש'. הלוח מסודר מעגלית כך ששום מועד חג או ראש חודש לא חל באף שנה בשבת או בראש חודש.
  • אין ימי עודף שבועי בסוף השנה (מתחלק ב-7), כך שאין צורך לחישובי שארית וחלקי שבוע בסוף שנה - דבר שגרם וגורם לבעיות חישוב ומס בעולם העתיק ואף בימינו למנהלי חשבונות, פנקסנים וסטטיסטיקנים. גם חלוקתו ל-4 מתאימה לארבעת העונות.
  • לוח השנה בן 364 משולב באופן פלאי בעשרות מגילות קומראן מגוונות, ביניהם: תפילה, סדר המקדש, אסטרונומיה, סיפורי מקרא, הלכה, ולוחות מפורטים (מגילות 4Q322 – 4Q321, 330Q4)[108] התואמים ל-24/26 משמרות הכהונה (דה"א כד'), ומסונכרנים עם מזמורי התהילים, שירות עולת השבת ומגילת המלחמה). מגילה 4Q319 כוללת שישה יובלות שהם 294 שנה!
  • חנוך יב' 37 אומר שהשמש והירח שווים בגודלם, ואכן במבט מעינינו הם שווים (זאת כיוון שהמרחק זהה להפרש הגודל – פי 400). ולמעשה, רוב התיאורים וההגדרות של המקרא והמגילות מתייחסות למה שעינינו רואות מכאן
  • שנת 364 לספירה הנוצרית היא השנה ה-64 במאה ה-4. זוהי שנה מעוברת, שאורכה 366 ימים. מספר זה מצוין כמספר הספרים של ספר חנוך, אך בספר השני החיצוני שאינו במגילות (וכנראה סותר לו).
  • התגלה שכוחות חשמל מתגלים בה.[109]

לצפייה בתמונה של לוח שנה ירחי שמשי B-480507: https://drive.google.com/open?id=1Ljg0VyxavX7NYj4vhEgYBJVvhpk_mJwF

חנוך פב' 4: 'אשרי כל הצדיקים ההולכים בדרך צדקה, ואין בהם חטא כחוטאים מספר כל ימיהם אשר ילך השמש בשמים בבואו ובצאתו בשערים שלושים יום עם שרי האלפים ממערכת הכוכבים ועם ארבעת הנוספים המבדילים בין ארבעת חלקי השנה, אשר ינהיגום ויבואו איתם ארבעה ימים'.

 

[1] תקופת המבול (בראשית ז'-ח'; מורחבות ביובלים ה' 27 עם פער של יומיים שמוסברים בפשר בראשית א' 3-12 (מגילה 4Q252, קימרון, החיבורים העבריים ב', עמ' 251), 365 שנותיו של חנוך (בראשית ה' 23), תחילת השנה באביב (שמות יב' 2; דברים טז' 1), חודש בן 30 יום (במדבר יא' 20-19). 'הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם' (שמות יב' 2) מתאים לחודש שהכירו וידעו בני ישראל – והוא החודש המצרי (ולא למדרש על הצבעה על הירח). יש להדגיש כי אין תאריכים שבהם יש חילול שבת (רק כמה נבואות)! למשל, עזרא י' 9 מציין שלושה ימי כנס, שלפי לוח 364 מסתיימים ביום שישי (כך שלא נופל בשבת).        בנוסף, כל ראשי החודשים והמועדים לא נופלים בשבת.         רבנים בודדים הודו שהלוח מהתורה אינו ירחי, כגון אי גאון וחיים זעליג וסלאנימסקי. קיסטר, עיונים בממ"ת, עמ' 47-44 התמקד בלוח המבול, והביא ראיות שונות. התרגום הסורי פשיטתא ציין שדבה"י ב' לו' 9: 'וּשְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים וַעֲשֶׂרֶת יָמִים' הם 100 יום (ואף מפרש שה-23.7 המצוין בדבה"י ב' ז' 10 הוא יום 'דכסאא').

אמנם, אם הלוח אכן 364 יום, השאלה מדוע ציינו בחלק מהתאריכים תאריכים ירחיים? לכך אפשר להציע שתי תשובות: טעו בלוח השנה כמו שדויד טעה בכמות הנשים (????, אך אז קשה לטעון שגם הנביאים טעו, ואם הם ידעו - מדוע לא הוכיחו את דויד, ומאידך, לא הוכיחוהו על יתר נשיו)? תשובה נוספת היא יתר הנוחות לשימוש בלוח הכפול, כמתואר בהמשך.

[2] זכריה א' 7 (יום א' לפי 364, שיוך חודש 11 לשבט); ז' 1 (4.9, בְּכִסְלֵו); אסתר ב' 16 (אין יום, שיוך מספר חודש לטבת); ג' 7 (אין יום, שיוך מספרי חודשים לניסן ואדר); ח' 9  (יום ב' לפי 364, שיוך חודש 3 לסיוון, 23 בו); ספר עזרא ו' 15 (ִירַח אֲדָר); נחמיה א' 1 (רק חודש כִסְלֵו); ו' 15 (25 באלול). שמות "ירחים" מופיעים ב: מלכים א' ו' 37 (רק ירח זִו); ו' 38 (אין יום, שיוך חודש 8 לירח בול); ח' 2 (אין יום, שיוך חודש 8 לירח האתנים). ראו: ג'יימס ונדרקם; אני ז'ובר (Annie Jaubert); בן נון, זכור ושמור.

[3] הרמז הקרוב ביותר הוא תהילים פא' 4: 'תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ', ולו פרשנויות רבות. השוו: חנוך עג' 4.

[4] הספירה לפי שנות המלך הפרסי מלמדת שגם המועדים בחודשים הם פרסיים, אם כי ישנה סתירה מפורשת בכך שמקבילים את החודשים הירחיים לחודשי התורה שנמסרו רק במספרים: 'בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן הוּא חֹדֶשׁ נִיסָן בִּשְׁנַת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ' (ג' 4); 'בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי הוּא חֹדֶשׁ טֵבֵת בִּשְׁנַת שֶׁבַע לְמַלְכוּתוֹ' (ב' 16); 'בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי הוּא - חֹדֶשׁ סִיוָן' (ח' 9).

[5] אגרת פסח מיֵב אף מציינת את התאריך הירחי 14 בניסן. לכך אפשר להציע שתי תשובות: ייתכן ואגרת זו התקבלה מהכוהן הגדול השומרוני (ולא הכוהן בירושלים שאמור לנהוג באותו הלוח של עזרא הסופר והתנ"ך – שמוצע זה היה לוח 364 יום), והשנייה – ייתכן וציון 14 לחודש הראשון לפי לוח 364 יום לא היה מובן ליהודי יֵב מתי לקיימו, היות ואין הם מכירים לוח זה (ולמעשה גם אנו לא יודעים לסנכרנו). יש גם לציין שהיות והלוח הירחי מסנכרן עם לוח 364 יום כל 3 שנים, הרי שתאריך עברי זה תואם אחת לשלוש שנים.

[6] ראו: רפפורט, מק"א, עמ' 47-46. החשמונאים סופרים לפי "המניין הסלווקי" (שחלק מהתימנים סופרים במניין השטרות עד היום), לאחר השיבוש שמצוין בדניאל ז' 25: 'לְהַשְׁנָיָה זִמְנִין וְדָת'.

[7] כך למשל בתעודות 'אל יהודו' ממקדש יֵב שבמצרים מהמאה ה-5 לפנה"ס, וזאת כאשר אלו נכתבו בתחילת בית שני, כאשר חלק מתשעת אזכורי התנ"ך גם חוברו בתקופה זו.

[8] ואולי גם: 'לֹא תְנַסּוּ אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם' (דברים ו' 16). הנביאים הטיפו נגד איסור זה (ישעיה מז' 13; ירמיה י' 2; מל"ב כג' 5), וכנראה בדניאל מכונים 'הכשדים'. חנוך ח' 3 מונה את חזות בכוכבים ככשף שלימדו המלאכים, לצד הפריצות והחטאים, והיובלים ח' 4 מציין את קינן כממשיך את חטא העירים עובר ל??? (ראו: ורמן, היובלים, עמ' 242). בחזון הסיבליות ריט'-רלא' משובח עם ישראל בזכות שמתרחק מאסטרולוגיה. מלחה ו' ה' ג' מציין שהאמונה היתה רווחת לקראת החורבן, ובחז"ל יש דעות מגוונות (למשל: סנהדרין סה' II-סו'), כאשר מכנים עיסוק זה בשם: איצטגננות.

[9] 'בין בזמנן ובין שלא בזמנן' (ראש השנה ב' ט', בבלי כה'). מאידך, במסכת ראש השנה כב' א' מובא שמחללים שבת בשביל קידוש חודש.

[10] ראו: ורמן, מועדי הביכורים במגילת המקדש. למלל המגילה בטורים יט'-כג': קימרון, החיבורים העבריים א', עמ' 162-158. סעדיה גאון הביא בחיבורו: 'כתאב אל-תמייז' בשמו של פילון את שני המועדים של התירוש והיצהר.

[11] ראו: ורמן, היובלים, עמ' 9-6; ידין, מגילת המקדש, עמ' 98-114.

[12] קימרון, החיבורים העבריים ב', עמ' 199, קטעים 4-3 שורות 5-2. עוד על חג השבועות ראו בפרק בעניין.

[13] והיה בחדש השביעי באחד לחדש בראש השנה שנת שמנה ושבעים שנה וארבע מאות שנה לצאת בני ישראל ממרים בשנה השנת למלך שלמה על ישראל היה אלי מראה יי ואני על הגיחון'. ראו: בר-אילן, עמ' 328-324. בפרק זה מובאות עוד שתי מסורות שאומצו בחז"ל: 3 ספרים לצדיקים בינוניים ורשעים (פסוקים שס'-שסו'); תקיעה בשופר שבסיומה פסוק שסח': 'אשרי העם יודע תרועה, יי באור פניך יהלכון'.

[14] 'והוה יום דינא בריש שתא ואתו בני מלאכיא למקום בדינה קדם יי', אך זאת ללא ציון כי זהו ה-1/7. אין זה מגילת איוב הארמי מקומראן, שכן קטע זה (א' 6) לא שרד בקטעים ששרדו (פרקים ג-ד', יד'-מב'), וזהו תרגום שאומץ במקראות גדולות אך לא ברור מקורו (ראו: 'עולם התנ"ך' עמ' 23-22).

[15] 'וַיְהִי מִמָּחֳרַת הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, וַיִּפָּקֵד מְקוֹם דָּוִד, וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל יְהוֹנָתָן בְּנוֹ, מַדּוּעַ לֹא בָא בֶן יִשַׁי גַּם תְּמוֹל גַּם הַיּוֹם אֶל הַלָּחֶם'. אין לכך הוכחה ישירה, ואולי זאת לפני שדויד המלך תיקן את הלוח וכתב 4,050 מזמורי תהילים, או לפני שהתגלה אליו.

[16] יתכן והיותו ביום ו' הוא הסיבה לכנותו: 'שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן' (ויקרא כג' 32).

[17] 'פשרו על הכוהן הרשע אשר רדף אחר מורה הצדק לבלעו בכעס חמתו אבית גלותו ובקץ מועד מנוחת יום הכפורים הופע אליהם לבלעם ולכשילם ביום צום שבת מנוחתם'. תיאור משיח רשע (אנטיכריכזט) אחרי משיח צדק מופיע גם בצוואת לוי טז' 3; חזון היסְטַאסְפֶּס וחזון יוחנן (ראו: ורמן, הספרות האפוקליפטית, עמ' 107-96). ראו גם פשר לתהילים ב' 11-10: 'עדת האביונים אשר יקבלו את מועד התענית ונצלו מכול פח̇י בליעל'. תכנון התנקשות מתואר גם בנחמיה ו', אך ללא קשר ללוח השנה.

[18] 'ב֯ש֯ב֯ו֯ע֯ היובל ה֯ראיש֯ון אח̇ר֯ ת֯ש֯[עה ה‏]יובלים. וי̇[ום הכפ]ו֯רים ה[וא]ה ס֯[וף‏ ]ה֯[יו]בל העשירי לכפר בו על כול בני‏ [אור ו‏]א̇נש[י‏ ]ג̇ורל מל[כי‏ ]צדק' (מגילת 11Q13 [קימרון, החיבורים העבריים ב', עמ' 279] ש' 8-7). להרחבה ראו: קנדי-הראל, ביום הכיפורים במגילות.

[19] גם ביובלים א' 10-7: 'בטרם אשכנם בארץ אשר נשבעתי לאבותם... וילכו אחר הגוים ואחר גלוליהם... כי עזבו את חוקותי ואת מצותי ואת מועדי בריתי ואת שבתותי'. אמנם המשך פס' 10 נוגע לבית המקדש הראשון, אך נראה שאין מדובר על תקופה זו, אלא על תיאור נוסף לעזיבת המצות. גם לפי שופטים ב' 16-10 ונחמיה ט' 30-26 לא שמרו על המצוות לאורך כל בית המקדש הראשון.

[20] 'וארא בצאת כוכבי השמיים, ואספור את השערים אשר בהם יצאו, ואכתוב את כל מוצאיהם כל אחד ואחד למספרם ולשמותיהם מהלכם ומעמדם ומועדיהם וחדשיהם, כאשר הראני אוריאל המלאך הקדוש אשר איתי'. חנוך מתאר את מחזורי השמש והירח ושעריהם בכרך האסטרונומי שבפרקים עב'-פב'.

[21] 'היש אדם אשר יוכל להשיג אורך השמים וגבהם, ועל מה נוסדו, ומה מספר הכוכבים ואיפה ינוחו כל המאורות'.

[22] 'את הגלגלים ואת הכימה ואת הכסיל ואת השמש והירח ואת הגשמי ואת הרוחני את כוכבי לכת את החושים ואת הכל'. למקור הראשון של החושים, ראו בפרק 4 'דמות וכלי; שיוך מידות הנפש לחושים ולאיברי הגוף' במאמרי: 'מקורות והשפעות מידות הנפש והלב בצוואות השבטים'.

[23] 'שמחזי לימד כפשים וכרות שרשים, ארמרוס התר כשפים, ברקיאל חזות בכוכבים, כוכביאל מערכת הכוכבים ותמיאל ראות בכוכבים וסהריאל תקופת הירח'.

[24]  ראו: ורמן, היובלים, עמ' 267. ביובלים יב' 17 משכיל אברהם אבינו להבין שאותות השמים ביד אלוהים ושאין לו מה לדרושם.

[25] ישנם אזכורים עקיפים בודדים למספר 364: בידע מדעי ממסופוטמיה שנאסף וגובש במסמך AO 6478 העוסק בכוכבי ziqpu (חלק מתעודה K 9794) יש ציון של 364 מעלות (במקום 360 המשומש שם, ועד היום) לפי מערכות הכוכבים, אך לא היה זה לוח שנה. תעודה BM מזכירה משך זמן של 364.5 יום בין זריחות הכוכב סיריוס בחודש תמוז. בקובץ האסטרונומי מול-אפין (Mul.Apin) אין ציון 364, אלא ניתן להסיקו בחלוקה לממוצע משנתיים ירחיות של 354 ועוד שנה מעוברת בת 384. להרחבה ראה: הורוויץ, 360 ו-364 ימים בשנה המסופוטמית. ייתכן ולתֵרָאפּוֹיְטִים ו-364 יום קוים גם בבריטניה המערבית.

[26] איגרת רחבעם הינה ספר חיצוני ביוונית שכתב שלמה המלך לרחבעם בנו ועוסקת באסטרולוגיה רפואית, לפיה האב – שלמה המלך, מודיע לבנו – רחבעם, כי יש לדעת את השימוש בצמחים, בתפילות, באבנים ובכוכבי הלכת. חוקרים סבורים שמחברו יהודי מאלכסנדריה מהמאה השנייה לספירה.

[27] 'ועל הנשיא כתוב "לֹא יַרְבֶּה לּוֹ נָשִׁים" [דברים יז' 17] ודויד לא קרא בספר התורה החתום אשר היה בארון כי לא‏ נפתח בישראל מיום מות אלעזר ויהושע (ויושוע) והזקנים אשר עבדו את העשתרת ויטמון נגלה עד עמוד  צדוק ויעלו מעשי דויד מלבד דם אוריה' (קימרון, החיבורים העבריים א', עמ' 11). לפירוש קטע זה ראו בפרק 'השכחה הראשונה - התורה שהוחבאה בימי השופטים עד 'עמוד צדוק'' בטיוטת ספרי.

[28] ג'יימס ונדרקם בחן את מסקנותיה של אני ז'ובר (Annie Jaubert) ואישש את עיקרן, תוך שהוא מתארך את הנהגת הלוח הירחי השמשי במקדש לימי גזרות אנטיוכוס. עם זאת, לא מצאתי ביסוסים היסטוריהם לסיכומי דבריהם (לא קראתי כל ספריהם).

[29] במיוחד מלמדת ההסכמה של פילון (מקור ??) ויוספוס (קדמה”י ב' 318; ג' 240, 248) עם הפרושים בענייני הלוח הירחי, שהיה רווח גם מחוץ לחוגי הפרושים.

[30] המספר 294 (6X6X7=)הוא המספר הקטן ביותר שיוכל להכיל מכפלות של כל מספרי המפתח 3, 6, 7, 49.

[31] העניין בצריך עיון: https://tomerpersico.com/2008/11/16/thus-spoke-the-real-zarathustra/

[32] קימרון, החיבורים העבריים ג', עמ' 94-93. השמות המצוינים במגילות אלו הם: שלמציון (קטע 2 שורה 4), הרקנוס קטע 2 שורה 6), אמליוס קטע 1 שורה 4). דמויות נוספות מתוארות גם בשאר מגילות הכרוניקה החשמונאית, אך לא שרד בהם תיאור משמרות הכהונה או תיאור השבוע למינויים.

[33] תוספתא, סוכה ג' א' (מהדורת ליברמן, עמ' 266). ראו: רגב, הצדוקים והלכתם, עמ' 70-66. גם ביתא ישראל דחו חגים מפני השבת, וביום הכיפורים אפילו אכלו פיסת לחם כדי לא לעבור על איסור הצום מהיובלים.

[34] תוספתא, ראש השנה טו'. מהקשרם של הדברים נראה שהבייתוסים ניסו להטות בערמה את תאריך קידוש חודש ניסן בידי בית הדין כדי להביא לכך שמועד קצירת העומר, וממלא מועד חג השבועות, ייפלו בימים שיתאמו את הלכתם במוצא"ש-ראשון.

[35] כך סבר שטמברגר (1995, עמ' 86-85): לפי מעשה הטעיית הבייתוסים את בית הדין שקידש את החודש. אם הצדוקים סוברים שמועד קציר העומר הוא ממחרת השבת שבתוך חג הפסח, היה עליהם לחרוג ממנהגם זה כששבת וחג ראשון של פסח מצטלבים.

[36] להרחבה ראו: רגב, הצדוקים והלכתם, עמ' 90-97. הוא הוטה לסברה שהצדוקים והבייתוסים נהגו לפי לוח ירחי.

[37] 'אף שמו החודשים כולם שלמים משלומים שלושים יום כלל חודשי שנתה ואומרים כמעשה נוח בתורתך' (יהודה הדסי, אשכול הכופר, גוזלוו 1836, סימן 1836, סמין צז' מא' ע"ד. ראה גם יעקב אלקרקסאני, כתאב אלאנואר ואלמראקב, מהדורת L. Nemoy, ניו יורק 1943-1939, עמ' 41).

[38] 'אין פותחין פתחי בתי כנסיות אלא למזרח, שכן מצינו בהיכל שהיה פתוח למזרח'.

[39] ראו: זיו, הלכות שבת של ביתא ישראל לפי תאזאזה סנבת. ברית דמשק י' 14-יא' 12 (ובמגילות: ‎4Q421, 4Q264a, 4Q265) מביאות הלכות שבת נוספות, חלקן מקלות יחסות ליובלים, וראו בפרק שבת בתחומי ההלכה.

[40] יש לציין שאתיופיה היא המקום היחיד בעולם שעדיין נוהג לפי לוח שמשי מצרי של 360 יום לפי 12 חודשים בני 30 יום, ושסופו 5 ימי חג ראש השנה. כך שדווקא לביתא ישראל היה קרבה פיזית ללוח שמשי היותר קרוב ליובלים.

[41] ולפי כן באיגרת אל הגלטים ד' 10-9 מרומז שתלמידו של ישו פול מציין שכולם חגגו ראש חודש ירחי, וכן היו מחלוקות של ראשי הכנסיות כיצד להזיז את הפסחא בתאריך ירחי מהפסח הפרושי-ירחי. עם זאת, חנוך מצוין ב-???, ואם כן יש לשאול אם כל ספר א' החבשי/אתיופי היה ברשות הנצרות, ואם כן – מדוע לא יישמו את לוח השנה בן 364 יום? ניתן ללמוד לוח זה ביתר בהירות וחריפות מספר היובלים, אך הוא היה מצוי רק בחלק קטן מהכנסיות.

[42] המגילות שמזכירות את אותות הירח (כגון 'דוקה') הן: 4Q320-321. גם במגילה 4Q332 יש חודש ירחי (שבט), ואולי גם במגילה 4Q322a (למ[רח]שון). לניתוח וסיכום הצעות פשרן ראה: בן נון, זכור ושמור, עמ' 334-328.

[43] 'פשרו על הכוהן הרשע אשר רדף אחר מורה הצדק לבלעו בכעס חמתו אבית גלותו ובקץ מועד מנוחת יום הכפורים הופע אליהם לבלעם ולכשילם ביום צום שבת מנוחתם'. תיאור משיח רשע (אנטיכריכזט) אחרי משיח צדק מופיע גם בצוואת לוי טז' 3; חזון היסְטַאסְפֶּס וחזון יוחנן (ראו: ורמן, הספרות האפוקליפטית, עמ' 107-96). ראו גם פשר לתהילים ב' 11-10: 'עדת האביונים אשר יקבלו את מועד התענית ונצלו מכול פח̇י בליעל'. תכנון התנקשות מתואר גם בנחמיה ו', אך ללא קשר ללוח השנה.

[44] על פולמוסים קומראניים בנוגע ללוח השנה ראו למשל טלמון, 1989, עמ' 199-149.

[45] מאידך גם דרשו הפוך: 'תנו רבנן: מנין שמחללין עליהן את השבת? תלמוד לומר: 'אלה מועדי ה'... אשר תקראו אתֹם במועדם' [ויקרא כג' 4] (ראש השנה כא' II).

[46] קימרון, החיבורים העבריים א', עמ' 6 שו' 2.

[47] בבית הכנסת בסוסיא (כנראה מהמאה השלישית לספירה) שרד פסיפס לוח שנה שסופר לפי ספר היובלים: 'זכורין לטובה ולב(רכה) כל הקהל הקדוש שהחזיקו ועשו... הש(ני)ה של שבוע... (שנת) ארבעת אלפי(ם) ו... מאות ו... שנה משנברא העול(ם)... לי בו יהי של(ום) על המקם הזה'. ראו מאמרי: 'החיבור של עדת קומראן בין יהדות מצרים התלמית - לבתי הכנסת בדרום יהודה בשלהי בית שני'.

[48] זה המקום להזכיר כי פליניוס ודיון כריסוסטומוס ממקמים את האיסיים בקרבת עין גדי, אם כי זאת במאה הראשונה לספירה.

[49] גלגלי מזלות נמצאו בבתי הכנסת ב: חמת טבריה, נערן, בית אלפא, עוספיא, וכנראה גם ביפיע ובסוסיה. בעין גדי יש רק רישום של המזלות (ללא ציור - איקונוגראפיה). להרחבה ראו: פרסטר, גלגל המזלות בבתי-הכנסת ומקורותיו האיקונוגרפיים.

[50] האמנות החזותית בבתי הכנסת מחולקת לשלושה יסודות איקונוגראפיים: מחזה מקראי; גלגל המזלות; ארון הקודש ומנורות לצידיו. בין הממצאים יש דמויות עירום ונכריות, ובין גלגל המזלות יש אלים נכריים. לסקירת המחקר ראה: טלגם, תולדות אמנות א"י, פסיפסי ארץ-ישראל.

[51] השווה: שבת עה'; אבות ג' יח'; ברייתא דשמואל הקטן. בראש השנה יא' II יש דיון על מזלות שעולות למשך שעות, אך הדברים אינם ברורים.

[52] בברכות לב' II ובספר יצירה ה' ה' יש רק ציון של המזלות, ללא חיבורים לחודשים ירחיים, והחיבורים הראשונים של המזלות לחודשים הירחיים מופיעים ב: מדרש תנחומא (פרשת שלח לך); אסתר רבה ז' 11; פירוש הסידור לרוקח ועוד. מאידך, למשל: '"וְאֵת פֹּעַל יי לֹא יַבִּיטוּ וּמַעֲשֵׂה יָדָיו לֹא רָאוּ' (ישעיה ה' 12). אמר ר' שמואל בר נחמני אמר ר' יוחנן: מנין שמצווה על האדם לחשב תקופות ומזלות, שנאמר: 'וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים' (דברים ד' 6); ואיזו היא חכמה ובינה לעיני העמים: הוי חישוב תקופות ומזלות' (שבת עה').

[53] פולמוס ער קיים גם סביב זמן המעבר של משפחות הכוהנים צפונה והתיישבותן ביישובי הגליל, כפי שמשתקף מן הברייתא המשוחזרת של משמרות הכהונה (קליין, 1967, 68-62; ספראי, תשמ"ה, 205-196; וספרות רחבה נוספת). השאלה הנשאלת היא  האם התרחש המעבר בעקבות המרד (ספראי, תשנ"ג, 270), או שמא בתקופה אחרת (לדעה המאחרת זאת למאה השלישית לפחות, ולסיכום הדעות האחרות, ראה: טריפון, תש"ן). ראו גם: יוסף סטפנסקי, הכתובת 'יוסף בן אלעזר בן שילא איש חורשה' מטבריה.

[54] 'א"ר ברכיה יהויריב יה הריב עם בניו על שמרו וסרבו בו, ידעיה עמוק ציפורים ידע יה עיצה עמוקה שבליבם והגלם לציפורין'.

[55] רבי אלעזר הקלירקינות לתשעה באב, איכה ישבה חבצלת השרון - קינה מבוססת על סדר א"ב, בנויה על כ"ד משמרות כהונה, (עמוד 14); בקדושתאות של הדותא גניזת קהיר יש לוח שנה עם משמר הכהונה שאמור לתפקד בה, עם סיומת תפילה - הרחמן יחזיר עבודת המקדש במהרה.

[56]  The Western Kingdom Year is based on a Sidereal Year of 364 days divided into four Seasons. The first day of each Season is a High day. The middle day of each Season of 91 days is an Equinox or Solstice. After the High day, the remainder of each Season is divided into three Calendar Months of 30 days. In addition, each Season is divided into 13 Weeks of 7 days. Moonday is the first day of each Week and coincides with the Phases of the Moon.

[57] https://edition.cnn.com/2011/12/28/us/calendar-overhaul/index.html

https://www.themarker.com/magazine/.premium-MAGAZINE-1.9500354

http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=176 

https://www.ministrymagazine.org/archive/1949/05/calendar-reform

http://www.daat.co.il/mishpat-ivri/skirot/120-2.htm

http://www.toviapreschel.com/he/%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%91%D7%A7-%D7%A0%D7%92%D7%93-%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%97/

[58] ראו: יעקובוביץ, השינויים בלוח העולמי וסכנתם ליהדות; מרצבך, הניסיונות לשינוי הלוח השבועי ושמירת השבת).

McGrath, Molly E.K. 'The Elisabeth Achelis Story.' TWCA-The Elisabeth Achelis Story, The World Calendar Association, 11 Dec. 2011, www.theworldcalendar.org/TWCA-Then.htm.

[59] https://edition.cnn.com/2011/12/28/us/calendar-overhaul/index.html

https://www.themarker.com/magazine/.premium-MAGAZINE-1.9500354

[60] השוו ל'מלבנים - מטפחות מגילות קומראן שכנראה סימלו את חצרות המקדש':

https://www.deadseascrolls.co.il/Rectangles-handkerchiefs-from-the-Qumran-scrolls-hat-probably-symbolized-the-temple-scroll.pdf

[61] 'ויתן השמש לאות גד]ול [על הארץ] לימ[ים[ ול[שב]ות טח[חדשים ולמועדים' (4Q216 vi 7-8).

[62] ??

[63] כך גם במסורות שהגיעו לחסידי-חז"ל מהאיסיים/עדת קומראן: 'דאמר רב: מצאתי מגילת סתרים בי רבי חייא, וכתוב בה: איסי בן יהודה' (בבא מציעא צב', והסיפור סירושלמי נדרים לו' ב'); כוהני בית אַבְטִינַס הביאו מגילות סתרים יוחסין סמנין ולפני מתן תורה, ומשנת חסידים מחמירה. 'מַשְׁעֵנָה אלו בעלי משנה כגון ר' יהודה בן תימא וחביריו. פליגו בה רב פפא ורבנן, חד אמר שש מאות סדרי משנה, וחד אמר שבע מאות סדרי משנה' (חגיגה יד'). להרחבה ראו: בר-אילן, עולמם הסודי של אנשי קומראן וחכמים; פרק 'מעבר מסורות הפשט והסוד דרך החסידים; עיקרי תחומי ההלכה' ב בטיוטת ספרי 'הרכבת מגילות ים המלח; מעדת קוּמְרָאן לחסידי-חז"ל והשתלשלות מסורותיה בתושב"ע'.

[64] במגילות קומראן נמצא מידע על כוכבים רק במגילת מיקרו-המזלות 4Q318, אך במסופוטמיה נמצא ידע נרחב על הכוכבים שכלל סנכרון השמש והירח (ראו למשל: בן-דב, השנה בת 364 יום במסופוטמיה ובקומראן, עמ' 4-3), כולל כוכב יום השוויון האביבי הוא הראשון ללוח 364 (21/3 בגרגוריאני).

[65] יש סטיית-זווית של כ-26,000 שנה בשנה הסולרית השגויה של 365.25 יום, וזהו (מחזור 26,000 שנה; השוו: 364*72=26,208). זוהי גם סטיית מאקרו-המזלות שחוזרת כל 26,000 שנים (12 המזלות שמתחלפים כל 2,160 שנים) (לעומת מיקרו-המזלות המדויקות לפי מגילת קומראן 4Q318). ראו למשל סרטון זה: https://www.youtube.com/watch?v=l-hDa7as5Ns

[66] ההגדרה מאתר https://ned.ipac.caltech.edu/level5/Glossary/frames.html באות S:

'Sidereal Period'(year):

The time it takes for a planet or satellite to make one complete circuit of its orbit (360°) relative to the stars. Earth's sidereal period (or sidereal year) is equal to 365.2564 mean solar days'.

[67] ביום הארוך ביותר במפתיע הקיץ: 14 שעות = 840 דקות.

[68] על שעון השמש מקומראן ראו: .UWE GLEßMER AND MATTHIAS ALBANI, An Astronomical Measuring Instrument from Qumran

[69] לפי חז"ל (פרקי דרבי אליעזר, סוף פרק ה') גלגל השמש בצד אחד הוא השמש החמה, ובצד השני קור וברד. תיאור זה מנוגד למדע וכן לספר חנוך או מגילת קומראן אחרת.

[70] השוו: 'העושה מלאכה בערבי שבתות וימים טובים מן המנחה ולמעלה אינו רואה סימן ברכה לעולם' (ברייתא פסחים נ' II).

[71] לפירוטם וניתוחם, ראו: בן דב, השנה בת 364 יום.

[72] למאמר סקירת האפשרויות ראו: UWE GLEßMER AND MATTHIAS ALBANI, An Astronomical Measuring Instrument from Qumran

[73] העין יכולה לבטא גם את הספרה 7 שנגמרת באות ע'. זכריה ג' 9 מציין 7 עיניים לאבן (ועל כך פירוש 'דעת מקרא'; יחזקאל ט' 4; זוהר שם). הע' בצורת 0 של כתב הדעץ מצוין בתוספתא כלים ב' א'.

[74] שעון השמש מקומראן בעל פתח אחד (לא ניתן לדעת באופן מוחלט לאיזה כיוון, מה גם ייתכן שהשעון ניתן לסיבוב), ואות ע' בכתב עברי קדום-פליאו (או אות פי Φ ביוונית) כחצי כיוון (כ-90 מעלות) ימינה מהפתח; רוג'ום אל-הירי בעל פתח לכיוון צפון-מזרח, וגם פתח לכיוון דרום-מזרח. ישנה תאימות בין המרווחים של שעון השמש מקומראן לרוג'ום אל-הירי, ולכן ההצעה הפשוטה היא להניח את שעון השמש מקומראן כאשר צד מזרח בין שני סימניו. להלן הצעות למשמעות הסימנים:

  • אות ע' בעברית קדומה או פי Φ ביוונית/ הפתח הצפון-מזרחי מראים את ראש החודש הירחי. במגילות לוחות השנה (317Q4, 4Q321a, 4Q321, 3204Q) מופיע המונח "דוקה" שייתכן ומתארו.
  • אלו סימוני היום הקצר (דרום-מזרח) והארוך בשנה (צפון-מזרח), והיות שהפתח/אות פי לכיוון דרום-מזרח אינו מדויק ליום הקצר החורפי (שאולי מסמל חושך או גם כך הראות חלשה) – ייתכן וזהו הסינכרון של לוח 364 עם שנת השמש המחסיר יום ורבע מדי שנה ומושלם כל 3 שנים. חוקרים גם גילו שהמקום בנוי באמות מידה וביחסים על ידי מצב הכוכבים בשמים.

[75] לניתוח שני השעונים ראו: שאול אדם, שעוני שמש עתיקים בארץ, 1998, עמ' 6-5.

[76] אלו קשורים גם לאתרי הרגלים בדמות 'כף רגל' מאוחרים יותר (פרופ' אדם זרטל).

[77]  ראו: מגילת ירושלים החדשה (מיכאל חיוטין: סקירה; איורים). יש לציין את המקור לחוכמה (ראו פרק ב' 'מקורות וסוגי מידות הנפש' במאמרי: מקורות והשפעות מידות הנפש והלב בצוואות השבטים), אם בגילוי נבואי או חוכמת אדם, ואפשר להשוות למשל לחוכמה מודרנית של לימוד מבעלי חיים למדע וטכנולוגיה: ביומימטיקה.

[78] 'וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה בָעֵת הַהִיא אֶת הֶחָג וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ קָהָל גָּדוֹל מִלְּבוֹא חֲמָת עַד נַחַל מִצְרַיִם לִפְנֵי יי אֱלֹהֵינוּ שִׁבְעַת יָמִים וְשִׁבְעַת יָמִים אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם'. התרגום הסורי פשיטתא ציין שדבה"י ב' לו' 9: 'וּשְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים וַעֲשֶׂרֶת יָמִים' הם 100 יום (ואף מפרש שה-23.7 המצוין בדבה"י ב' ז' 10 הוא יום 'דכסאא'). וכך זה מאפשר שכן שמרו את יום הכיפורים, בעוד חז"ל הציעו שבאותה שנה לא שמרו את הכיפורים (??). ראו: בן נון, זכור ושמור, עמ' 270-262, וללא השוואות למגילות: שיעור 134; הרצאתו: עיון רב-תחומי במרחבי התורה והמקרא - שיעור 10; היעדרו של יום הכיפורים מימי שלמה עד נחמיה.

[79] ראו: בן-דב, השנה בת שלוש מאות ששים וארבעה ימים, פרק ז'-עמ' 452-446.

[80] https://scholar.google.com/scholar?hl=iw&as_sdt=0%2C5&q=364+stars&oq=364+star

https://drive.google.com/open?id=1ZaQAv2C7lQ6RXpkHKaGphnGIN7yqTlF0

[81] https://drive.google.com/open?id=1pPYWYvj7jXbU_6XR9-9I7w6lrT4C-bla

https://scholar.google.co.il/scholar?hl=iw&as_sdt=0%2C5&q=4q318&btnG=

[82] https://scholar.google.co.il/scholar?hl=iw&as_sdt=0%2C5&q=4Q186&btnG=

https://drive.google.com/open?id=1i-oBH4mqDbzHYsYVwz6LiWvTdqLZ14Zt

[83] להסבר של המגילה בסדרת המחקר הרשמית ראו: DJD 4Q318; ספר (באנגלית) חופשי על מיקרו-המזלות במסופוטמיה; DJD 4Q318; ג'קובוס, שמות המזלות. כמה מאמרים על מגילת המזלות והרעמים נגישים בתיקיה זו: https://drive.google.com/drive/folders/1sJr9JSj6fkj-e3BVdumUcAMtjLCXMMaP

[84] ראו את ההבדלים בין תאריכי גלגל המזלות הטרופי לתאריכים אסטרונומיים בטבלת 'תאריכי המזלות'.

[85] להסבר של המגילה בסדרת המחקר הרשמית ראו: DJD 4Q318; ספר (באנגלית) חופשי על מיקרו-המזלות במסופוטמיה; DJD 4Q318; ג'קובוס, שמות המזלות. כמה מאמרים על מגילת המזלות והרעמים נגישים בתיקיה זו: https://drive.google.com/drive/folders/1sJr9JSj6fkj-e3BVdumUcAMtjLCXMMaP

[86] ג'קובוס, שמות המזלות, עמ' 6: https://drive.google.com/file/d/1OwoIFrMKqJyze9ML3BtHiWCnAgzK4nFO/view?usp=drive_link

[87] בעמי קדם היה ידע חלקי של מיקום הירח יחסית למזל, וגם חלוקתם את החודש השמשי-כוכבי ל-12 לא התייחסה כלל לירח (ולזה הם קראו בטעות: מיקרו-מזל, וכאמור ההגדרה הנכונה היא סיבוב המזל סביב הירח כל כ-2.5 יום, 13 סיבובים בחודש שמשי-כוכבי).

[88] Michael Owen Wise, Thunder in Gemini and Other Essays on the History, Language and Literature of Second Temple Palestin.

[89] לשני יצירות אסטרולוגיות אלו של חז"ל או זרמים ממשיכים או קרובים, ראו: בר-אילן, אסטרולוגיה בין יהודי ארץ–ישראל. ספר המזלות מקשר בין מזל למלאך וחודש (בשם) ירחי, ראו גם: ברכות, דף לב' ב'; אסתר רבה פרשה ז', פסקה יא', זהר פר' ויחי. ישנן בספרות הקבלה מסורות קרובות למגילות קומראן, כרבי ישמעאל, קטעים מגניזת קהיר, הזוהר, אבן עזרא בחלקים כמו השפעת הירח על הכוכבים, ובפרט שמציין שהסתמך על חנוך הקדמון/הראשון/המצרי, למשל בעמ' 43 ל'ספר העולם': 'אמר דוריניאוס המלך כי מצא בספר הסודות של חנוך שצוה שיסתכל אדם לעולם בתקופת שנת המחברת שבתי וצדק במחברת הגדולה'; ספר המולדות 47 ב': 'מאזני חנוך: אמר חנוך לעולם במולד אדם מקום הלבנה ברגע המולד היא המעלה הצומחת ברגע רדת הטיפה נוכל לדעת רגע המולד ואם ידענו רגע המולד נוכל לדעת מתי היה רגע הטיפה... וכל זה שאמרנו הוא אמת בנולדים בקרוב מט' חודשים והם רובי האדם רק יש לפרקים שיולד הנולד בחודש הז' גם בחודש היא'; בפירושו לשמות יב' מביא את רבי יהודה הפרסי שסובר שהלוח המקראי היה שמשי והוחלף לירחי בבבל.

[90] במגילה יש precession astronomy  שנמצאה רק בשנת 125 לפנה"ס (כנראה על המעלות של השמש??). יש לציין כי האצטרולב התגלה בגילוי של ארכיאולוגיה ימית, ליד אחד מאיי יוון, וזמנו — שנת ‏80 לפני הספירה בערך. מכשיר כולל מערכת מרשימה בת ‏27 גלגלי שיניים - מעיד כי בעליו הצטיינו במתמטיקה, אסטרונומיה, מכניקה, ומטלורגיה. באמצעות מערכת גלגלים זו אפשר היה לחשב את הלוח (העברי והיווני: ‏235 חודשי לבנה, שהם ‏19 שנות חמה), כמו גם חישובים אחרים. מדובר גם ב'מחשבון', אך בעיקר במכשיר היכול ל'חזות' תופעות אסטרונומיות, כגון עליית המזלות, זריחת הפליאדות, ועוד. ראה: – ‏Mechanism ‏Antikythera ‏The : ‏Greeks ‏the ‏from ‏Gears ' , ‏Price ‏Solla ‏de ‏Derek ‏Philosophical ‏American ‏the ‏of ‏Transactions , ’ ‏C . ‏B ‏80 . ‏ca ‏from ‏Computer ‏Calendar ‏A ‏70-‏3.‏pp,(‏1974)‏64,‏Society. קרוב בעיניי כי רק באלכסנדריה הייתה יכולת לבצע מכשיר מעין זה. עיינו שם על אנשים שהקדימו את זמנם (עמ' ‏61).

[91] לצידו סברו שיש מחזור של 28 שנה של 'ברכת החמה', אך הוא בפועל (אסטרונומית) פחות מדויק. יש לציין שהיו שהציעו לסנכרן את תוספת הרבע יום של 365.25 בתוספת של שבוע כל 28 שנה (כאשר תוספת של היום בין 365 ל-364 יהיה שבוע כל 7 שנה).

[92] בכמה מדרשים אין אפילו התאמה בין התאריכים העבריים עם המזלות המצוינים בהן, למשל: גיטין ע'; מ' היגער, 'פרקי ר' אליעזר', חורב, י' (תש"ח), עמ' 294-185, בייחוד עמ' 245-243; מדרש הגדול על ספר בראשית (מהד' מ' מרגליות, ירושלים תש"ז, עמ' סב').

[93] חיים ויטאל מתאר את האר"י כבקיא בחוכמת הפרצוף בהקדמה בספר עץ החיים, וזה תואם למגילת פיזונומיה 4Q186-4Qhoroscope שמתוארת בהמשך.

השוו למרקוס ג' 17: 'וְאֶת־יַעֲקֹב בֶּן־זַבְדַּי וְאֵת יוֹחָנָן אֲחִי יַעֲקֹב, וַיְכַנֶּה אֹתָם בְּשֵׁם בְּנֵי־רְגוֹשׁ הוּא בְּנֵי־רָעַם'.

ראו תוצאות של "Thunder" בספרים (באנגלית) חופשיים אלו: https://repository.library.brown.edu/studio/item/bdr:674191/PDF/

https://archive.org/stream/reportsofmagicia00thomuoft/reportsofmagicia00thomuoft_djvu.txt

http://www.etana.org/sites/default/files/coretexts/20312.pdf

ובעיקר את קטע זה:

No. 256a {Obv. 5 ff). When Rammanu thunders in the great gate of the Moon, there will be a slaying of Elamite troops  with the sword : the goods of that land will be gathered into- another land. (This is what is when the Moon appears and it thunders.) From Bulutu

למסמכים התלמיים ראו: CCAG 9.2 120-3  (Catalogus Codicum Astrologorum Graecorum).

[94] 'וטעם כל אלו החשבונות ומפני מה מוסיפים מנין זה ומפני מה גורעין והיאך נודע כל דבר ודבר מאלו הדברים והראיה על כל דבר ודבר היא חכמת התקופות והגימטריות שחיברו בה חכמי יוון ספרים הרבה והם נמצאים עכשיו ביד חכמים אבל הספרים שחיברו חכמי ישראל שהיו בימי הנביאים מבני יששכר לא הגיעו אלינו. ומאחר שכל אלו הדברים בראיות ברורות הם שאין בהם דופי ואי אפשר לאדם להרהר אחריהם אין חוששין למחבר בין שחיברו אותם נביאים בין שחיברו אותם האומות שכל דבר שנתגלה טעמו ונודעה אמיתתו בראיות שאין בהם דופי אנו סומכין על זה האיש שאמרו או שלימדו על הראיה שנתגלתה והטעם שנודע' (הלכות קידוש החודש, פרק יז' הלכה כד').

[95] כאיש תבונה ושכלתני הוא האמין [יותר מדויק לומר שסבר באופן "מדעי"] שיש לכוכבים ומזלות השפעה על הנעשה בכדור הארץ, ואף הרחיק לכת וסבר שעיקר איסורי עריות ניתנו בארץ ישראל שעליו שולט כוכב מאדים ולכן יעקב נשא שתי אחיות בחוץ לארץ מה שאסור בארץ ישראל, עיין בהרחבה בפרשת "קדושים". לדעתו אפשר להינצל מגזירת הכוכבים על ידי שמירת התורה והמצוות: "דע, כי כל הצמחים והחיים בארץ והעוף והבהמה והחיה והרמש וכל אדם קשורים בארבעים ושמונה צורות הגלגל [כוכבים ומזלות]… גם כל צבא השמים והשפלים יקבלו מהם כפי מתכונתם, על כן לא ייטיבו ולא ירעו. והנה המשתחוה למלאכת השמים לא יועילו לו, כי אם מה שנגזר עליו כפי מערכת כוכבי מולדתו כן יקרנו, חוץ אם ישמרהו כח העליון יותר מכח הכוכבים, שיהיה דבק בו, אז ינצל מהגזרות. ואתן לך משל חשוב, שהיתה מערכת הכוכבים שיגדל נהר על עיר אחת וישטוף אנשים או ימותו. ובא נביא והזהירם, שישובו אל השם בטרם בא יום רעתם. ושבו אליו בכל לבם. ובעבור שדבקו בו, נתן בלבם, שיצאו אנשי העיר לחוץ להתפלל אל השם. והנה עשו כן. וביום ההוא גדל הנהר פתאום כמנהגו, כאשר ראינו בעינינו פעמים רבות ושטף כל העיר. והנה לא סרה גזירת השם והוא הצילם.. וזהו שאמרו חז"ל אין מזל לישראל (שבת קנו, א; נדרים לב, א). כל זמן שהם שומרי התורה. ואם לא ישמרוה, ישלוט בהם המזל … והיודעים חכמת המזלות יודו כן'. (שמות [הפירוש הארוך] לג' 21).

[96] קימרון, החיבורים העבריים ג', עמ' 35-34. המגילה נכתבה בכתב-סתרים (באותיות אשוריות, אך משמאל לימין ובשילוב אותיות עבריות עתיקות והאותיות A ו-B היווניות), ובוחנן את אופיו של האדם על-פי צורות אברי גופו ומזלו. לפירוש מגילת פיזיונומיה יחד עם מגילת המזלות4Q318  ראו: Popović, Reading the Human Body.

[97] להסבר של המגילה בסדרת המחקר הרשמית ראו: DJD 4Q318; ספר (באנגלית) חופשי על מיקרו-המזלות במסופוטמיה; DJD 4Q318; ג'קובוס, שמות המזלות. כמה מאמרים על מגילת המזלות והרעמים נגישים בתיקיה זו: https://drive.google.com/drive/folders/1sJr9JSj6fkj-e3BVdumUcAMtjLCXMMaP

[98] ראו: קיסטר, שלוש מילים מצפוני מגילות מדבר יהודה.

[99] האסטרולוג העתיק הפייסטיון יעץ לקוראיו לשים לב צורת גופם של אנשים, לראות איזה סימן גלגל המזלות הם דמו, ולהבחין בהורוסקופ שלהם בהתאם..

[100] 'שור' זה מתייחס למיקרו-המזל ולא למזל שמשי-טרופי השגוי. לדיון אם מדובר ב'רגל' של האדם או ב'רגל' של השור שקרוב לירח, ראו: Popović, Reading the Human Body, עמ' 139.

[101] רבי ישמעאל מסר ברייתא חיצונית: 'ספר תולדות אדם שמסר סוגיה שר הפנים לרבי ישמעאל לדעת בין צדיק לרשע'. רבי ישמעאל קרוב יחסית למסורות עדת קומראן ושר הפנים הוא זה שמלמד את משה רבינו את התורה בספר היובלים. ראו פרק 'מסורות היכלות ומכילתא של רבי ישמעאל הקרובות לעדת קומראן'. שרירא גאון כתב שמסרו חכמים אחד לחבירו הכרת פנים וסדרי שרטוטין, והרמזים הללו כתובים בזהר באורך פרשת יתרו יע"ש.

בתורת הקבלה מכונה תחום זה בשם ומשויכת למשה רבינו משמות יח' 21: 'וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם אַנְשֵׁי חַיִל..' (מכילתא דרבי ישמעאל יתרו). ראו: בן שרירא, חכמת הפרצוף וסימני הגוף). השוו לממצאים מגניזת קהיר: גרינולד, קטעים חדשים מספרות הכרת–פנים וסדרי–שרטוטין. עם זאת, כנראה במסורות יווניות היו מסורות יותר קרובות, ראו: Popović, Reading the Human Body.

[102] תיכון זה התקבל בחז"ל בתפילת 'עלינו לשבח' ('לתכן עולם במלכות שדי'), אך בהמשך "תוקן" בטעות ל"לתקן". כך בסידורי התפילה התימניים ושל הרמב"ם (מהדורת אור וישועה עמ' 161). שינוי זה פותר בנקל את הבעיה הלשונית: הפועל "לתכן" משמעותו כינון, ביסוס, ואם כן כוונת המשפט היא שאנו רוצים לבסס את מלכות הקב"ה בעולם ולגרום לכל הגויים להמליך את הקב"ה.  ה'תיכון' מופיע במספר מגילות כגון ב'מוסר למבין'/'רז נהיה', ראו: קיסטר, מידות, עמ' 174-171.

[103] בספרות החוכמה רווח המונח 'בית מולדים'. משה מורגנשטיין טוען שזהו ההורוסקופ. לסקירת הצעות הפירושים שמו המונח 'דוקה', ראו: בן נון, זכור ושמור, עמ' 334-328 (והמצרים השתמשו בכוכב סיריוס וחילקו את 365 הימים שבשנה ל"דקדות" שהן עשיריות. מונח קרוב ודומה הוא: "תיכון" (כנראה בחז"ל השתנה ל"תיקון (עולם)"; 'יפקדהו למעשיו ושוכלו וכוחו וגבורתו והונו וכתבוהו במקומו כפי נחלתו בגורל האור' (ברית דמשק יג' 12); "אוט" (מופיע בספרות החוכמה בקומראן, כגון: קימרון, החיבורים העבריים ב', עמ'  166, ש' 16).

[104] מומלץ לקרוא את המקור עם הקשרם: 'לך אמור אל אחי אל חירם: כה אמר דוד אחיך ירא את יי העושה שמים וארץ את הים ואת היבשה ואת הלח את היבש את החום ואת הקור את הדומם ואת הצומח את החי ואת המדבר; את הגלגלים את הכימה ואת הכסיל את השמש והירח ואת הגשמי ואת הרוחני את כוכבי הלכת את החושים ואת הכל' (דברי גד החוזה ט' רג'-רד'). למעשה גד החוזה מתאר כאן רק שלושה יסודות (ללא האש, ואילו הארץ והאדמה מקבילות), אך בשתי מסורות שקרובות למגילות קומראן: היכלות רבתי יח' ו'; אסף הרופא (פיתוח מהיובלים י' 14-1), מוזכרים ארבעה יסודות, לצד מק"ב ז' 22; מק"ד ד' יב' 13; אל הגלטיים ד' 3; אל הקולוסיים ב' ח', פילון ואמפדוקלס. כאמור בפסוק רד', גד החוזה מציין גם ארבע איכויות (לח, יבש, חום וקור) וכן ארבעה סוגי נבראים (דומם, צומח, חי ומדבר). כנראה אלו ארבעת היסודות: המים - עקרב, דגים וסרטן; יסוד האוויר - תאומים מאזניים ודלי; יסוד האדמה - גדי שור ובתולה; יסוד האש - טלה אריה וקשת. ראו: פירושו של בר אילן, דברי החוזה, עמ' 248-243; מבוא על חלק ממונחים אלו במאמרי: מקורות והשפעות מידות הנפש והלב בצוואות השבטים.

[105] הנה האמירות שלוח 364 מדויק מ-360 בלוח מול-אפין הבבלי:Wayne Horowitz, Two New Ziqpu-Star Texts and Stellar Circles. pp. 94.: 'Mul-Apin II ii 11-12 implies that a true stellar year consists of 364 days'; Wayne Horowitz, The 360 and 364 Day Year in Ancient Mesopotamia. Footnote 23: 'This 364° length of the ziqpu-star circuit in AO 6478//K. 9794 is, of course, an improvement on the 360° ziqpu-star circle in BM 38369+'; W. Horowitz and F. N. H. Al-Rawi, Tablets from the Sippar Library IX. A Ziqpu-Star Planisphere. pp 174: 'In AO 6478 the annual distance of a full circuit of ziqpu-stars from Yoke is 364°.4 Our restorations enable us to propose that a full circuit from the in the Sippar text, when complete, was also 364°'.

[106] קימרון, החיבורים העבריים א', עמ' 180-178. רוב פרטי מגילת המקדש תואמים למלכים א' ו'-ז', כתכנית מול תיאור הבנייה (בדומה לגבי המשכן בפרשות תרומה-תצוה למול ויקהל-פיקודי). שערי שבטים מוזכרים בירמיהו כ' ומל"ב יד'.

[107] בהבדל בטל של 20 דקות בלבד. זוהי תאימות מופלאה של הלוח הכוכבי (סידרלי, ה-stellar year/stellar calendar) התואם ללוח השמשי – כאשר שניהם אף מתחילים באותו יום – שוויון האביב, הוא ראש השנה בלוח השנה של קומראן, ומעצימות את נפלאות מישור המילקה (ואת המודל הגיאוצנטרי לפיו כדור הארץ במרכז [בניגוד לתפיסה ההליוצנטרית], אך לא מחייב). במגילה אין סיכום שנתי של הימים או החודשים, והחוקרים סבורים שמגילה זו מציגה לוח בן 360 יום בשנה לפי הלוח השיטה השוּמֶרית (בדרום הבקעה של הפרת והחידקל [= דרום מסופוטמיה, היא 'אֶרֶץ שִׁנְעָר' שבתורה) והשושלות הראשונות של מצרים העתיקה, אך לא רק שמספר זה (360) מנוגד ללוח הקומראני (ולכן, ולצד העובדה שהמגילה בארמית, רוב החוקרים סבורים שאינה כיתתית), אלא אף חנוך עה' 2 הטיף מפורשות נגד לוח שנה בן 360 יום: 'והם יטעו האנשים'. אין חולק במחקר שהמגילות האסטרונומיות בקומראן מתבססות על הכרך האסטרונומי בספר חנוך.

[108] קימרון ג', עמ' 91-68.

[109] 'the scientists plan to use the results to reproduce similar effects at the nanoscale. "Choosing a material with suitable electromagnetic properties, we can obtain pyramidal nanoparticles with a promise for practical application in nanosensors and effective solar cells," says Polina Kapitainova, Ph.D., a member of the Faculty of Physics and Technology of ITMO University'.

https://www.eurekalert.org/news-releases/866050

אתר מגילות קומראן/ים המלח The DeadDea Scrolls

סקירת מגילות קוּמְרָאן, סיכום מחקרן והצעות להשתלשלות מסורותיהן בתושבע דרך החסידים. סיכום מחקרים, ניתוח והשוואה לספרות הפרושים-חז"ל ולספרים החיצוניים בבית שני. זיהוי הכתות שהתפתחו מעדת-היחד: האיסיים, בייתוסים, צדוקים, פרושים והיחס לבית חשמונאי-המקבים.

דוא"ל של עורך האתר: scrollsqumran@gmail.com, פנייה מקוונת באתר: לחץ כאן